סוכן הימורים
סוכן הימורים (באנגלית בריטית: Bookmaker)
הוא ארגון או אדם שמנהל ומארגן הימורים על אירועי ספורט ואירועים אחרים.
סוכן ההימורים מציע למהמר יחס הימורים עבור כל אירוע עליו הוא יכול להמר, לדוגמא נצחון של סוס מסוים במרוץ סוסים או נצחון של קבוצת כדורגל בתוצאה מסוימת במשחק מסוים.
מגוון אירועים
סוכני הימורים במדינות רבות מתמקדים בקבלת הימורים על ספורט מקצועני, במיוחד מרוצי סוסים ומשחקי כדורגל או קריקט. עם זאת, רבים מציעים מגוון רחב יותר של אפשרויות הימורים, כולל הימורים תוצאות של בחירות[1], טקסי פרסים כגון האוסקר או פרס נובל[2]. הימורים על אירועים איזוטרים מוצעים על ידי סוכני ההימורים במדינות מסוימות[3].
תהליכים תפעוליים
על ידי "התאמת הסיכויים" לטובתם (הצעת יחס הימורים תוך שימוש בסיכויים הנמוכים מהסיכויים האמיתיים) או על ידי פיזור סיכויים על ידי השגת 'ספר מאוזן', או על ידי קבלת מספר שווה של הימורים עבור כל תוצאה אפשרית. כאשר מתקבל הימור גדול, סוכן ההימורים עשוי גם לנסות לפזר את הסיכון על ידי קניית הימורים מחברות הימורים אחרות על אותו אירוע. סוכני ההימורים אינם מנסים בדרך כלל להרוויח כסף מההימורים עצמם, אלא על ידי פעילות כעושי שוק בה הם מרוויחים מהאירוע ללא קשר לתוצאה. שיטות העבודה שלהם דומות לאלו של אקטואר, שעושה איזון דומה של תוצאות פיננסיות של אירועים עבור חברות ביטוח.
תעשיית ההימורים בבריטניה
סוכן ההימורים הראשון בבריטניה נחשב להארי אוגדן, שפתח עסק בשנות ה-90 של המאה ה-18, למרות שפעילויות דומות היו קיימות בצורות אחרות מוקדם יותר במאה השמונה עשרה.
בעקבות חוק נשמת 1845, ההימורים היחידים שהיו מותרים בבריטניה היו במסלולי מירוצים לסוסים. כניסה של שירותי רכבות טיולים מיוחדות הביאה לכך שכל שכבות החברה יכלו לבקר במסלולי המרוצים החדשים שנפתחים ברחבי המדינה. חנויות הימורים היו לא חוקיות ונקנסו, אך חלקן פעלו ללא הפרעה ונראה שהמשטרה העלימה עין מהם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעלו כ-20,000 איש כסוכני הימורים על מרוצי סוסים בהיפודרומים, ואחרי מלחמת העולם השנייה החל לשגשג גם ענף מרוצי הכלבים[4]. הימורים על משחקי כדורגלי נערכו על ידי מספר חברות, שהפעילו סוכנים שעברו מדלת לדלת, ואספו את תלושי ההימורים של המשתתפים ואת התשלום עבורם[5].
בשנת 1961, ממשלתו השמרנית של הרולד מקמילן איפשרה בחקיקה פתיחה של חנויות הימורים, עם אסדרה שנועדה להבטיח שסוכני ההימורים יפעלו בהגינות ויושר. מאז צמחה התעשייה במהירות ובשיאה הפעילה 15,000 חנויות הימורים. מספר זה ירד ל-6,219 נכון למרץ בעיקר 2022, בעיקר הודות לעלייה באפשרות ההימורים באינטרנט. אחד הפעילים הגדולים בענף חנויות ההימורים היה הנדבן היהודי-בריטי סיריל שטיין, שהפעיל כ-2,000 חנויות ברחבי בריטניה[6].
בשנת 2001 החלו להופיע בחנויות הימורים גם מכונות הימורים מסוג Fixed odds betting terminal (אנ')[7], שאת רובן מספקת חברה־בת של תאגיד בבעלות איש העסקים האמריקאי רונלד פרלמן[8]. אולם קמו להן מתנגדים רבים שטוענו שהמכונות ממכרות ומוציאות מיליארדים מכיסי התושבים העניים ביותר בבריטניה, וביקשו לאסור על הפעלתן[9]. בעקבות המאחה החולט להגביל את סכום כל הימור במכונה ל-2 ליש"ט, החל מאפריל 2019[10].
