נפרתיתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נפרטיטי (בערך 1370–1330 לפנה"ס) הייתה אשתו העיקרית של אחנתון מלך מצרים. היא הייתה חמותו וככל הנראה גם אמו החורגת של פרעה תות ענח' אמון.

נפרטיטי התפרסמה בעיקר בשל הפרוטומה המפורסמת שלה מתוך האוסף של המוזיאון המצרי בברלין, ומוצגת כיום במוזיאון החדש בברלין. הפסל הוא אחד הפסלים המועתקים ביותר של מצרים העתיקה. הפרוטומה התגלתה על ידי האגיפטולוג היהודי הגרמני לודוויג בורכהרד (Ludwig Borchardt) במשלחת שמומנה על ידי החברה הגרמנית האורינטלית (Deutsche Orient-Gesellschaft). על פי ההסכם עם מחלקת העתיקות המצרית הועברו חלק מהממצאים לידיה. מחלקת העתיקות גילתה שהגרמנים מצאו את הפרוטומה והעבירו אותה לגרמניה והיא דרשה את החזרתה. לטענתה כיסו הגרמנים את הפרוטומה בבוץ לפני חלוקת הממצאים וכך מנעו במרמה את העברתה למחלקת העתיקות. הגרמנים סירבו להחזירה למצרים וכתוצאה מכך החברה והמוזיאון בברלין לא קיבלו יותר רישיונות חפירה.

משפחתה

זהות הוריה של נפרטיטי לא ידועה בבירור, אך משערים שהיא בתו של איי שמונה מאוחר יותר לפרעה.

תאוריה אחרת זיהתה את נפרטיטי כנסיכת מיתני Tadukhipa.

שנת נישואיה לאמנחותפ הרביעי (שאחר כך נודע כאחנתון) אינה ידועה, אולם ידוע שהיו להם שש בנות:

  • מרית אתון – שנה 2
  • מכת אתון – שנה 3
  • ענחס נפ אתון, בעתיד המלכה של תות-ענח-אמון – שנה 4
  • נפר נפרו אתון תא-שרית – שנה 6
  • נפר נפרו רע – שנה 9
  • סתפ נא רע – שנה 11

מלכותה

בשנה הרביעית למלכותו (1346 לפנה"ס), הוביל אמנחותפ הרביעי מהפכה דתית בה החלו לעבוד את אליל-השמש אתון, ובה הייתה נפרטיטי שותפה בולטת. באותה שנה הוא גם החל לבנות את בירתו החדשה, אחתתון ('האופק של אתון'), במקום שידוע כיום כאל-עמארנה.

בשנה החמישית למלכותו, שינה אמנחותפ הרביעי את שמו באופן רשמי לאחנתון (בין הפירושים המקובלים: 'הראוי לעבוד את אתון', 'בחירו של אתון' ו'הרוח המפוארת של אתון'), כעדות לפולחן החדש. האירוע קרה כנראה ב-2 בינואר באותה שנה.

בשנה השביעית למלכותו (1343 לפנה"ס), הועברה הבירה מתבאי לאל-עמארנה, אם כי בנייתה של העיר המשיכה עוד שנתיים (עד 1341 לפנה"ס). העיר החדשה הוקדשה לדתם החדשה של הזוג המלכותי. לפי ההערכות הפרוטומה המפורסמת של נפרטיטי נוצרה בשנה זו.

בתקופת מלכות אחנתון (ואולי גם לאחר מכן) שלטה נפרטיטי בצורה חסרת תקדים במצרים העתיקה. יש עדויות לכך שבשנת 12 למלכותו היא הועלתה לדרגה של מלכה שותפה, המקבילה לדרגה של פרעה.[1]

נפרטיטי מוצגת לעיתים קרובות בתבליטים כשגודלה כגודלו של פרעה, דבר המסמל את חשיבותה, וכן כשהיא עובדת את אתון לבדה. אולי הדבר המרשים ביותר הוא תבליט מהמקדש באל-עמארנה (שנמצא כיום במוזיאון MFA בבוסטון) שבו היא מוצגת מכה אויב זר בעזרת אלה לפני אתון, תיאור שהיה שמור רק לפרעונים.

מותה

בסביבות שנת 14 למלכות אחנתון (1336 לפנה"ס), פסק שמה של נפרטיטי להופיע באזכורים היסטוריים. תאוריות שונות הוצעו להסביר את היעלמותה הפתאומית. תאוריה אחת טוענת שהיא מתה במגפה, ולפי תאוריה אחרת מוות טבעי אחר הוא הגורם.

בעבר הרחוק הייתה מקובלת הסברה ששמה צונזר בשל חרפה שהמיטה על בית המלוכה, אולם סברה זו נדחתה שכן המחיקה המכוונת של מצבת אשתו של אחנתון, התבררה כמצבתה של קייה.[2]

גם בדבר מקום קבורתה של נפרטיטי הועלו הצעות והשערות רבות. בנובמבר 2015 פורסם, כי לפי ממצאים חדשים של הדמיות רדאר שנעשו בקברו של תות ענח' אמון, קברה של נפרטיטי נמצא אולי בחדר צדדי של קברו.[3]

פרסומה כיום

נפרטיטי היא מלכת מצרים המפורסמת ביותר בתודעה המערבית אחרי קלאופטרה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Reeves, Nicholas. Akhenaten: Egypt's False Prophet. p.172 Thames & Hudson. 2005. מסת"ב 0-500-28552-7
  2. ^ Dodson & Hilton, op. cit., p.156
  3. ^ תגלית המאה? 90% שהתגלה קברה של המלכה הפרעונית נפרטיטי באתר וואלה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23643772נפרתיתי