טורפי יבשה

טורפי יבשה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
שם מדעי
	Fissipedia

טורפי היבשה (שם מדעי: Fissipedia) היא קבוצת בעלי חיים שבעבר נחשבה תת-סדרה בסדרת הטורפים.

מיון הקבוצה

המיון שתכליתו הקשר גנטי בין המשפחות השונות בסדרה, מצא כי על אף השוני בסביבת החיים ובהתאמות אנטומיות ופיזיולוגיות לסביבות החיים השונות, קיימים הבדלים גנטיים גדולים יותר בתוך טורפי היבשה. על כן הוחלט לפרקה ולהגדירה כקבוצה שאינה טקסנומית.

המיאקו, טורף יבשה קדום להשערת החוקרים

דב לבן - הגדול בטורפי היבשה, יחד עם דוב קודיאק

לוטרת הים היא טורף יבשה על אף שמרבית חייה בים

מובא כאן מיון הקבוצה עם שיוכם העכשווי של המשפחות:

משוייכים כעת לתת סדרת דמויי חתול

משפחת Barbourofelidae - נכחדה
משפחת נימרוידיים (Nimravidae) - נכחדה
משפחת Stenoplesictidae - נכחדה
משפחת Percrocutidae - נכחדה
משפחת חתוליים (Felidae)
משפחת נמייתיים (Herpestidae)
משפחת צבועיים (Hyaenidae)
משפחת גחניים (Viverridae)
משפחת טורפי מדגסקר (Eupleridae)
משפחת זבדי דקלים אפריקנים (Nandiniidae)
משפחת לינסנגים אסייתיים (Prionodontidae)

משוייכים כעת לתת-סדרת דמויי כלב

משפחת כלבי דב (Amphicyonidae) - נכחדה
משפחת Hemicyonidae - נכחדה
משפחת Enaliarctidae - נכחדה
משפחת פנדות אדומות (Ailuridae)
משפחת כלביים (Canidae)
משפחת סמוריים (Mustelidae)
משפחת בואשיים (Mephitidae)
משפחת ראקוניים (Procyonidae)
משפחת דוביים (Ursidae)

טורפים ימיים (Pinnipedia) להבדיל, ממוינים כיום כעל-משפחה בתוך תת-סדרת דמויי כלב.

תפוצה

עד לעת האחרונה לא היו נפוצים הטורפים בגינאה החדשה, ניו זילנד, אנטארקטיקה ובמספר איים, אולם בהדרגה, בהשפעת האדם, נכנסו טורפי היבשה לכל היבשות. לדוגמה: מין של כלב, Canis familiaris, הוכנס על ידי האדם ליבשת אוסטרליה עוד בתקופה הפרה-היסטורית ונהפך לכלב הבר דינגו.

הטורף הקטן ביותר הוא חמוס גמדי (Mustela nivalis), מין ממשפחת הסמוריים, (טעות נפוצה היא לחשוב שהחדף הוא הטורף הקטן ביותר, מכיוון שהוא בעצם אוכל חרקים), גודל גופו 8.5-13.5 ס"מ, אורך זנבו 4-3 ס"מ, ומשקלו 70-35 גרם.
הטורפים הגדולים ביותר הם הדוב קודיאק החי בדרום אלסקה המגיע לגובה 2.8 מטר ולמשקל 780 ק"ג, וקרוב אליו דוב הקוטב, אשר אורך גופו הממוצע הוא 260 ס"מ ומשקלו הממוצע הוא 600 ק"ג.

אנטומיה

לטורפים 5-4 אצבעות בעלות טפרים (ציפורן אצל האדם) בכל גפה. האצבע הראשונה לא תמיד שימושית ולעיתים היא נעדרת. טורפים אחדים, כגון הכלביים והחתוליים הולכים על אצבעות הרגל, ואילו אחרים, כגון הדוביים, הולכים על כל כפות רגליהם כך שהעקב ננעץ בקרקע. מוחם של טורפי היבשה מפותח והגולגולת כבדה. חיבור הלסת התחתונה מאפשר רק תנועות פתיחה-סגירה. הקיבה פשוטה. יש להם ניבים חזקים לצורך הריגת הטרף וקריעת בשרו. לשונם מחוספסת ומכוסה בליטות העוזרות להם בשתיית מים ובליקוק פרוותם לשם ניקיונה. חוקרים משערים כי לטורפים קדומים היו 44 שיניים. בטורפים בני ימינו מספר השיניים פחות: לכלבים יש 42 שיניים, ולחתולים כ- 30 שיניים בלבד.

תזונה

מרבית המינים של הכלביים, חתוליים והדוביים ניזונים מטרף חי. מבנה גופם והתנהגותם מותאמים לציד. התזונה משתנה בהתאם לעונה ולמיקום הגאוגרפי. הציד נעשה תוך שימוש בראייה וחוש ריח מפותחים. הטרף נתפס תוך שימוש בגורם ההפתעה, על פי רוב בעזרת מארב.
מינים אחדים ניזונים מפגרים ואחרים ניזונים בעיקר מפירות ומצמחים. לטורפים יצר טרף חזק הדוחף אותם לצוד בעלי חיים. יש טורפים האוכלים רק פעם אחת בכמה ימים אך בכל פעם כזאת הם אוכלים כמות גדולה של בשר. המצאות שפע של טרף קל גורם לטורף לעיתים להרוג בעלי חיים בכמות רבה יותר מאשר הוא זקוק לה. תופעה זו קרויה "קטילת יתר". התופעה נפוצה בעיקר בהיתקלות טורף בבעלי חיים מבויתים החסרים בדרך כלל כל כושר הגנה והימלטות.

רבייה וגידול צאצאים

הטורפים חיים בקבוצות קטנות, בזוגות וכפריטים יחידים.
הנקבות על פי רוב ממליטות ולד כל שנה, לעיתים יותר ולדות ולעיתים פעמיים-שלוש בשנה.
למרבית המינים תקופת עיבור של 113-49 ימים
הולד נולד עיוור וחסר ישע אך עם כסות פרווה דקה. גידול לעצמאות נעשה על יד האם ובמינים מסוימים גם על ידי האב. הגעה לבגרות ארוכה יחסית לבעלי חיים אחרים.