סטוויסקי
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| מחוז | קולנו |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,442 (2006) |
| http://www.stawiski.pl | |
סטוויסקי (בפולנית: Stawiski; ביידיש ובעברית: סטאוויסק, סטביסק) היא עיירה במחוז קולנו שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
סטוויסקי נזכרת מראשית המאה ה-15, עת הייתה בבעלות משפחות אצולה פולניות. בשנת 1688 הוענקו ליישוב זכויות עיר. זכויות אלה ניטלו מהיישוב בשנת 1870, בעקבות מרד ינואר, והושבו לו בשנת 1921 תחת שלטון הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי סטביסק
קהילה יהודית מאורגנת ועצמאית התקיימה בעיירה מהמאה ה-17, ובשנת 1813 נחנך בה בית כנסת חדש. בראשית המאה ה-20 נמנו בעיירה 2,554 יהודים, ובין מלחמות העולם נמנו בה 1,920 יהודים, כשני שלישים מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות. בין רבני העיירה נודעו: הרב חיים אריה לייב מישקובסקי, שכונה על שם היישוב "ר' חיים לייב סטוויסקר", הרב אברהם יואל אבלסון הרב ראובן כץ והרב האחרון לפני המלחמה הרב נחמן שמואל וסרמן.
בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב הועברה העיירה לשליטה סובייטית באוקטובר 1939. עם פרוץ מבצע ברברוסה, ב-22 ביוני 1941, נמלטו מהעיירה צעירים יהודים מזרחה, ורבים מהם נהרגו כתוצאה מהפצצות הגרמנים. עד לכניסת הגרמנים לעיירה פרעו הפולנים המקומיים ביהודי היישוב, ורצחו כמה מהם.
פוגרום סטוויסקי
עם כניסת הגרמנים לעיירה ב-27 ביוני 1941, החלו אלו בביצוע מעשי התעללות ורצח ביהודיה. בשבוע הראשון של יולי 1941, ביום שכונה יום הדמים, הקצו הגרמנים לפולנים המקומיים ולאיכרי הסביבה 20 שעות לערוך פוגרום ביהודי היישוב. באותו יום רצחו הפולנים בנשק קר כ-300 יהודים מהעיירה בבתיהם, ובהם זקנים וילדים, תוך התעללות פומבית ביהודי העיירה בכיכר השוק בה. עדי ראייה לטבח דיווחו על מעשי זוועה שבוצעו ביהודים, ובהם ביתור בטניהן של נשים הרות וכריתת ראשי תינוקות.
את המעשים הללו צילמו הגרמנים, ולאחר מכן הציתו את בית הכנסת המקומי, והשליכו לתוכו את רב הקהילה, הרב נחמן שמואל וסרמן. באותם ימים ביצעו הפולנים פוגרומים אכזריים גם במספר יישובים סמוכים לסטוויסקי, ובהם ידוובנה, וונסוש ורדזילוב.
השמדת הקהילה
ב-15 באוגוסט 1941 פשטו על העיירה אנשי גסטאפו, ורצחו צעירים יהודים רבים ממנה בסמוך לכפר מנטוויצה, וכ-500 ילדים וזקנים יהודים ביער קישילניצה. לאחר האקציה, רוכזו כ-60 יהודים בעלי מקצוע ובני משפחותיהם שהושארו בעיירה בגטו בן כמה בתים שהוקם בה, אשר על יושביו הוטלו תשלומי כופר, והם הועסקו בעבודות כפייה. מעת לעת רצחו הפולנים יהודים מגטו זה.
ב-2 בנובמבר 1942 הועברו באלימות כל יושבי הגטו שבעיירה למחנה הריכוז בוגושה, בו מתו רבים מהם ברעב וממחלות. לאחר מכן, נערכה ביהודי המחנה סלקציה, בה נורו החולים, והיתר שולחו למחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ. יהודים בודדים מהעיירה שהצליחו להימלט מהאקציות הוסגרו לגרמנים בידי איכרי הסביבה.
מכ-2,000 יהודי העיירה שרדו את השואה בודדים, ואלו לא שבו להתגורר בה, לאחר שהותקפו עם שובם בידי פולנים לאומנים.
אחד השרידים הבודדים מסטאוויסק הוא הרב יצחק וסרמן מתלמידי החזו"א וראש ישיבת אהל יעקב בבני ברק- בנו של הרב נחמן שמואל וסרמן (הרב של סטאוויסק בזמן המלחמה ורבו האחרון של גטו לומז'ה).
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת סטביסק, בספריית העיר ניו יורק
- סטוויסקי באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- סטוויסקי (Stawiski), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "סטוויסקי", באתר השטעטל הווירטואלי
- "סטוויסקי", באתר JewishGen (באנגלית)