סועאד נסר-מח'ול
| מקום לימודים | הטכניון |
|---|---|
| תחום יצירה | ציור, פיסול |
סועאד נסר-מח'ול (בערבית: سعاد نصر- مخول) היא אמנית ומתכננת ערים פלסטינית. יצירותיה עוסקות בעיקר בנשיות ובציורי נשים בסגנון מופשט, בנוסף לציורים הנוגעים לשימור מורשת תרבותית עירונית ערבית.
ביוגרפיה
סועאד נסר-מח'ול נולדה בשנות ה-50 בפאתי שכונת ואדי אל-סליב שבחיפה. בילדותה התגוררה בבניין ששימש כמעונו של אברהים אל-ח'ליל, ראש עיריית חיפה בין השנים 1911–1913. משפחתה נותרה באזור ואדי אל-סליב לאחר 1948,[1] שכן היא הורשתה להישאר בשכונה מאחר שאביה ניהל בית מלון קטן לצליינים נוצרים.[2]
במקצועה נסר-מח'ול היא מתכננת ערים, בעלת תואר שני מה"טכניון" שבחיפה. בשנת 1989 הקימה משרד הנדסי. היא ייסדה את "גלריה חיפה" לאמנות בשנת 2019, שנפתחה רק לתקופה קצרה עקב משבר הקורונה ונפתחה מחדש בתחילת שנת 2021. מתגוררת בחיפה ונשואה לחבר הכנסת לשעבר עיסאם מח'ול. לשניים 2 ילדים.
יצירתה
יצירות הקשורות למורשת מקומית
לסיפורי העקירה והגירושים של התושבים הפלסטינים בשנת 1948,סיפורי הפליטים והבתים הנטושים, היו השפעה רבה על התגבשות ועיצוב אישיותה האמנותית. מילדותה המוקדמת, הייתה עדה נסר-מח'ול למתרחש בשכונה – פעולות ההרס, איטום הבתים והשטחת שכונות באזור. במשך שנים רבות שוטטה ביחד עם תאומתה, תריז נסר-עזאם, בשכונת ואדי אל-סליב הנטושה ובין שרידיה, ואלו ציירו את בתי השכונה ומאפייניה הארכיטקטוניים מתוך פעולת שימור תרבותית.[3]
עבודותיה המוקדמות אפוא הושפעו רבות מתיאורי הגירושים ואופיינו בציורי נשים ופליטים בצבע שחור לבן ועל הרבעים הפלסטיניים הערביים בחיפה, ועל ערים ויישובים ערביים ברחבי הארץ. בשנת 2008 החלה את "פרויקט תערוכת ערים" במסגרתו יצרה מספר תערוכות של כפרים וערים ערביות, כגון צפת, חיפה, כפר מנדא ופסוטה. במרכז עבודתה עמדו בניינים בעלי אדריכלות מזרח תיכונית ובתים ישנים. היו אלו עבודות דוקומנטריות שבהן הציגה מוטיבים אורבניים אדריכליים של הערים בהן עסקה.
