נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל הנציבות

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא יחידה עצמאית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בישראל, האחראית על אכיפת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים העוסקים בנושא.

היסטוריה

הנציבות הוקמה בהתאם לתיקון לחוק השוויון, הקובע כי לצד נציב ארצי יכהנו נציבים מחוזיים. לנציבים הוקנו סמכויות להגיש תביעות לבתי-הדין לעבודה ברחבי הארץ, הן בשם עובדים מופלים, והן בשם הנציבות עצמה. נציבויות דומות פועלות, בין היתר, באוסטרליה, בריטניה, ארצות הברית, ניו זילנד ושוודיה. בהתאם למודלים דומים הפועלים ברבות ממדינות המערב.

הנציבות הוקמה שמונה שנים לאחר הקמתה בשנת 2000 של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהייתה הרשות הממשלתית הראשונה שהוקמה במדינת ישראל לאכיפת חקיקת שוויון.

נציבת השוויון הראשונה הייתה עו"ד ציונה קניג-יאיר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים, שכיהנה בתפקיד זה בשנים 2008–2016. עם כניסתה לתפקיד הכריזה הנציבה החדשה כי היא נחושה למגר תופעות של אפליה בעבודה בחברה הישראלית, כשבראש ובראשונה בכוונתה להשיג יעד זה תוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים - מעסיקים, עובדים, משרדי הממשלה השונים, ארגוני החברה האזרחית והנציבות. יחד עם זאת, הדגישה קניג-יאיר כי במקרים המתאימים לא תהסס להגיש הליכים משפטיים נגד מעסיקים העוברים על הוראות החוק, לרבות במקרים בהם המדינה עצמה היא המעסיק. בפברואר 2016 החל לכהן בתפקיד עו"ד מרים כבהא.

בשנת 2014, מספר החברים בוועדה המייעצת לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הוגדל מ-21 ל-26, והרכבה נקבע באמצעות נציגי ארגונים העוסקים בקידום התעסוקה בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה (ערבים-מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, חרדים, עולים, עולים ובני עולים מאתיופיה, משרתים במילואים, מבוגרים, ונשים)[1].

על פי נתונים שפרסמה הרשות עולה כי מאז הקמתה ועד סוף שנת 2016 התקבלו ברשות 6,053 פניות בנושאים שונים. על פי ניתוח הפניות בשנת 2016 עולה כי כשני שלישים מהפניות מגיעות מצד נשים, 48.2% מפניות הנשים מגיעות על רקע אפליה מחמת הריון ומין. אצל גברים נפוצה ביותר הפנייה בנושא אפליה על רקע גיל (14% מהפניות).[2].

תחומי פעילות

נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה פועלת במספר מישורים על מנת לחוקק חוקים ותקנות, לקדם את המודעות לנושא בקרב מעסיקים ומועסקים ולסייע למי שזכותו נפגעה כתוצאה מאפליה.

חקיקה, פעילות פרלמנטרית וחוץ פרלמנטרית

הנציבות פועלת יחד עם ועדות הכנסת והשרים על מנת לקדם ערכים של שוויון. בנוסף משתפת הנציבות פעולה עם מעסיקים וארגונים חברתיים בביצוע פרויקטים שונים.

פעילות משפטית

לנציבות השוויון הסמכות לבצע אכיפה אזרחית של חקיקת השוויון. סמכות זו מהווה נדבך מרכזי בעבודתה. הפעילות המשפטית של הנציבות כוללת, בין היתר, טיפול בפניות ציבור, בירור תלונות בגין אפליה, מתן ייעוץ משפטי, כתיבת חוות דעת משפטיות, הגשת תביעות אזרחיות וחוות דעת מומחה לבתי הדין לעבודה ולבתי המשפט[3]. בין השנים 2010 - 2014 טיפלה הרשות בממוצע בכ-800 פניות מדי שנה.

הסברה והעלאת מודעות

הנציבות עורכת כנס שנתי בנושאי שוויון בתעסוקה. בנוסף, משתתפים נציגי הרשות בכנסים שונים בארץ ובעולם העוסקים בתחומי העבודה וקידום אוכלוסיות. בשנת 2014 יצאה הנציבות בקמפיין פרסומי המעודד מעסיקים ליצירת גיוון תעסוקתי. הקמפיין עלה בכלי התקשורת, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות וזכה לתהודה רבה[4].

מחקרים וסקרים

כחלק מהפעילות להגברת הידע בתחום עורכת הנציבות מחקרים וסקרים שונים בתחומי פעילותה. בין השנים 2009 - 2013 ערכה הנציבות סקר שנתי בנושא תחושות אפליה בקרב מועסקים ומחפשי עבודה. בשנת 2011 ערכה הנציבות סקר מעסיקים בנושא שוויון הזדמנויות בסקטור הפרטי והציבורי[5] במהלך השנים 2012 - 2013 ערכה הנציבות סקר בנושא גיוון תעסוקתי במקומות עבודה בקרב מועסקים ומחפשי עבודה וסקר נוסף בנושא בקרב מעסיקים[6]. בשנת 2014 ערכה הנציבות סקר הבוחן את נושא תעסוקת המבוגרים במגזר העסקי מנקודת מבטם של המעסיקים[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0