סדוני
הסדוני (בלטינית: Seduni; היו שבט גאלי ששכן בעמק הרון העליון, בסביבות סיון של ימינו, בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.
יחד עם הננטואטס, וראגרי ואוברי, הם היו חלק מה-Valenses, קבוצה של שבטים שחיה בין אגם ז'נבה והרי האלפים הפניניים, בקנטון ואלה המודרני (שווייץ).[1]
שם
הם מוזכרים כ-Sedunos, Sedunorum ו־Sedunis על ידי יוליוס קיסר (אמצע המאה ה-1 לפנה"ס),[2] וכ-Seduni על ידי טיטוס ליוויוס (סוף המאה ה-1 לפנה"ס) ופליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה).[3][4] משמעות השם האתני סדוני נותרה לא ברורה. לפי אלכסנדר פאלילייב, ייתכן שהוא מבוסס על השורש הקלטי sedo, כלומר גם 'טומולוס' (המאוכלס ביצורים על-טבעיים) וגם 'שלום'.[4] פייר-איב למברט הציע לנתח את השם כהַפלולוגיה (אובדן הברה) עבור Se(go)-dunum (המבצר החזק).[5]
העיר סיון, שמתועדת בשם Sedunum בתקופה הרומית, נקראת על שם השבט הגאלי הזה.[6]
גאוגרפיה
בני שבט הסדוני שכנו בעמק הרון העליון, בקנטון ואלה המודרני.[6] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לננטואטס ולווארגרי, דרומית לאוברי ומערבית ללפונטי.[7]
לאחר שהרומאים כבשו את האזור בשנים 15–16 לפני הספירה, השטח שלהם נוהל תחילה במשותף עם מחוז רייטיה ווינדליסיה תחת לגאטוס, כאשר היו להם סיוויטאס (כמו מועצה מקומית) משלהם באזור המנהלי של ואליס פואנינה (אנ'). מאוחר יותר איבדו את האוטונומיה שלהם בעקבות השתלבותם בתוך Alpes Graiae et Poeninae על ידי קלאודיוס (41–54 לספירה), עם יצירת סייוויטאס המשותפת עם שאר השבטים הוואלנסיאנים.[8]
העיר הראשית שלהם הייתה ידועה כאמור בשם Sedunum (סיון המודרנית, שווייץ).[6] בשנים 7–8 לפני הספירה כיבדו ה-Sedunian civitas את הקיסר אוגוסטוס בכתובת. אף על פי שסדונום איבדה את חשיבותה הפוליטית באמצע המאה ה-1 לספירה, כאשר פורום קלאודי ולנסיום (מרטיני) הפכה לבירת ה-civitas Vallensium, המקום נשאר מקום מגורים פופולרי עבור ידועים: מקומות קבורה מעידים על נוכחותם של דואמווירי (שופטי ה-civitas), פלאמינים (כוהני הכת הקיסרית), אביר רומי, קונסול לשעבר, ועד המאה ה-4, ושל נציבים (מושלי המחוז).[9]
היסטוריה
בשנים 56–57 לפני הספירה, נלחמו הסדוני נגד הכוחות הרומיים של יוליוס קיסר בקרב אוקטודורוס (מרטיני, שווייץ של ימינו).
הם מוזכרים על ידי פליניוס הזקן כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 15–16 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום .[10]
לקריאה נוספת
- Caesar (1917). The Gallic War. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Edwards, H. J. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99080-7.
- Livy (2019). History of Rome. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Yardley, J. C. Harvard University Press. ISBN 978-0674992566.
- Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 9780674993648.
ביבליוגרפיה
- Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
- Graßl, Herbert (2006a). "Seduni". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e1106370.
- Graßl, Herbert (2006b). "Vallenses". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e1228280.
- Lambert, Pierre-Yves (1994). La langue gauloise: description linguistique, commentaire d'inscriptions choisies. Errance. ISBN 978-2-87772-089-2.
- Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
- Wiblé, François (2010). "Sédunes". Historisches Lexikon der Schweiz.
- Wiblé, François (2017). "Sion (commune). De la préhistoire au haut Moyen Age". Historisches Lexikon der Schweiz.
הערות שוליים
- ^ Graßl 2006b.
- ^ Caesar. Commentarii de Bello Gallico, 3:1:, 3:2:, 3:7.
- ^ Livy. Ab Urbe Condita Libri, 21:38:9; Pliny. Naturalis Historia, 3:20.
- ^ 4.0 4.1 Falileyev 2010, s.v. Seduni and Sedunum.
- ^ Lambert 1994, p. 34.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Graßl 2006a.
- ^ Talbert 2000, Map 18: Augustonemetum-Vindonissa.
- ^ Wiblé 2010.
- ^ Wiblé 2017.
- ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.
