סלמה פרייברג
| לידה |
8 במרץ 1918 דטרויט, מישיגן, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 19 בדצמבר 1981 (בגיל 63) |
| מדינה | ארצות הברית |
| פעילות בולטת | פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, עבודה סוציאלית |
| ידועה בשל | ידועה בתחום הפסיכואנליזה ובריאות הנפש של תינוקות |
| תפקיד | עובדת סוציאלית |
| תואר | דוקטור |
פרופ' סלמה פרייברג (באנגלית: Selma Fraiberg; 8 במרץ 1918 – 1981) הייתה פסיכואנליטיקאית ילדים ועובדת סוציאלית אמריקאית. פרסמה מאמרים וספרים מקצועיים חשובים בתחום הקשר בין הורים לתינוקם; ספריה "רוחות רפאים בחדר הילדים" ו"השנים המופלאות" נודעו כבעלי השפעה רחבה בפסיכולוגיה.
בשנות השבעים של המאה ה-20 עסקה בחקר תינוקות עם עיוורון מולד. תיארה בממצאיה שלושה קשיים שתינוקות עם עיוורון צריכים להתגבר עליהם בהתפתחותם המוקדמת: ללמוד לזהות את הוריהם על פי קול בלבד, ללמוד על קביעות אובייקט וכן לרכוש דימוי עצמי תקין ובריא. היא הבחינה כי לראייה תפקיד ריכוזי בגירוי התפתחותו התקינה של המוח והעדר הראייה מאט את התפתחות התינוק. בנוסף לעבודה זו עם תינוקות עיוורים, הייתה פרייברג ממייסדות תחום בריאות הנפש של תינוקות ופיתחה גישות טיפוליות המתאימות לתינוקות, ילדים קטנים ומשפחותיהם.
עבודתה על העברה בין-דורית של טראומה תוארה בספרה פורץ הדרך שנקרא "רוחות רפאים בחדר הילדים" [1] והשפיעה על עבודתם של פסיכולוגים וחוקרים קליניים כמו אליסיה ליברמן[2] ודניאל שכטר.[3] כמו כן, תרומתה המכוננת לידע על התפתחות פסיכולוגית של ילדים שהובאה בספר "השנים המופלאות" עדיין רלוונטית ונלמדת עד היום. ספר זה תורגם ל-11 שפות, כולל עברית, ונכתב כאשר לימדה בבית הספר לרפואה טולאן בניו אורלינס.
עד מותה, הייתה סלמה פרייברג פרופסור של פסיכואנליזה של הילד באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, ומטפלת קלינית אשר הקדישה את הקריירה שלה כדי לעזור לילדים עם קשיים רגשיים. הייתה גם פרופסור אמריטוס של פסיכואנליזה של הילד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן, שם לימדה משנת 1963 עד 1979, ועמדה גם בראש פרויקט התפתחות הילד במחוז וושנטאו, מישיגן (Washtenaw, Mich).
עבודתה של פרייברג מוערכת על ידי רבים כמקבילה בחשיבותה לזו של אנה פרויד, שהייתה חלוצה בתחום הפסיכואנליזה של הילד. שתיהן התעניינו בעיוורון של ילדים. במשך 15 שנים למדה פרייברג את התפתחותם ילדים עיוורים מלידה, וכתבה "תובנות מהעיוורים: מחקרים השוואתיים של תינוקות עיוורים ורואים" שפורסם בשנת 1977. באותה השנה, היא כתבה "זכות מולדת של כל ילד: בהגנה על הטיפול האמהי". זהו מחקר של קשרי אם-ילד מוקדמים שטענתו כי איכות ההתקשרות הראשונית אם-ילד משפיעה על כל התפתחותו העתידית של הילד.
