סופיה גנדריאס

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

פרימו לוי באושוויץ - ציורה של גנדריאס. מוצג בספריה למדעי החברה והרוח באוניברסיטה העברית בהר הצופים.

סופיה גנדריאס (בספרדית: Sofía Gandarias ‏; 1951- 23 בינואר 2016) ציירת ספרדיה.

גנדאריאס הייתה ציירת ספרדית, ילידת גרניקה שבחבל הבסקים. היא סיימה את לימודיה באמנויות באוניברסיטת קומפלוטנס, במדריד.

המוזיקה השפיעה רבות על חייה. בשנת 1978 ציירה את "קוקושקה-אלמה ומאהלר" שלוש דמויות שגורלן קשורות זו בזו ומייצגות תקופתן. זו הייתה תחילתה של פעילות אמנותית אינטנסיבית בסדרות כמו "מחאת השקט" (1980) או "נוכחים" (Precensias).

היא התחתנה עם אנריקה ברון קרספו, פוליטיקאי ספרדי וחבר הפרלמנט האירופי בשנת 1987. בנה אלחנדרו נולד בשנה שלאחר מכן. היא חידשה את עבודתה עם תערוכה רטרוספקטיבית גדולה בשנת 1990 בוונציה, העיר שמהווה עבורה השראה. המחויבות שלה לשלום ולסובלנות תרבותית התבטאה בתערוכתה "Pour la tolerance" בגרנד ארצ'ה דה לה פרטרניטה, פריז. היא ציירה את דיוקנו של הכנר יהודי מנוחין אותו הגדירה "האיש החכם ביותר שפגשתי" והחלה לשתף פעולה עם הקרן שלו.

בשנת 2000 עסקה בציור סדרת הציורים "פרימו לוי – זיכרון" המבוססות על זכרונותיו של פרימו לוי מאושוויץ עליהם כתב בספרו הזהו אדם. לאחר הפיגועים בניו יורק היא ציירה סדרת ציורים בנושא. מתוכם הציור "Miserere Julianna" מוצג במוזיאון הזיכרון 9/11.

הסדרה "קפקא, בעל החזון", סדרה של 64 ציורים הוצגה בהאוס אם קלייסטפארק (ברלין) ומקומות נוספים. ז'וזה סאראמאגו כתב על הסדרה - "אלוקים לא קרא את קפקא".

גנדריאס עסקה בעיקר בציור דיוקנאות וכן בציורים של אירועים כואבים שאירעו בהיסטוריה. על אירועים אלו היא אמרה –"איננו יכולים לתקן את העבר, אך אנו יכולים וחייבים להתוות את העתיד".

בין האמנים שהשפיעו הכי הרבה על חייה, גנדריה זיהתה את דייגו ולאסקס, גויה ופרנסיס בייקון, זאת לצד המורה והמנטור שלה מנואל וילאסניור(ספ').

בשנת 2005 צורפה למסדר מסדר האמנויות והספרות הצרפתי.

את סדרת ציוריה על פרימו לוי, תרמה משפחתה לאחר מותה לאוסף התמונות של האוניברסיטה העברית בירושלים.