סיגנום לאודיס (עיטור צבאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מידע עיטור ריקה. סיגנום לאודיס או מדליית ההצטיינות הצבאיתלטינית ובהונגרית: Signum Laudisגרמנית: Militär-Verdienstmedaille) הוא עיטור צבאי שנוסד על ידי מלך הונגריה פרנץ יוזף הראשון, שהוא פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.

לפני הקמתו היה זה רק ציון לשבח בכתב, אך מאז הקמתו כעיטור לווה במדליית הצטיינות כ"סימן גלוי", ועם הכתובת "SIGNUM LAUDIS" בגב המדליה התייחסה לכך. בתחילה ניתן היה להעניק את מדליית ההצטיינות לקצינים בלבד. בימי שלום היא הוענקה על רקע סרט אדום רגיל, ורק במלחמה הוצמד לה סרט הצלב הצבאי.

היסטוריה של ההכרה

העיטור נוסד ב-12 במרץ 1890 על ידי פרנץ יוזף הראשון, עם דרגה יחידה. לפני כן, קצינים בעלי ביצועים יוצאי דופן זכו להכרה בכתב, אליה נוספה גם מדליה מאותו היום ואילך. לאלו שזכו לציון לשבח בעבר, הוענק רטרואקטיבית מדליית ההצטיינות. בהתחלה, קצינים יכלו לקבל אותו, ובימי שלום הוא היה על רקע צבע אדום אחיד. מדליות ההצטיינות שהוענקו בזמן מלחמה ובזמן השלום הותר לענוד יחד, אבל קצינים שלא היו סדירים ביחידות לוחמות יכלו לענוד אותם רק על סרט אדום עד 1915.[1][2]

תולדות ההכרה מ-1911 עד 1918

מדליית כסף צבאית. עם דיוקנו של קרל ועל סרט מלחמתי
מדליית הצטיינות צבאית גדולה עם חרבות

מה-26 במרץ 1911, העיטור הפך לרב-דרגי והוצגו מדליית ההצטיינות הצבאית הכסף ומדליית ההצטיינות הצבאית ארד, תוך שמירה על גרסת המדליה הצבאית (הדרגה הגבוהה ביותר). התארים הוענקו גם על שני סוגי סרטים, וניתן לענוד את גרסאות המלחמה והשלום יחד, אך הענקת מדליית הכסף לאחר דרגת הארד גרמה לכך שהעונד נאלץ להסיר את הדרגה הנמוכה יותר.[1][2]

על בסיס תקנות שהוכנסו מ-7 באפריל 1914 ניתן היה לענוד את המדליות בעלות הדרגים השונים בו-זמנית ומ-1915 היו זכאים לסרט המלחמה גם קצינים שלא היו סדירים ו/או ביחידות לוחמות שקיבלו גם את סרט המלחמתי.[1]

מסמך הענקה בגרמנית

מאפריל 1917 הוענק מדליית ההצטיינות הצבאית על ידי השליט החדש קרל הראשון, קיסר אוסטריה כשהיא הייתה מקושטת בדמותו של קרל וגם הכתר הקדוש ההונגרי שהוצב ליד הכתר הקיסרי.

ההכרה לאחר 1918

בקו אחד הסיגנום לאודיס, הגרסה האזרחית, ואחריה הגרסה הצבאית וגרסת המלחמה המעוטרת בחרבות סרט

עם הדחתו של בית הבסבורג, פסקה הענקת העיטור בהונגריה. גם ענידת העיטור נאסרה לזמן מה, אך ממלכת הונגריה, המערכת שנישאה את המורשת האוסטרו-הונגרית, איפשרה זאת מאוחר יותר.[1]

ציון העוצר, שנוסד על ידי מיקלוש הורטי בשנת 1922, נשא רבים מהמאפיינים של מדליית ההצטיינות הצבאית.

מדליית זהב גדולה של הכתר ההונגרי משנת 1929
עיטור קטן של מדליית הזהב הגדולה של הכתר ההונגרי

היעדר עיטורים צבאיים הונגריים החיה את הסיגנום לאודיס במאי 1939. נוצרה מחדש האפשרות להעניק אותו כעיטור צבאי על הסרט או בחרבות.[2]

מצטיינים מכובדים (חלקי)

מאמרים קשורים


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיגנום לאודיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Die Militaer-Verdienstmedaille A Katonai Érdemérem". A Magyar Királyi Honvédség története és felszerelése 1867-1945. militiahungarorum.extra.hu. אורכב מ-המקור ב-2009-03-12. נבדק ב-2010-05-31.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 dr. Szentváry-Lukács János. "Signum Laudis Katonai Érdemérem". akm.jjsoft.hu. אורכב מ-המקור ב-2009-07-06. נבדק ב-2010-05-31.
  3. ^ Turisták Lapja (1932. évi 7-8. szám)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37411369סיגנום לאודיס (עיטור צבאי)