חייה האישיים
סלמה פרייברג נולדה כסלמה הורביץ ב-8 במרץ 1918 בדטרויט, מישיגן.[4] הוריה היו דורלה וג'ק הורוביץ, סלמה הייתה הבכורה מבין שלושת ילדיהם.[5] אביה עבד בעסק העופות המשפחתי ואמה הייתה עקרת בית.[4] המשפחה המורחבת הייתה אמידה ומעורבת בחיי הקהילה היהודית בעיר.[6] לפרייברג היו יחסים קרובים עם סבתה מצד אמה, ג'ני ג'ייקובס, סופרז'יסטית לשעבר בעלת אופי חזק, שכמו נכדתה, לא התעניינה בעסקי המשפחה.[6]
ב-1945 נישאה לפרופסור לואיס פרייברג, אותו פגשה בזמן לימודיה ב-Wayne State University.[4] הזוג אימץ ילדה, ליסה, ב-1956.[4] פרייברג נשארה עם בתה בבית, ובשנים אלו כתבה את הספר "השנים המופלאות", שזכה ב-1959 בפרס הספר הטוב של השנה מטעם האגודה האמריקאית לחקר הילד.[6] ב-1979 עברה המשפחה לסן פרנסיסקו.[4]
באוגוסט 1981, אובחנה פרייברג כסובלת מגידול ממאיר במוח. היא נפטרה ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-19 בדצמבר 1981, בגיל 63.[4]
קריירה אקדמית
פרייברג סיימה את לימודיה ב-Wayne State University עם תואר שני בעבודה סוציאלית ב-1940[7] ועברה למכון הפסיכואנליטי בדטרויט במכון כדי להשלים את הכשרתה הפסיכואנליטית.[7] מ-1963 עד 1979 הייתה פרופסור לפסיכואנליזה באוניברסיטת מישיגן.[7] במהלך תקופה זו הייתה גם מנהלת פרויקט מקומי להתפתחות הילד.[4] בסן פרנסיסקו עמדה בראש התוכנית "תינוק-הורה" בבית החולים הכללי של סן פרנסיסקו.[4]
תרומותיה
מחקרי עיוורון תינוקות
סלמה פרייברג בדקה במחקרה את ההשפעה של העדר אפקטים חזותיים על התפתחות תינוקות. היא רצתה להבין את השפעות העיוורון על ארגון ההתנסויות והתפתחות האגו אצל תינוקות.[8] דוגמה לחשיבות עבודה זו ניתן למצוא בתיאור פעוט אחד, טוני, שנבדק על ידי פרייברג במחקר והוגדר על ידה כ"עיוור נורמלי", כלומר בעל התפתחות תקינה. [8] המעקב אחריו תרם לשני ממצאים חדשים: לפני המחקר הייתה סברה כי תינוק מחייך רק כתגובה לגירוי חזותי - ראייה של אדם אחר. סברה זו הופרכה כאשר טוני נמצא מחייך לאחר ששמע את קול אימו, כלומר כתגובה לגירוי קולי.[8] חרדת זרים נחשבה גם היא כמושפעת מההבחנה הוויזואלית שעושה התינוק המתפתח בין פנים מוכרות ללא מוכרות. גם הנחה זו הופרכה כאשר נמצא כי טוני לא חייך כתגובה לשום קול מלבד קולה של אימו, בהיותו בן שמונה חודשים.[8]
פרייברג גם הדגישה את חשיבות הפה אצל התינוק העיוור במילוי החסכים בגירויים חזותיים. היא ראתה כי תינוקות עיוורים משתמשים בפה שלהם כדרך להבין את העולם הרבה יותר מאשר תינוקות רואים.[9] מאחר שלתינוקות עיוורים חסרה תפיסה חזותית, הם מסתמכים על הפה שלהם כדי לחקור את העולם בשנתיים הראשונות.[9] בנוסף הם משתמשים יותר גם באמצעים טקטיליים (מישוש) כדי לפתח את ההבחנה בין מה שבפנים ומה שמחוץ לעצמי. ניכר איחור מסוים בהבחנה בין מה שהוא "עצמי" ל"לא עצמי" אצל ילדים עיוורים, כנראה בשל הצורך בגיוס מתווכים חושיים שונים.
