נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא יחידה במשרד המשפטים, אשר פועלת לקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, למניעת אפלייתם, ולקידום עקרונות היסוד של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, במטרה לשלבם בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות.
בראש הנציבות עומד נציב ממונה, והיא כוללת שלוש מחלקות מרכזיות: לשכה משפטית, מחלקת שילוב בקהילה ומחלקת נגישות. בנציבות פועלת ועדה מייעצת שרוב חבריה הם אנשים עם מוגבלות.
היסטוריה
מאז שנות השבעים החלה במדינות מערביות שונות חקיקה בתחום זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות. בישראל, לדוגמה, חוק התכנון והבנייה משנת 1974 קובע שיש להנגיש מבני ציבור לאנשים עם מוגבלות. עם התקדמות החקיקה במערב ומתוקפה, קמו במדינות שונות נציבויות שתפקידן להגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. לחוקים וללקחים מאכיפתם הייתה השפעה חוצת גבולות, ובשנות התשעים החברה הישראלית יכלה לבסס את החקיקה בתחום זה על ניסיון שנצבר בחוץ לארץ (למשל, מארצות הברית: Americans with Disabilities Act of 1990 (אנ'), המגן על מקבל שירות עם מוגבלות, ומבריטניה: Disability Discrimination Act, 1995 (אנ')).
בשנת 1995 ניסחה עמותת "בזכות" הצעת חוק על מנת להבטיח את שילובם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. חבר הכנסת דדי צוקר הגיש הצעה זו בכנסת, והיא עברה קריאה ראשונה במרץ 1996.[1] בעקבותיה, כונסה ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כץ, שהמליצה בשנת 1997 על חקיקה "מקיפה ומפורטת" לצמצום הפער הקיים בין עקרונות השוויון וכבוד האדם לבין מציאות חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.[2][3] בעקבות המלצה זו הוחזרה ההצעה לדיון בכנסת, ובחודש פברואר 1998 התקבל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה כיחידה במשרד המשפטים בשנת 2000. בשנת 2005 נחקק פרק הנגישות לחוק זה, ובשנת 2016 בוצע בחוק תיקון חשוב בנוגע ליצוג הולם בגופים ציבוריים גדולים.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מתמנה על פי החלטת ממשלה, אחרי התייעצות עם שר המשפטים ועם שר העבודה והרווחה, ותפקידו/ה (המוגדר גם הוא בחוק) להיות ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות. תפקיד הנציב הוא המשרה הבכירה ביותר האמונה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. הנציב/ה מתמנה לקדנציה בת 6 שנים.
- הנציבה הראשונה (2000–2002) הייתה עו"ד אריאלה אופיר,[4] שהייתה קודם לכן מנכ"לית ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.
- הנציבה השנייה (2002–2007) הייתה ד"ר דינה פלדמן,[5] קודם לכן פסיכולוגית קלינית במשרד הבריאות, ששרתה גם במערך בריאות הנפש בצה"ל.
- הנציב השלישי היה עו"ס יונה קסטל (2008)[6] אשר קודם לכן ניהל ופיתח שירותי שיקום ותעסוקה בדרום הארץ.
- הנציב הרביעי היה אחיה קמארה (2010–2016),[7] שהיה קודם לכן מנכ"ל ארגון בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים.
- הנציב החמישי היה אברהם (אברמי) טורם (2021-2016),[8] שהיה עד מינויו מנכ"ל עמותת "בית הגלגלים"[9], עמותה הפועלת ברחבי הארץ לקידום מעמד שווה זכויות לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.
- הנציב הנוכחי הוא דן רשל[10].
תפקידים
תפקידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוגדרים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פרק ו' סעיף 21 וכוללים:
- (1) קידום עקרונות היסוד של החוק.
- (2) קידום שוויון ומניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות.
- (3) עידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה.
- (4) מילוי תפקידים נוספים שהוטלו עליה בחוק.
הנציבות מוסמכת לפעול כדי להביא להשתתפות פעילה ושוויונית של אנשים עם מוגבלות בחברה.
הנציבות מופקדת על אכיפת החקיקה העוסקת בנגישות על כל היבטיה וחקיקת הייצוג ההולם בתעסוקה, והיא מוסמכת לחקור חשד לעבירה על החוק, להוציא צווי נגישות וכן להגיש תביעות אזרחיות ופליליות. הנציבות פועלת לקידום חקיקה ומדיניות בעיקר בתחומי התעסוקה, החינוך, הדיור בקהילה, הפנאי, הרווחה והנגישות בכל היבטיה.
הנציבות מטפלת מדי שנה בכ-5000 פניות ציבור, כמחציתם תלונות של אנשים עם מוגבלות על הפרת זכויותיהם. בעקבות תלונות אלו וחקירות שביצעה הנציבות הוגשו בשנים האחרונות כ-20 תביעות מדי שנה.[11]
זרוע נוספת של הנציבות עוסקת בהסברה והדרכה. הנציבות עורכת קמפיינים שנתיים[12], פועלת בתקשורת ובניו מדיה ומארגנת כנסים, קורסים וימי עיון.[13] מדי שנה, ביום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות[14] אשר חל ב-3 בדצמבר, עורכת הנציבות פעילות הסברה רחבת היקף ו/או כנס שנתי.
