נסיכות נסאו-ויילבורג
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | ויילבורג | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | חלוקת נחלותיו של גרלאך הראשון, רוזן נסאו | ||
| תאריך | 1344 | ||
| פירוק | התמזגות הנסיכות עם נסיכות נסאו-אוזינגן לדוכסות נסאו | ||
| תאריך | 1806 | ||
| ישות קודמת |
 רוזנות נסאו  נסיכות הבוחר מטריר | ||
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} דוכסות נסאו | ||
 | |
| מדינה | גרמניה, לוקסמבורג |
|---|---|
| בית האב | בית נסאו |
| תארים |
רוזן נסאו-ויילבורג נסיך נסאו-ויילבורג דוכס נסאו הדוכס הגדול של לוקסמבורג |
| מייסד | יוהאן הראשון, רוזן נסאו-ויילבורג |
| ראש הבית הנוכחי | אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג |
| תקופת השושלת | 1344–הווה (כ־680 שנה) |
| אתניות | גרמנית |
נסיכות נסאו-ויילבורג הייתה רוזנות שהוקמה בשנת 1255 בתחומי האימפריה הרומית ה"קדושה", ובשנת 1688 שודרגה למעמד של נסיכות. בשנת 1806 צורפה הנסיכות לנסיכות נסאו-אוזינגן ליצירת דוכסות נסאו, שהתקיימה כחלק מהקונפדרציה הגרמנית עד 1866, שאז סופחה לממלכת פרוסיה, בעקבות תבוסת האימפריה האוסטרית ובעלות בריתה (שהדוכסות הייתה חלק מהם) במלחמת אוסטריה-פרוסיה.
בשנת 1890 ירש אדולף, דוכס נסאו את הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג, וצאצאיו שולטים עד היום בדוכסות.
היסטוריה
בשנת 1247 מת היינריך השני, רוזן נסאו, ובניו ואלראם השני, רוזן נסאו ואוטו הראשון, רוזן נסאו ירשו את נחלותיו, ובשנת 1255 הם חילקו את הנחלות; ואלראם השני, רוזן נסאו הקים את ה "קו הוואלראמיאני", וצאצאיו שלטו ברוזנות נסאו ובלוקסמבורג. ואילו אוטו הראשון, רוזן נסאו הקים את ה"קו האוטוניאני", וצאצאיו שלטו בחלקים מנסאו, ומאוחר יותר תפסו את השלטון בהולנד.
בנו של ואלראם השני, רוזן נסאו היה אדולף, מלך גרמניה, אשר שלט בגרמניה בין השנים 1291-1298, אולם הובס ונהרג על ידי אלברכט הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג.
בשנת 1344 חילקו בניו של גרלאך הראשון, רוזן נסאו את הנחלות: יוהאן הראשון, רוזן נסאו-ויילבורג קיבל את רוזנות נסאו-ויילבורג, ואילו אדולף הראשון, רוזן נסאו-ויסבאדן-אידשטיין קיבל את רוזנות נסאו-ויסבאדן-אידשטיין.
בשנת 1442 חילקו בניו של פיליפ הראשון, רוזן נסאו-ויילבורג את נחלותיו: פיליפ השני, רוזן נסאו-ויילבורג קיבל את רוזנות נסאו-ויילבורג, ואילו יוהאן השני, רוזן נסאו-זארבריקן קיבל את רוזנות נסאו-זארבריקן.
בשנת 1605 איחד לודוויג השני, רוזן נסאו-וילבורג מחדש את רוזנות נסאו-ויילבורג עם רוזנות נסאו-זארבריקן ורוזנות נסאו-ויסבאדן-אידשטיין, ובמהלך שלטונו הוא שיפר מאד את ניהול הרוזנות ואת החינוך במדינה, אולם מלחמת שלושים השנים בלמה את השגשוג ברוזנות. לאחר מותו של לודוויג השני בשנת 1627 ירשו בניו את נחלותיו, ובשנת 1629 הם חילקו את הנחלות: וילהלם לודוויג, רוזן נסאו-זארבריקן קיבל את רוזנות נסאו-זארבריקן, יוהאן הרביעי, רוזן נסאו-אידשטיין קיבל את רוזנות נסאו-אידשטיין, ואילו ארנסט קזימיר, רוזן נסאו-ויילבורג קיבל את רוזנות נסאו-ויילבורג.