טיפול נפשי לילדים - "טיפול שולחן המטבח"
בנוסף לחקר השפעות העיוורון על התפתחות תינוקות, לסלמה פרייברג היה חלק בפיתוח גישות חדשות עבור טיפול נפשי בילדים צעירים. גישה מרכזית חדשה שהציעה נקראה "טיפול שולחן המטבח". פרייברג נהגה ללכת לביתם של הורים עם תינוקות עד גיל שנתיים לצורך הטיפול בהם.[10] בכך אימצה ערך חשוב מהעבודה הסוציאלית אל תוך הגישה הפסיכואנליטית, "לפגוש את האנשים היכן שהם נמצאים" (במרחב הביתי ובסביבה הטבעית שלהם, ולא בקליניקה של המטפל). מכיוון שתינוקות, וגם הוריהם, עצורים יותר בסביבה זרה, הבית מאפשר למטפל לראותם בסביבתם הטבעית ולצפות בטווח האופטימלי של יכולות התינוק, יכולות ההורה ואיכות התקשורת שלהם. כתוצאה מעבודתה, ביקורי בית נעשו פרקטיקה מקובלת ביותר בתחום זה.
יש שלושה סוגי טיפול שהיא הציעה ב"טיפול שולחן המטבח": התערבות קצרה במשבר, טיפול תמיכתי-ייעוצי מכוון התפתחות, ופסיכותרפיית הורה-ילד.[11] כל סוג של טיפול משמש עבור מצבים שונים, והבחירה הייתה תלויה בהערכה של פרייברג או עמיתיה לגבי מקור הבעיות ביחסי ההורה-ילד. התערבות קצרה במשבר הופעלה כאשר אבחנו כי יחסי הורה-ילד הם כללית תקינים וכי ההורה מתקשה לסייע בהתפתחות הילד רק סביב מצבים או עניינים ספציפיים. טיפול תמיכתי-ייעוצי מכוון התפתחות שימש במצבים בהם לתינוק אובחנה מחלה כרונית או הפרעה, וההורים נאבקו למצוא דרך להתגבר על הבעיה הזאת; טכניקת טיפול זו התאימה כאשר הוערכה יכולת מספקת של ההורים לתפקד, והדרכה יכלה לכוונם לכך. פסיכותרפיית תינוק-הורה התאימה להורים אשר קשיים רגשיים ומאבקים בלתי פתורים מעברם שלהם כילדים עצרו אותם מלפתח קשר רגשי עם הילד שלהם; מטרת הטיפול במקרה זה הייתה לסייע להם לפתור את סוגיות העבר, ובכך למנוע העברה בין-דורית של הקשיים שלהם לילדיהם.[11]
שלוש דרכי הטיפול הללו נועדו למנוע עיכובי התפתחות אצל ילדים.[10] טכניקות הטיפול משלבות עקרונות מן הפסיכואנליזה, הפסיכיאטריה והעבודה הסוציאלית כדי לעזור להורים וילדיהם לבסס את היסודות להתפתחות והתקשרות תקינה של הילד בשנות החיים הראשונות.[10]
מורשתה
פרייברג פיתחה גישה חדשה לטיפול בהורים ותינוקם. גישה זו לפיתוח יחסי התינוק עם ההורים בשלב מוקדם, הביאה את הטיפול לתוך ביתם. עבודתה היוותה נקודת פתיחה לגישה לבריאות הנפש של התינוק, והיא עדיין בשימוש היום, בהתאמות הלוקחות בחשבון הבדלים תרבותיים וסגנונות חיים שונים (עיר-כפר וכדומה).[10] גישתה לבריאות הנפש של התינוק היוותה חידוש בזמנה וממשיכה להיות מאבני הבניין של בריאות הנפש של תינוקות היום.[12]
בספרה "רוחות רפאים בחדר הילדים", הסבירה כי בעיות בהתפתחות והתקשרות טובה של תינוקות נובעות מ"רוחות הרפאים" של הוריהם: חוויות העבר הקשות והנשכחות של ההורים מפריעות בפיתוח התקשרות עמוקה עם תינוקם אשר כה חיונית להתפתחותו. הטיפול, לגישתה, מכוון לחיבור של ההורה לחוויותיו אלו, כדי לעבדן ולהתגבר עליהן ולאפשר בכך יצירת קשר טוב יותר ומשוחרר עם התינוק. לדברי פרייברג, "רק כשיישמע בכיין של האימהות, הן (האמהות) תוכלנה לשמוע את בכיו של ילדן".[13][14] מושג ה"רוחות" משמש גם בפסיכותרפיה כללית באותה פונקציה של שחרור המטופלים ממשאות העבר כדי לאפשר להם להתקדם בחייהם.[15]
