סיגנום לאודיס (עיטור צבאי)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מידע עיטור ריקה. סיגנום לאודיס או מדליית ההצטיינות הצבאית (בלטינית ובהונגרית: Signum Laudis (בגרמנית: Militär-Verdienstmedaille) הוא עיטור צבאי שנוסד על ידי מלך הונגריה פרנץ יוזף הראשון, שהוא פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
לפני הקמתו היה זה רק ציון לשבח בכתב, אך מאז הקמתו כעיטור לווה במדליית הצטיינות כ"סימן גלוי", ועם הכתובת "SIGNUM LAUDIS" בגב המדליה התייחסה לכך. בתחילה ניתן היה להעניק את מדליית ההצטיינות לקצינים בלבד. בימי שלום היא הוענקה על רקע סרט אדום רגיל, ורק במלחמה הוצמד לה סרט הצלב הצבאי.
היסטוריה של ההכרה
העיטור נוסד ב-12 במרץ 1890 על ידי פרנץ יוזף הראשון, עם דרגה יחידה. לפני כן, קצינים בעלי ביצועים יוצאי דופן זכו להכרה בכתב, אליה נוספה גם מדליה מאותו היום ואילך. לאלו שזכו לציון לשבח בעבר, הוענק רטרואקטיבית מדליית ההצטיינות. בהתחלה, קצינים יכלו לקבל אותו, ובימי שלום הוא היה על רקע צבע אדום אחיד. מדליות ההצטיינות שהוענקו בזמן מלחמה ובזמן השלום הותר לענוד יחד, אבל קצינים שלא היו סדירים ביחידות לוחמות יכלו לענוד אותם רק על סרט אדום עד 1915.[1][2]
תולדות ההכרה מ-1911 עד 1918
מה-26 במרץ 1911, העיטור הפך לרב-דרגי והוצגו מדליית ההצטיינות הצבאית הכסף ומדליית ההצטיינות הצבאית ארד, תוך שמירה על גרסת המדליה הצבאית (הדרגה הגבוהה ביותר). התארים הוענקו גם על שני סוגי סרטים, וניתן לענוד את גרסאות המלחמה והשלום יחד, אך הענקת מדליית הכסף לאחר דרגת הארד גרמה לכך שהעונד נאלץ להסיר את הדרגה הנמוכה יותר.[1][2]
על בסיס תקנות שהוכנסו מ-7 באפריל 1914 ניתן היה לענוד את המדליות בעלות הדרגים השונים בו-זמנית ומ-1915 היו זכאים לסרט המלחמה גם קצינים שלא היו סדירים ו/או ביחידות לוחמות שקיבלו גם את סרט המלחמתי.[1]
מאפריל 1917 הוענק מדליית ההצטיינות הצבאית על ידי השליט החדש קרל הראשון, קיסר אוסטריה כשהיא הייתה מקושטת בדמותו של קרל וגם הכתר הקדוש ההונגרי שהוצב ליד הכתר הקיסרי.
ההכרה לאחר 1918
עם הדחתו של בית הבסבורג, פסקה הענקת העיטור בהונגריה. גם ענידת העיטור נאסרה לזמן מה, אך ממלכת הונגריה, המערכת שנישאה את המורשת האוסטרו-הונגרית, איפשרה זאת מאוחר יותר.[1]
ציון העוצר, שנוסד על ידי מיקלוש הורטי בשנת 1922, נשא רבים מהמאפיינים של מדליית ההצטיינות הצבאית.
היעדר עיטורים צבאיים הונגריים החיה את הסיגנום לאודיס במאי 1939. נוצרה מחדש האפשרות להעניק אותו כעיטור צבאי על הסרט או בחרבות.[2]
מצטיינים מכובדים (חלקי)
- אויגן, הארכידוכס אוסטריה
- הארכידוכס פרידריך. דוכס טשן
- אויגן בייר (Eugen Beyer)
- אדוארד פון בהם-ארמולי
- סבטוזר בורוייביץ'
- פרדיננד השני. Cavallar von Grabensprung
- קונרד פון הוצנדורף
- אנגלברט דולפוס
- הברון הרמן קבש יועץ סודי אימפריאלי ומלכותי.
- אלכסנדר לר (Alexander Löhr)
- ארתור פלפס (Artur Phleps)
- מיקלוש הורטי, אדמירל לימים עוצר ממלכת הונגריה.
- סטפן סרקוטייץ' פון לובצ'ן
- מיאצ'יסלב סמורווינסקי
- Józef Zając
- גאורג פון טראפ
- לאיוש פטריק[3]
- גוטפריד פון בנפילד
- פוקורני הרמן - גנרל
- הרמן סנקובסקי
- קרל טרשצ'יאנסקי פון נאדוש
- אמיל קלרמן
מאמרים קשורים
- פאלריסטיקה
- סדר ענידת המדליות של האימפריה האוסטרו-הונגרית לפי המצב ב-1918
- סדר ענידת המדליות של האימפריה האוסטרו-הונגרית לפי המצב ב-1939
- סדר ענידת העיטורים של הונגריה לפי המצב ב-1944
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Die Militaer-Verdienstmedaille A Katonai Érdemérem". A Magyar Királyi Honvédség története és felszerelése 1867-1945. militiahungarorum.extra.hu. אורכב מ-המקור ב-2009-03-12. נבדק ב-2010-05-31.
- ^ 2.0 2.1 2.2 dr. Szentváry-Lukács János. "Signum Laudis Katonai Érdemérem". akm.jjsoft.hu. אורכב מ-המקור ב-2009-07-06. נבדק ב-2010-05-31.
- ^ Turisták Lapja (1932. évi 7-8. szám)
37411369סיגנום לאודיס (עיטור צבאי)