סולרסול (שפה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סולרסולצרפתית: solresol) היא שפה מתוכננת שהומצאה על ידי פרנסואה סודר בתחילת שנת 1827. הספר המרכזי שלו בנושא, Langue musicale universelle, יצא לאור לאחר מותו בשנת 1866[1]. סולרסול נהנתה מפופולריות לזמן קצר, והגיעה לשיאה עם הוצאת ספרו של בולסאס גז'בסקי Grammaire du Solresol בשנת 1902.

פונולוגיה

שבעת התווים הקונבנציונליים, הצבעים, ההברות, הספרות, הגליפים שבהם השתמשו להעביר את הפונמות של סולרסול.

המילים של סולרסול עשויות מהברה אחת עד חמש הברות, או תווים. כל אחד מאלה יכול להיות רק אחד מתוך שבעה בסיסי פונמות, שעשוי בתורו להיות דגוש או מוארך. יש עוד פונמה, "שקט", המשמשת להפרדה בין מילים: מילים אינן יכולות לרוץ יחד כפי שהן בעברית.

הפונמות יכולות להיות מיוצגות במספר דרכים שונות – כמו שבעה תווים מוזיקליים באופן אוקטבה, כמו שמדברים הברות (מבוסס על סולפז', דרך של זיהוי תווים מוזיקליים), עם שבעה צבעים של קשת, סימנים, תנועות ידיים וכו'. לפיכך, באופן תאורטי התקשורת של סולרסול יכולה להיעשות באמצעות דיבור, שירה, דגלים של צבע שונה ואפילו כציור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולרסול בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20780671סולרסול (שפה)