אליסיה ליברמן, פסיכואנליטיקאית ידועה שהושפעה מאוד מגישתה של פרייברג, פיתחה בעקבות מאמרה את המונח "מלאכים בחדר הילדים", כדי לתאר דווקא את ההשפעות ההוריות המיטיבות על הילדים, המתפתחות מחוויות מיטיבות שעברו כילדים בעצמם; לטענתה, שבאמצעות פסיכותרפיה ניתן לשלוף אותן ולהסתייע בהן כדי לשפר קשיים בקשר הורה-תינוק.[16]
ספרים
ספרים שתורגמו לעברית
- השנים מופלאות. ספריית הפועלים, [1977] 1985. תרגום: אליהו פורת
- זכותו הטבעית של הילד. הוצאת מודן. תרגום: 1984 נורית פלד
פרסומיה
- 1959: The Magic Years: Understanding and Handling the Problems of Early Childhood
- 1968: Parallel and Divergent Patterns in Blind and Sighted Infants.” Psychoanalytic Study of the Child 23
- 1969: Libidinal Object Constancy and Mental Representation. Psychoanalytic Study of the Child 24
- 1975: Ghosts in the Nursery: A Psychoanalytic Approach to the Problems of Impaired Infant-Mother Relationships,” with Edna Adelson and Vivian Shapiro. Journal of the American Academy of Child Psychiatry 14
- 1977: Every Child’s Birthright: In Defense of Mothering (1977
- 1977: Insights from the Blind: Comparative Studies of Blind and Sighted Infants, with Louis Fraiberg
- 1980: The First Year of Life, edited with Louis Fraiberg
- 1987: Selected Writings of Selma Fraiberg.Edited by Louis Fraiberg
- 1989: Introduction to Assessment and Therapy of Disturbances in Infancy, editor
קישורים חיצוניים
- רוחות רפאים בחדר הילדים, תרגום לעברית של המאמר, באתר "הגיל הרך"
הערות שוליים
- ^ Fraiberg S, Adelson E, Shapiro V (1975).
- ^ Lieberman AF, Padron E, Van Horn P, Harris WW (2005).
- ^ Schechter DS, Coots T, Zeanah CH, Davies, M, Coates SW, Trabka KA, Marshall RD, Liebowitz MR, Myers MM (2005).
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 Constance, Brown.
- ^ "Dorella Horowitz in the 1940 Census".
- ^ 6.0 6.1 6.2 Selma Fraiberg | Jewish Women's Archive, jwa.org
- ^ 7.0 7.1 7.2 Ennis, Thomas (22 December 1981).
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Spiegel, Rose (April 1978).
- ^ 9.0 9.1 Arnheim, Rudolf (undefined NaN).
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Weatherston, Deborah J. (23 April 2001).
- ^ 11.0 11.1 Rabin, A.I. (January 1982).
- ^ Weatherston, Deborah (October–November 2000).
- ^ Fraiberg, Selma; Adelson, E; Shapiro, V (1975).
- ^ "פסיכולוגיה או מיסטיקה - תאוריית ההעברה הבין-דורית". הארץ. 2010-03-11.
- ^ Holmes, Jeremy (April 1999).
- ^ אליסיה ליברמן, מלאכים בחדר הילדים: העברה בין-דורית של השפעות הוריות מיטיבות, תרגום לעברית של המאמר
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סלמה פרייברג".
29992695סלמה פרייברג