בשנת 1688 קיבל יוהאן ארנסט, רוזן נסאו-ויילבורג את התואר "נסיך האימפריה" מלאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", יחד עם הרוזנים האחרים מבית נסאו, אולם מכיוון שלא שילם את עלות האישור הנוטריוני, הוא לא היה יכול להשתמש בתוארו, ורק בשנת 1737 קיבל בנו קרל אוגוסט, נסיך נסאו-ויילבורג את התואר באופן רשמי. בשנת 1783 חתם קרל כריסטיאן, נסיך נסאו-ויילבורג יחד עם שאר ראשי הענפים השונים של בית נסאו, על אמנה ולפיה במקרה של היכחדות אחד מענפי המשפחה, תעבור הנחלה לענפים האחרים.
לאחר מכן
ב-17 ביולי 1806 הצטרפו נסיכות נסאו-ויילבורג ונסיכות נסאו-אוזינגן לקונפדרציה של הריין, וב-30 באוגוסט 1806 התאחדו הנסיכויות לישות אחת - דוכסות נסאו. בראש הדוכסות הועמד פרידריך אוגוסט, נסיך נסאו-אוזינגן שהיה המבוגר מבין שני השליטים, ומכיוון שלא היו לו בנים נקבע שפרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג יירש אותו לאחר מותו.
לאחר תבוסת נפוליאון, הוחלט בקונגרס וינה לצרף לדוכסות גם את נסיכות אורנז'-נסאו, ובכך לאחד את כל נחלות בית נסאו תחת שליט יחיד. הדוכסות הצטרפה לקונפדרציה הגרמנית, ובשנת 1816 הועברה בירת הדוכסות לעיר ויסבאדן.
ב-9 בינואר 1816 מת פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג מנפילה במדרגות, ובשל כך לאחר מות פרידריך אוגוסט, דוכס נסאו ב-24 במרץ 1816 ירש אותו וילהלם, דוכס נסאו בנו של פרידריך וילהלם. בשנת 1839 מת וילהלם, דוכס נסאו, ובמקומו עלה לשלטון בנו אדולף, דוכס נסאו.
בשנת 1866 הצטרפה הדוכסות לאימפריה האוסטרית במלחמת אוסטריה-פרוסיה, וב-20 ביולי נכבשה ויסבאדן על ידי הכוחות הפרוסים. בשלום פראג שנערך בסוף המלחמה, סופחה הדוכסות לממלכת פרוסיה, ונכללה בפרובינציית הסן-נסאו.
בשנת 1890 ירש אדולף את הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג, לאחר שלא היה יורש זכר מבית אורנז'-נאסאו.
שליטי נסאו-ויילבורג
רוזני נסאו-ויילבורג
- יוהאן הראשון (1344–1371)
- פיליפ הראשון (1371–1429)
- פיליפ השני ויוהאן השני (1429–1442)
- פיליפ השני (1442–1492)
- לודוויג הראשון (1492–1523)
- פיליפ השלישי (1523–1559)
- אלברכט (1559–1593)
- פיליפ הרביעי (1559–1602)
- לודוויג השני (1593–1627)
- וילהלם לודוויג, יוהאן הרביעי וארנסט קזימיר (1627–1629)
- ארנסט קזימיר (1629–1655)
- פרידריך (1655–1675)
- יוהאן ארנסט (1675–1688)
נסיכי נסאו-ויילבורג
- יוהאן ארנסט (1688–1719)
- קרל אוגוסט (1719–1753)
- קרל כריסטיאן (1753–1788)
- פרידריך וילהלם (1788–1816)
- וילהלם (1816)
דוכסי נסאו
הדוכסים הגדולים של לוקסמבורג
- אדולף (1890–1905)
- וילהלם הרביעי (1905–1912)
- מארי אדלייד (1912–1919)
- שארלוט (1919–1964)
- ז'אן (1964–2000)
- אנרי (2000–כיום)
קישורים חיצוניים
- נסאו-ויילבורג (בגרמנית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נסיכות נסאו-ויילבורג23329099