עיצורים חוסמים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיצורים חוסמיםאנגלית: Obstruents, מילולית "מפריעים") הם עיצורים שבעת הגייתם, זרימת האוויר נחסמת או מופרעת במידה משמעותית, כך שבבסיס החיתוך נוצרת תהודה ("רעש") המתפרש כהגה בעל משמעות בדיבור. לדוגמה, העיצור [d] שמיוצג בעברית באות דל"ת, או [s] המיוצג בעברית באות סמ"ך, או [ʦ] המיוצג באות צד"י.

בניגוד לחוסמים, ניצבת קבוצת ההגאים הצוללים (סונורנטיים), אשר בהם החסימה/ההפרעה קלה הרבה יותר ולכן לא מתקיימת אותה רמת תהודה.[1] כל החוסמים הם עיצורים, אבל הצוללים כוללים הן עיצורים הן תנועות.

חלוקות משנה

העיצורים החוסמים נחלקים לשלוש קבוצות:

  • סותמים (פוצצים), למשל בעברית [p, b, t, d, k, ɡ, q, ʔ], שבהם מתבצעת חסימה מלאה של זרימת האוויר בבסיס החיתוך, אשר לרוב משתחררת בפרץ חד;
  • חוככים, למשל בעברית [f, v, s, z, ʃ, ʒ, x, ʁ, ħ, ʕ, h], שבהם מתבצעת חסימה חלקית אך משמעותית דיה ליצירת ערבול של האוויר וגרימת תהודה, וזרימת האוויר אינה נפסקת;
  • ומחוככים, למשל בעברית [ʦ, ʧ, ʤ], המתחילים בחסימה מלאה ואז משוחררים לחסימה חלקית כמו החוככים.[2]

קוליות

ערך מורחב – קוליות ההגאים

עיצורים חוסמים אטומים (בלתי קוליים) הם החוסמים הפרוטוטיפיים – אם יש בשפה עיצורים חוסמים, בוודאות יהיו חוסמים אטומים לפחות. גם חוסמים קוליים קיימים ברוב השפות.[דרוש מקור] זאת בניגוד לעיצורים צוללים (סונורנטיים), שבאופן פרוטוטיפי הם קוליים, ואילו רק במעט שפות קיימים עיצורים צוללים אטומים.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

  • Ian Maddieson (1984). Patterns of Sounds. Cambridge University Press. מסת"ב 0-521-26536-3.
  •  Ladefoged, Peter; Maddieson, Ian (1996). The Sounds of the World's Languages. Oxford: Blackwell. מסת"ב 978-0-631-19815-4.

הערות שוליים

  1. ^ Gussenhoven, Carlos; Haike, Jacobs. Understanding Phonology, Fourth Edition, Routledge, 2017
  2. ^ Zsiga, Elizabeth. The Sounds of Language: An Introduction to Phonetics and Phonology. Wiley-Blackwell, 2013.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32093265עיצורים חוסמים