בשנת 2012 הקימה הוועד לשימור המורשת התרבותית. באותה שנה גם הציגה תערוכה בשם "חיפה מכאן צמחה" (من هنا انطلقت حيفا) במסגרתה הציגה מסמכים ותצלומים היסטוריים של העיר חיפה לפני התהפוכות וציוני דרך מאז 1948.[3] היא ביקשה להחיות את ההיסטוריה, המורשת התרבותית והאדריכלית והסיפור של "חיפה העתיקה".[3]
האמנית לקחה חלק חשוב בהתנגדות להרס שכונות, ובמיוחד לשכונת ואדי אל-סליב בה גדלה, וכן לקחה חלק בפעילות מחאה אשר אורגנה בתקופות שונות נגד הריסת השכונה. כך למשל, בשנת 1988 השתתפה בפרויקט של גרשון קניספל אשר הוציא ספר בשם "רקוויאם לואדי סאליב". במסגרת ספר זה הציגה נסר-מח'ול את יצירתה "העוצר" (1983). היצירות הוצגו בביתו של קניספל במסגרת הוועד הציבורי לזכר ואדי אל-סליב, אשר הוקם במטרה להשפיע על דעת הקהל בתחום זה.[4] תערוכה זו נאצרה על ידי קניספל בשיתוף עם נתן זך כמחאה על הזנחתו של ואדי אל-סליב.[4]
יצירות נוספות
מבחינה סגנונית, נסר-מח'ול מציירת לרב בצבעי שמן, אקריליק או צבעי מים על בד או על קרטון ממוחזר. בתקופותיה המוקדמות ציירה בעיקר בדיו ובפחם. סגנונה של האמנית הוא לרב ריאליזם מופשט או סימבולי, עם דגש על נשיות ואוניברסליות. האשה מהווה מרכיב חשוב בציוריה, ויש לה אוסף גדול של ציורים העוסקים בנשים, טבע והקשר ההדדי והסימביוטי שביניהם. כבר מגיל צעיר הייתה מציירת נשים. האשה מופיעה אצלה כציורים כסמל לחוזקה ולגאווה, והיא מציגה זאת באמצעות החיבור האינהרנטי בין נשים לטבע בתיאוריה. הנשים בציוריה הן כמעט תמיד רק גוף, חסרות פנים, כגון ביצירתה "Woman Planting" משנת 2004, ובעוד עשרות ציורים אחרים.[5]
בנוסף, האמנית יצרה איורים רבים לספרי שירה, בעיקר למשוררים פלסטינים ידועים כמו המשורר סמיח אל קאסם, המשורר מועין בסיסו מעזה והמשורר מחמוד דרוויש. כך לדוגמה, איירה את שירו "סברה ושתילה" של מחמוד דרוויש. כמו כן, עיצבה פוסטרים רבים ומחאתיים כדוגמת פוסטר נגד סגירת האוניברסיטאות בגדה הערבית, אשר זכה בפסטיבל הבינלאומי באוניברסיטת ביר זית בשנת 1984 (Birzeit International Festival). נסר-מח'ול גם יוצרת פסלים מונומנטליים במרחב הציבורי. דוגמה לעבודה שכזו היא "דרך הבשמים" שבכפר קאסר אל סר שבנגב, פסל שתוכנן בשיתוף עם בנה חנא מח'ול, וכן "גיטרה" שבכפר יסיף המתאר דמות נשית מנגנת בגיטרה, פסל שתוכנו שונה למדי בנוף.
הקמת גלריית חיפה
בשנת 2019 הקימה נסר-מח'ול את "גלריית חיפה" שממוקמת בוואדי ניסנס שבחיפה. האמנית בחרה לפתוח את הגלריה בהצגת תערוכת יחיד של ציוריה העוסקים ומתארים את שכונת ואדי אל-סליב, הקרויה בשם "המבול". היא דימתה את שקרה לשכונה ולאנשיה בשנת 1948 ל"מבול" אשר פקד את האוכלוסייה בן לילה והטביע אותה.[6] לדידה, מה שקרה לחיפה הערבית לא היה רק מלחמה גרידא, אלא מבול של ממש, תהליך של הרס מתמשך אנושי, תרבותי ופיזי. לדבריה, נמל חיפה, אשר שוכן בצמוד לגלריה, היווה גם הוא סמל חשוב באירוע ההיסטורי הנ"ל, כאשר סירות הגירוש יצאו מנמל חיפה לנמל ביירות דרך הים. התערוכה אפוא ביקשה לשקף את הדיאלקטיקה של הים של ואדי אל-סליב באמצעות ציוריה של האמנית.[7] היא כללה יותר מחמישים ציורים אשר מתארים את המבול ואת ציוני הדרך ההיסטוריים של השכונה, ומבטאים את אופי הבנייה הערבית.[2] התערוכה "המבול" נפתחה בדצמבר 2020 אולם נסגרה לאחר כשבוע בשל הגבלות משרד הבריאות אשר נבעו מהתפרצות נגיף הקורונה.