גרמניה
חוק ההימורים על מרוצי סוסים והגרלות הועבר על ידי בית המחוקקים הגרמני ונכנס לתוקף ב-1 ביולי 2012. מאז, יש לשלם מס של 5% מההימור לרשויות המס עבור כל הימורי הספורט (אופליין ומקוון). זה משפיע על כל שוק הימורי הספורט בגרמניה.
קנדה
החוק הבסיסי המסדיר את פעילות ההימורים בקנדה הוא הקוד הפלילי הפדרלי ("הקוד"). סעיפים 201 עד 206, לרבות סעיף 206, הופכים את כל סוגי ההימורים, ההימורים וההגרלות לבלתי חוקיים ברחבי קנדה, למעט חריגים מוגבלים מאוד, כגון הימורים הדדיים על מירוצי סוסים (הקבוע בסעיף 204). בעוד שהקוד הפדרלי הוא חוק האיסור החל, כל התקנות (וגופי הפיקוח) הינם פרובינציאליים, למעט חריג אחד - הימורים פר-מוטואליים על מרוצי סוסים, המוסדרים על ידי הסוכנות הפדרלית הקנדית Pari-Mutuel. עם זאת, לחוק זה יש מבקרים רבים, שכן מאמינים ששוק הימורי הספורט הקנדי יכול להניב 25 מיליארד דולר בשנה.
ארצות הברית
במאי 2018, בית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל את האיסור הפדרלי על הימורי ספורט[11], זאת בעקבות פניה של מדינת ניו ג'רזי לאפשר הימורי ספורט בשטחה[12]. מדינות רבות מיהרו להסדיר את הימורי הספורט בשטחן[13], ותוך כמחש שנים התעשייה הספיקה לגלגל מחזור של יותר מ-300 מיליארד[14]. בעקבות השינוי גם קבוצות הספורט שינו את הגישה שלהם לגבי הימורים. ההגבלות על פרסום בתי הימורים באיצטדיונים ובטלוויזיה הוסרו, ומספר איצטדיונים הקימו תחנות הימורים בתוכם[15].
הימורים באינטרנט
ערך מורחב – הימורים מקוונים
במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בלומברג, אתרי ההימורים בבריטניה: קמרון עשוי לבצע קאמבק של הרגע האחרון, באתר TheMarker, 6 במאי 2015
- ^ מיה סלע, המוביל בהימורים לזכייה בנובל לספרות: הסופר הקנייתי נְגוּגִי וַה ת'יוֹנְגוֹ, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2014
- ^ להתערב על כל דבר, באתר הארץ, 14 במאי 2001
- ^ ענף ההימור באנגליה, הארץ, 26 במרץ 1947
- ^ אדווין רות, הימורי כדורגל בבריטניה, הארץ, 1 בדצמבר 1950
- ^ ויקטור לוי, לונדון, הילטון בכיסו - סיריל שטיין - איל הימורים, חדשות, 11 בספטמבר 1987
- ^ סוכנויות הידיעות, פירצה בחוק מאפשרת להתקין בבריטניה מכונות מזל "ממכרות כמו קראק", באתר TheMarker, 14 בספטמבר 2014
- ^ פטריק קינגסלי, הניו יורק טיימס, המכונות שהורסות את חיי המהמרים הבריטים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2017
- ^ הגרדיאן, עניי בריטניה מוציאים 20 מיליארד דולר בשנה על מכונות מזל, באתר TheMarker, 1 במרץ 2014
- ^ הגרדיאן, בריטניה מגבילה את ההימורים: אי אפשר לשים 100 ליש"ט במכונות המזל, באתר TheMarker, 18 במאי 2018
- ^ טל וולק, המהפכה בהימורי הספורט: אירוע שקורה רק פעם בחיי חברה, באתר גלובס, 15 במאי 2018
- ^ עוזי דן, האם הימורי הספורט עומדים לשוב לארה"ב? שאלה שטומנת בחובה מיליארדים, באתר הארץ, 5 ביולי 2017
- ^ טל וולק, ארה"ב מוכיחה שפתיחת שוק הימורי הספורט היא לא דבר רע. בקרוב אצלנו?, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2019
- ^ יאן מלניקוב, הדבר שהספורט האמריקאי חשש ממנו יותר מכל מתחיל להפוך למציאות, באתר הארץ, 11 ביוני 2024
- ^ ניו יורק טיימס, הימורים הפכו לדבר מקובל ברחבי ארה"ב, והדרך לספורט בווגאס נסללה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
