וראגרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הווראגרי (בלטינית: Veragri; בגאלית עתיקה: Ueragroi, כלומר "לוחמי-על"; ביוונית: Οὐάραγροι) היו שבט גאלי ששכן בסביבת מרטיני של ימינו, באלפים הפנינים, בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.

יחד עם שבטי הננטואטס, הסדוני והאוברי, הם היו חלק מה-Valenses, קבוצת שבטים שחיה בין אגם ז'נבה והרי האלפים הפנינים, בקנטון ואלה המודרני (שווייץ).[1]

שם

הם מוזכרים בתור Veragros על ידי יוליוס קיסר (אמצע המאה ה-1 לפנה"ס),[2] uer agri על ידי טיטוס ליוויוס (סוף המאה ה-1 לפנה"ס),[3] Ou̓áragroi בכתיב לטיני (בכתיב יווני Οὐάραγροι) על ידי סטאברון (תחילת המאה ה-1 לספירה),[4] Varagri על ידי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה),[5] Ouarágrous בכתיב לטיני (בכתיב יווני Οὐαράγρους) על ידי דיו קסיוס (המאה ה-3 לספירה),[6] וכמו Veragros (גם beragros, ueragres) על ידי פאולוס אורוסיוס (תחילת המאה החמישית).[7][8]

השם האתני Veragrī הוא צורה לטינית של Ueragroi הגאלית (ביחיד Ueragros). זה תורגם ל"לוחמי-על". השם נובע מהשורש הקלטי uer(o) המחובר לשם העצם agros ("קרב, קטל"; באירית עתיקה ár, אוויר בברטונית: h₂eǵro "ציד").[9] הפילולוג הברטוני כריסטיאן-ג'וזף גיונווארץ' (אנ') הציע לפרש את השם גם כ"ציידים גדולים".[8]

שם הנהר Veraglasca, שנמצא באזור ההתיישבות שלהם, נובע מהשם האתני Veragri המורחב בסיומת sko.[10]

גאוגרפיה

טרטוריה

הווראגרי שכנו באלפים הפניניים, ליד נתיב סחר המחבר את ואלה העתיקה לחצי האי האפניני, שם הם ארגנו תנועה מעל מעבר סן ברנאר הגדול.[11] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת דרומית ל- ננטואטס, מערבית לסדוני ולאוברי, צפונית-מזרחית לאלוברוגים, וצפונית לסלאסי, בצד השני של האלפים.[12] [11]

לאחר שהרומאים כבשו את האזור בשנים 15–16 לפני הספירה, השטח שלהם נוהל בתחילה במשותף עם מחוז רייטיה ו-וינדליקיה תחת חוק לגאטוס, כאשר היו להם סיוויטות משלהם באזור המנהלי של ואליס פונינה. לאחר השתלבותם באלפס גראיה ופונינה על ידי קלאודיוס (41–54 לספירה), שהנציב שלו היה מעת לעת מקום מגוריו במרטיני של היום, העיר הראשית שלהם הפכה לבירת ה-civitas Vallensium שזה עתה נוצרה, המשותפת עם שאר שבטי ולנסיה.[1] [13]

יישובים

העיירה הראשית שלהם הייתה ידועה בשם Octodurus (כאמור Martigny המודרנית), ומשם הווראגרים נקראו Octodurenses על ידי פליניוס.[11][8]

היסטוריה

הגאלים נהגו למסות את הסוחרים הרומים שהשתמשו במעברי האלפים ויוליוס קיסר שלח את הלגאטוס סרוויוס סולפיקיוס גלבה (אנ') להשתלט על האזור ולכבוש את המעבר החשוב בשנים 56–57 לפנה"ס בקרב אוקטודורוס.[11]

הם מוזכרים על ידי פליניוס הזקן כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 15–16 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום (ה-Tropaeum Alpium (אנ') הוא מזכרת ניצחון רומי (tropaeum) לחגיגת ניצחונו המכריע של הקיסר אוגוסטוס על השבטים שאכלסו את האלפים).[1]

לקריאה נוספת

  • Caesar (1917). The Gallic War. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Edwards, H. J. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99080-7.
  • Cassius Dio (1914). Roman History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Cary, Earnest; Foster, Herbert B. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99041-8.
  • Livy (2019). History of Rome. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Yardley, J. C. Harvard University Press. ISBN 978-0674992566.
  • Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 9780674993648.

ביבליוגרפיה

  • de Bernardo Stempel, Patrizia (2006). "From Ligury to Spain: Unaccented *yo > (y)e in Narbonensic votives ('gaulish' DEKANTEM), Hispanic coins ('iberian' -(sk)en) and some theonyms". Palaeohispanica. 6: 45–58. ISSN 1578-5386.
  • Delamarre, Xavier (2003). Dictionnaire de la langue gauloise: Une approche linguistique du vieux-celtique continental. Errance. ISBN 9782877723695.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Graßl, Herbert (2006a). "Veragri". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e12200510.
  • Graßl, Herbert (2006b). "Vallenses". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e1228280.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
  • Wiblé, François (2004). "Martigny / Octodurus (Suisse)". Supplément à la Revue archéologique du centre de la France. 25 (1): 451–456. ISSN 1951-6207.
  • Wiblé, François (2009). "Forum Claudii Vallensium". Historisches Lexikon der Schweiz. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Wiblé, François (2013). "Véragres". Historisches Lexikon der Schweiz. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Graßl 2006b.
  2. ^ Caesar. Commentarii de Bello Gallico, 3:1, 3:2.
  3. ^ Livy. Ab Urbe Condita Libri, 2:38:8.
  4. ^ Strabo. Geōgraphiká, 4:6:6.
  5. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.
  6. ^ Cassius Dio. Rhōmaïkḕ Historía, 39:5:2.
  7. ^ Orosius. Historiae Adversus Paganos, 6:8:1.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Falileyev 2010, s.v. Veragri and Octodurus.
  9. ^ Delamarre 2003, p. 35, 314.
  10. ^ de Bernardo Stempel 2006, p. 51.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 Graßl 2006a.
  12. ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum, Map 18: Augustonemetum-Vindonissa.
  13. ^ Wiblé 2013.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38868263וראגרי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=וראגרי&oldid=2612218"