השכלה
- 2012 - לימודי ניהול פרויקטים, טכניון, חיפה
- 1995 - לימודים לדוקטורט בתכנון ערים ואזורים, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המגמה לתכנון ערים ואזורים, הטכניון, חיפה
- 1985 - תואר שני M.Sc. (בהצטיינות) בתכנון ערים ואזורים, הטכניון, חיפה
- 1980 - תואר ראשון B.A באמנות יצירה, אוניברסיטת חיפה, הנדסת בניין, טכניון, חיפה
תערוכות נבחרות
תערוכות יחיד
- 1982 - תערוכת יחיד עם תריז נסר-עזאם, במרכז תרבות נצרת
- 2012 - "חיפה מכאן צמחה", תערוכה על העיר חיפה, לרגל 250 שנה ליסודה של "חיפה המודרנית" על ידי השליט דאהר אל עומר אלזידאן. פתיחת התערוכה הייתה במסגד אלג'ריני, והועברה לכנסיית המלאך ג'בריאל, בתחנת הכרמל (חיפה אלעתיקה)
- 2018 - "בין העמק להר", תערוכה על היישוב הערבי כפר מנדא, בגליל התחתון, מתנ"ס כפר מנדא
- 2019 - "פסוטה כתר על מרומי הגליל", מועצה מקומית פסוטה, במסגרת קריסמס-מרקט 2019 - תערוכה על היישוב רהט, מתנ"ס רהט
- 2020 - "המבול- חיפה ואדי סליב", גלריה חיפה (2020)
תערוכות קבוצתיות
- 1978 - תערוכה במסגרת פסטיבל הסטודנטים והנוער הדמוקראטי הבין לאומי, مهرجان الشباب والطلاب الديمقراطي العالمي، هفانا،كوبا،, הוואנה, קובה
- 1981 - אמנים יהודיים ופלסטיניים, תערוכה קבוצתית, בית שאגאל, בית האמנים, חיפה
- 1985 - "האדמה באמנות פלסטינית", מרכז התרבות העירוני, נצרת
- 1984 - תערוכת פוסטרים, Birzeit International Festival, אוניברסיטת ביר-זית
- 1986 - Outlooks" Women's Art in Palestine", תיאטרון "אלחקואתי"
קישורים חיצוניים
- מבחר יצירותיה של האמנית באתר Celeste
- נפתחה הגלריה הפרטית היחידה במגזר הערבי בחיפה
- תערוכת חיפה כתזכורת להיסטוריה שלה, מתוך אתר אלג'זירה (ערבית), 2012
- גלריה חיפה מחייה את המורשת הפלסטינית, מתוך אתר الأخبار (ערבית), 15 יוני 2020
לקריאה נוספת
- קניספל, גרשון ונתן זך. "רקוויאם לואדי סאליב." חיפה: בית היוצר, 1988.
הערות שוליים
- ^ «غاليري حيفا» تحيي التراث الفلسطيني, الأخبار, 15 יוני 2020 (בערבית)
- ^ 2.0 2.1 שושן מנולה, נפתחה הגלריה הפרטית היחידה במגזר הערבי בחיפה, באתר כלבו, חיפה והקריות, 24 בדצמבר 2020
- ^ 3.0 3.1 3.2 תערוכת חיפה כתזכורת להיסטוריה שלה (معرض بحيفا للتذكير بتاريخها) (בערבית), אלג'זירה, 22 במאי 2012
- ^ 4.0 4.1 גילה בלס, קניספל: רטרוספקטיבה 1950–2015, ישראל: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
- ^ סועאד נסר, באתר אמנים - אמנות ישראלית
- ^ سعاد نصر تحيي, aliawm.com, 2020 (בערבית)
- ^ "جاليري حيفا" يستعيد حي "وادي الصليب", WAFA Agency (בערבית)
31206214סועאד נסר-מח'ול