כן ממונה הנציבות על דיווח לאו"ם בדבר מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל, מכוח אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, משנת 2006.[15][16]
בג"ץ נגד הנציבות
ב-15 ביוני 2016 הגישו מרכז השלטון המקומי בישראל ושש רשויות מקומיות עתירה לבג"ץ (מס' 4840/16) נגד ממשלת ישראל ונגד הנציבות, וביקשו מבית המשפט העליון להורות לנציבות לחדול מאכיפת נגישות על הרשויות המקומיות. בעתירתן דרשו הרשויות המקומיות ממשרדי הממשלה (משרד האוצר ומשרד הפנים) לספק תקציב הולם ליישום תקנות הנגישות, ובהיעדר תקציב זה על הנציבות להפסיק בפעולות אכיפה. תגובת המדינה הייתה, כי בקשת הרשויות להקפאת האכיפה הקבועה בחוק, שנועדה לשמור על זכויות יסוד של אנשים עם מוגבלות, הייתה בקשה חריגה. לפי המדינה, לרשויות המקומיות ניתן פרק זמן של עשר שנים עד שנת 2021 ליישום החוק, שהיה פרק הזמן הארוך ביותר שניתן ביחס לגופים אחרים, פרטיים וציבוריים. עיקר האכיפה שבוצעה על ידי הנציבות, עסקה באי-הגשה של תוכניות עבודה ושל רשימות מבנים, שאותם צריך להנגיש כחוק, ואין "טענה תקציבית" שתצדיק אי-ביצוע של הוראות החוק, שלא עסקו בביצוע פיזי של ההנגשה עצמה, ולכן לא היו כרוכות בעלויות כלכליות מיוחדות. נטען כי לא הייתה הצדקה למנוע מהנציבות את סמכותה כחוק, שאותה הפעילה באופן סביר וזהיר, משום שהיעדר אכיפה הוביל לפגיעה באנשים עם מוגבלות, שעל זכותם לנגישות במרחב הציבורי, בא החוק להגן.[17] ב-4 באוגוסט 2016 דחה בית המשפט את בקשת הרשויות לצו על תנאי נגד הנציבות,[18][19] וב-2 בינואר 2017 דחה את העתירה כולה בהסכמת הרשויות המקומיות[20] .
ראו גם
לקריאה נוספת
- דינה פלדמן, יעל דניאלי להב, שמואל חיימוביץ' (עורכים). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21. ירושלים: הוצאת משרד המשפטים, 2007.
קישורים חיצוניים
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באתר השירותים והמידע הממשלתי
- לומדה באתר הנציבות בנושא שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות – בעסקים קטנים
- רותם שטרקמן, צבי זרחיה, בגיל 8 חודשים הפסיק לשמוע, בצבא גילה שהוא מתעוור. ולאן הגיע בגיל 42?, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2016
ריאיון עם אחיה קמארה ב'יומן', 4 במרץ 2016, סרטון באתר יוטיוב- נכה חויבה לרכוש כרטיס גם בעבור ההליכון שלה במטוס, 29 בינואר 2017, סרטון באתר יוטיוב
ליטל דוברוביצקי, "אדם מגיע לראיון על כסא גלגלים, ופתאום המשרה אוישה", באתר "ידיעות אחרונות", 3 בדצמבר 2017- אברמי טורם, "עשרים שנים לחוק השוויון, הישגים, שינויים ואתגרים" עניין של גישה, ינואר 2019
- יועד הלברסברג, גבי אדמון ריק, "הזכות לשוויון ומימושה" באתר לשכת עוה"ד, אוגוסט 2018
יחד מובילים למדינה שוויונית ומכילה, "אווניו", איירפורט סיטי, 3 בדצמבר 2019, בעמוד הפייסבוק של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 2 בינואר 2020 (אורך: 3:03 דקות)
הערות שוליים
- ^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באתר הנציבות
- ^ תקציר - דוח הוועדה לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויות אנשים עם מוגבלות
- ^ נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - דוחות ומאמרים מקצועיים - דו"ח וועדת כץ, באתר הנציבות
- ^ עו"ד אריאלה אופיר, "נשים הן מומחיות לשיוויון", באתר גלובס, 18 בספטמבר 2000
- ^ ד"ר דינה פלדמן – המועמדת הסופית לתפקיד נציבת שוויון לאנשים עם מוגבלויות, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
- ^ מינוי נציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החלטה מספר 3469 של ממשלת ישראל, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה, 29 באפריל 2008]
- ^ מינוי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החלטה מספר 1241 של ממשלת ישראל, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2010
- ^ מינוי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החלטה מספר 1203 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 28 בפברואר 2016
- ^ ליטל דוברוביצקי, "אדם מגיע לראיון על כסא גלגלים, ופתאום המשרה אוישה", באתר "ידיעות אחרונות", 3 בדצמבר 2017
- ^ דן רשל - נציב שוויון זכויות לבעלי מוגבלות, באתר ערוץ 7
- ^ נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - דו"ח פעילות שנתית 2018 ע' 16, 28
- ^ נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - סרטוני קמפיינים
- ^ נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - הסברה ושינוי עמדות
- ^ אבירם זינו, מצב המוגבלים בישראל - הגרוע בעולם המערבי, באתר ynet, 2 בדצמבר 2007
- ^ אשרור האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, החלטה מספר 5100 של ממשלת ישראל, משנת 2012, באתר של משרד ראש הממשלה, 10 בספטמבר 2012
- ^ טקסט האמנה בעברית, באתר הנציבות
- ^ תגובת המדינה לבג"ץ הרשויות המקומיות, באתר הנציבות
- ^ לי ירון, "בג"ץ דחה את בקשת הרשויות המקומיות לא לאכוף תקנות נגישות" באתר הארץ, 6 באוגוסט 2016
- ^ החלטת בית המשפט העליון בבג"ץ 4840/16, באתר הרשות השופטת
- ^ פסק הדין בבג"ץ 4840/16, באתר הרשות השופטת
