סמן (אזור היסטורי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סֵמֵן (געז: ሰሜን, גם: ሴሜን) אזור ומחוז גאוגרפי-היסטורי בצפון אתיופיה. סמן שוכנת בין אזור צלמת בצפון לוגרה בדרום ובין הטקזה במזרח לסגדה וולדבה במערב. בסמן התקיימה תקופה ארוכה אוטונומיה יהודית של ביתא ישראל, שקצה הגיע בתחילת המאה ה-17 עם כיבושה בידי האימפריה האתיופית.

היסטוריה

הגאוגרף תלמי מהמאה ה-1 מזכיר עם בשם "סוברידה" שחי מדרום לאקסומים.[1] בתבליט מונומנטום אדוליטנום מוזכר עם בשם "סמנוי" שחי באזור הררי ומושלג שמדרום לאקסום ולטקזה.[2] ההרים הללו שנקראים כיום "סמן" נקראו בכתבי הגאוגרפיים מהתקופה הרומית בשם היווני "פיילה"/"פיילאי" ולפיהם השם המקומי היה "פסאבו".[3]

על פי מסורת ביתא ישראל היהודים הראשונים הגיעו לסמן מאזור אדיבו.[4] במסורת האתיופית נחשב האזור לחלק מהשטחים שניתנו לגדעון.[5] פינחס, אחד מצאצאי גדעון שהוביל קבוצה שסירבה להתנצר, היגר לסמן במאה ה-4, בתקופתם של אברהא ואצבחא. פינחס וצאצאיו מלכו על היהודים המקומיים. שושלת מלכים זו מכונה בשם "שושלת הגדעונים" מכיוון שרבים ממלכיה נשאו בשם "גדעון".

בכתובת אקסומית מהמאה ה-4 הוזכרה סמן כישות מדינית שמעלה מס לאקסום.[6] קוסמוס אינדיקופלוסטס מזכיר במאה ה-6 את אזור "סמני" כמקום שאליו מגלים מלכי אקסום מורדים.[7]

לאחר כיבוש סמן בידי האתיופים, עבר האזור לשליטה קיסרית ישירה ושליטיו זכו לתואר אגפרי. ברוב המקרים יורשי העצר הם שמונו לשליטי המחוז. האגפרי הראשון של סמן היה הנסיך פאסילידס. בתקופת השופטים עבר האזור מיד ליד ככל הנראה נשלט על ידי שליטים שבאו מרקע יהודי כמו למשל דג'זמץ' וובה היילה מריאם.

תחת האיטלקים סמן הייתה חלק ממחוז אמהרה. בחלוקה המנהלית של 1941-1987 סימן הייתה לנפה בתוך מחוז בגמדר ובשנים שבין 1987-1994 סימן הייתה לחלק ממחוז צפון גונדר. כיום שטח סמן ההיסטורית נמצא במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה ומחולק בין הנפות ג'ן אמורה, ביאדה, צלמת, אדי ארקאי, דברק ודבת.

חלק מהרי סמן שבאזור הוא פארק לאומי בעל מעמד של אתר מורשת עולמית מאז 1978.

לקריאה נוספת

  • הדנה טקויה, מגונדר לירושלים, דפוס משכן, תשע"א
  • James Arthur Quirin "Səmen" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, מסת"ב 3447062460, p. 611-613
  • James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, מסת"ב 9780812231168

הערות שוליים

  1. ^ Ptolemy, Geography ,Book IV, Chapter 7
  2. ^ J.W. McCrindle (Editor), Cosmas Indicopleustes, The Christian Topography of Cosmas, an Egyptian Monk - Translated from the Greek, and Edited with Notes and Introduction, Cambridge University Press, 2010, מסת"ב 1108012957, p. 61
  3. ^ William Desborough Cooley, Claudius Ptolemy and the Nile: or, An inquiry into that geographer's real merits and speculative errors, his knowledge of Eastern Africa and the authenticity of the Mountains of the Moon, J. W. Parker and Son, 1854, p. 31-39
  4. ^ Irma Taddia, "Giovanni Ellero’s manuscript notes on the Falasha of Walqayt" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors), Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite‏, Routledge, 2005, מסת"ב 9780415318389, p. 48
  5. ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, מסת"ב 9780812231168, p. 23
  6. ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, מסת"ב 9780748601066, p. 188
  7. ^ McCrindle, p. 67
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0