סולינוס
גאיוס יוליוס סולינוס (Gaius Iulius Solinus) היה מדקדק לטיני, שכנראה פרח בתחילת המאה ה-3 לספירה. תאודור מומזן מתארך אותו לאמצע המאה ה-3.
הוא היה מחבר "פלאי העולם" (De mirabilibus mundi) שהופץ תחת השמות "אוסף דברים נדירים" (Collectanea rerum memorabilium), וגם "פוליהיסטור" (Polyhistor), שאותו העדיף המחבר. החיבור הוא אכן תיאור של דברים נדירים במסגרת כורוגרפית (אנ') (לפי מקומות). החיבור מוקדש ל"אדוונטוס", המזוהה עם אוקלטיניוס אדוונטוס, קונסול בשנת 218. החיבור כולל תיאור קצר של העולם העתיק, עם הערות על שאלות על היסטוריה, חברה, דת וטבע. חלקו הגדול לקוח מתולדות הטבע של פליניוס הזקן והגאוגרפיה של פומפוניוס מלה.
על פי תאודור מומזן, סולינוס השתמש גם בחיבור היסטורי (ייתכן של קורנליוס בוקכוס (אנ')) ובכורוגרפיה לפליניוס (Chorographia pliniana), תקציר חיבורו של פליניוס עם תוספות שנעשו על תקופת אדריאנוס. שאנץ (Schanz) לעומת זאת, מציע את "רומא" ו"פראטה" של סווטוניוס.
נעשה נוסח מתוקן מאד של הטקסט המקורי, כיום סבורים שייתכן שנעשה על ידי סולינוס עצמו. גרסה זו כוללת מכתב שסולינוס כתב כהקדמה לחיבור, המעניק לחיבור את השם "פוליהיסטור" ("בעל תיאורים רבים"). שתי גרסאות החיבור היו נפוצות מאד ובסופו של דבר "פוליהיסטור" התקבל בטעות כשמו של המחבר. החיבור היה פופולרי בימי הביניים, בתקצירים שנעשו על ידי תאודריקוס ופטרוס הדיקן (אנ').
סולינוס על ארץ ישראל
סולינוס משלב ב"אוסף דברים נדירים" שלו חומר הנוגע לארץ יהודה. אף על פי שחלקו הגדול של החיבור מקורו ב"תולדות הטבע" של פליניוס, סולינוס מספק כמה התייחסויות ופרטים שלא ניתן למצוא אותם במקורו העיקרי, ובראשם ההתייחסות להחרבת יריחו על ידי ארתחששתא.[1] הוא מספר על ים המלח, דברים הנסמכים על פליניוס, בתיאורו את "הביטומן הנמצא ביהודה, שיוצר האגם אספלטיטס".[2] הוא מציין את ארץ אדום "העשירה בדקלים" ואת "יפו, העיר העתיקה ביותר בכל העולם, כיוון שנוסדה לפני המבול", ש"מצביעה על סלע, שעד עכשיו נראים עליו סימני השרשראות של אנדרומדה". סולינוס ממשיך בתיאור ארץ ישראל: "יהודה מצטיינת במימיה, אולם לא כל המים חולקים את אותו הטבע. נהר הירדן ניחן בנעימות יוצאת דופן. הוא נובע ממעיין פניאס, וזורם על פני אזורים מענגים ביותר. מעט לאחר מכן הוא מתמזג לתוך אגם אספלטיטס ומתקלקל על ידי מימיו העומדים". סולינוס מפרט את האגמים של ארץ ישראל. בתיאורו את ים המלח הוא מספר ש"גם שוורים וגמלים צפים בו". הוא מציין את "אגם סרה" (שיבוש של גינוסר - "גנסרת", כפי שמופיע אצל פליניוס[3]), "המוקף בעיירות מפורסמות רבות" ומדגיש ש"את האגם עצמו ניתן להשוות לאגמים היפים ביותר. אולם אגם טבריה מתעלה על כל האגמים האחרים. הוא שופע בריאות הודות לזרמו המתפרץ". סולינוס מציין ש"בירת יהודה הייתה ירושלים, אולם היא נחרבה. יריחו ירשה אותה, אולם גם היא פסקה מלמלא את מקומה, מאחר שהיא נכבשה במלחמה של ארתחששתא". טענה זו של סולינוס מקושרת בדרך כלל למה שאוסביוס ציין, לגבי העברת יהודים מיהודה להורקניה בסביבות הים הכספי, בתקופת שלטונו של ארתחששתא השלישי (אוכוס). בהמשך תיאורו את ארץ יהודה, סולינוס מציין ש"בארץ זו גדל הבלסם" וטוען כי "יער הבלסם" היה מוגבל בגודלו, אולם מצב זה השתנה לאחר ניצחון הרומאים: "לאחר שהפכנו לשליטי יהודה, אלה גדלו כל כך, שכעת שטחים נרחבים של גבעות מרעיפים בלסם לתועלתנו". סולינוס מתאר את אזור ים המלח: "במרחק גדול מירושלים משתרע עמק קודר. על פגיעתו מהשמיים מעידה האדמה השחורה ההופכת לאפר. כאן היו שתי ערים, אחת נקראה סדום והשנייה עמורה, שבסביבתן, כל פרי הנולד שם, גם אם נראה בשל, הוא בלתי אכיל כיוון שחלקו הפנימי מכיל פיח... אפילו כאשר נוגעים בו קלות, הוא פולט עשן ומתפורר לאבק". להבדיל מסדום, שנזכרה כבר אצל סטראבון וגלנוס, זוהי הפעם הראשונה שעמורה נזכרת בספרות הפגאנית. סולינוס מספר גם על האיסיים: "חלקה הפנימי של יהודה הצופה למערב מיושב על ידי האיסיים. אלה...פרשו ממנהגי כל שאר העמים... לא ניתן למצוא אשה ביניהם ... הם מתעלמים מכסף וחיים על דקלים. אף אחד לא נולד ביניהם, אולם מספרם אינו פוחת. המקום מוקדש לצניעות. לשם אנשים רבים נוהרים מכל הארצות... תחת האיסיים שכנה קודם לכן העיירה עין גדי, אולם היא נחרבה עד היסוד". למרות זאת, "חורשות הדקלים המרהיבות לא קטנו, לא בשל גילן ולא בגלל מלחמה. הגבול של יהודה מסומן על ידי מבצר מצדה".[4]
קישורים חיצוניים
- Gaius Iulius Solinus, באתר און ליין אנציקלופדיה (הופיע במקור באנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה) (באנגלית)
- "פלאי העולם" (בלטינית)
- חיבורו של "יוליוס סולינוס פוליהיסטור" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II: CXXVII. Solinus, p. 416
- ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CXXVII. Solinus, no. 448, p. 417; Solinus, Collectanea Rerum Memorabilium, 1:56
- ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, ספר ה, פרק 71.
- ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CXXVII. Solinus, no. 449, pp. 417-422; Solinus, Collectanea Rerum Memorabilium, 34-35
