ננה קונאדו אגימן רולינגס
| מדינה |
 גאנה |
|---|---|
ננה קונאדו אגימן רולינגס (באנגלית: Nana Konadu Agyeman Rawlings) היא הגברת הראשונה לשעבר של גאנה מיוני 1979 ועד ספטמבר 1979, ופעם נוספת בין דצמבר 1981 ועד ינואר 2001. בשתי הפעמים כאשתו של הנשיא ג'רי ג'ון רולינגס.
בשנת 1982 הפכה לנשיאת "תנועת הנשים ה-31 בדצמבר", בשנת 2016 הגישה מועמדותה לנשיאות ובכך נהפכה לאישה הראשונה שעשתה זאת בגאנה.[1]
ביוגרפיה
ננה קונאדו נולדה ב-17 בנובמבר 1948,[1] בת ליוט ופליציה אגימן[2], משתייכת לשבט אשנטי (Ashanti).[3] במהלך לימודיה במכללת אחימוטה באקרה פגשה את ג'רי ג'ון רולינגס שלימים נהיה בעלה.[2] בהמשך, למדה אומנות וטקסטיל באוניברסיטת "קוואמה נקרומה למדע וטכנולוגיה" וקיבלה תעודת עיצוב פנים. בנוסף, מילאה תפקידים פעילים בהנהגת בסטודנטים, בין היתר כמנהלת אולם המגורים שבו התגוררה.[3]
ננה קונאדו ורולינגס נישאו בשנת 1977, לשניים ארבעה ילדים: איזנאטור, יאהא אסנטאווה, אמינה וקמאת'י, וכמה נכדים.[1]
בעלה, ג'ון רולינגס, הוביל הפיכה צבאית שהפילה את השלטון המקומי ב-1981 והתחיל לכהן כראש ממשלה מהשנה שאחריה. רולינגס הוביל את המדינה לשלטון אזרחי וב-1992 התקיימו שוב בחירות חופשיות. קונאדו מספרת שלא הייתה חלק מההפיכות, לא לקחה חלק בתכנון ולא הייתה מודעת להתרחשות.[4]
קידום נשים וילדים
תנועת הנשים 31 בדצמבר
קונאדו ייסדה במידה ניכרת את "תנועת הנשים 31 בדצמבר" ("The 31st December Women’s Movement") לאחר שבעלה תפס את השלטון אחרי ההפיכה ב-1981.[5]
במהלך כהונתה כגברת הראשונה של גאנה ונשיאת תנועת הנשים, שגרירות גאנה פרסמה הצהרה בשמה ב-31 בדצמבר. ההצהרה היוותה את יעדי תנועת הנשים: "השאיפה שלי היא לראות את שחרור הנשים בכל רמות הפיתוח כדי לאפשר להן לתרום ולהנות מהתקדמות חברתית-כלכלית ופוליטית של המדינה... יש להכיר בתפקיד החיוני של נשים לקידום שלום במשפחה, במדינה ובעולם כולו. יש להכיר בכך, וכדי לעשות זאת עליהן להיות בעלות סמכות פוליטית. יש לצייד אותן כראוי לאתגרים של זיהוי ביקורתי והערכת פתרונות לשיפור החברה".[6][7]
התנועה כללה כ-2 מיליון נשים. קונאדו תיארה את התנועה כ"איגוד לא-ממשלתי רחב-כוונות השואף להשיג מטרות אלו באמצעות גיוס יעיל של נשים". התנועה הקימה יותר מ-870 בתי ספר ברחבי גאנה ועבדה באופן פעיל כדי לעורר עניין עבור הישג של התפתחות הילד ותכנון המשפחה.[7] בנוסף, התנועה הקימה מעונות יום, משתלות, מאפיות, קואופרטיבי דיג לנשים, מפעלי עיבוד מזון ומגוון תוכניות כלכליות. היא גייסה כסף הן מהממשלה והן מתוכנית הפיתוח של האו"ם.[8]
קונאדו הכריזה שתמשיך לעבוד בתנועה גם אם בעלה כבר לא יכהן כנשיא.[1]
ב"בולטימור אפרו-אמריקן" (Baltimore Afro-American), עיתון הדגל של הרשת האפרו-אמריקאית,[9] דווח כי נשים הן כוח העבודה הגדול ביותר בגאנה והן שואפות להיות חלק מרכזי בפיתוח מחודש של המדינה. למעשה, עד דצמבר 1981 לא היה לנשים כוח השפעה במשפט או בפוליטיקה, אפילו לא בחוקים שנוגעים להן. זו הייתה תנועה עממית, עם נשים שמכרו את אדמתם, בגדים ותכשיטים כדי לקבל כסף.[1]
זכויות נשים וילדים
בתחילת שנות השמונים, התאגדו כמה נשים סביב קונאדו במטרה להקים ארגון נשים. אחרי פגישות מועטות לא קרה דבר. ממפגש ודיון עם הנשים עלה כי צריך להתחיל עם דברים שיניבו עבורן כסף. רוב הנשים רוצות דברים בסיסיים כמו מים, לכן צריך לעזור להן לפתח את הקהילות שלהן במגזר החברתי. בהתאם לזאת, התנועה הנחילה לנשים דרכים לייצר הכנסה ולחסוך כסף עבור פרויקטים קהילתיים. קונאדו עודדה אותן להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות בכפריהן, ודאגה שיכירו את מדיניות הבריאות והחינוך.[10]
בשנת 1991, הודות למאמצים שהשקיעה קונאדו, גאנה אישרה את אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.[3]
באמצעות התנועה, קונאדו הצליחה להעביר חוק מכריע בנוגע לירושות. עד להתערבותה, לנשים בגאנה היו זכויות ירושה מעטות בלבד על מות בעליהן. החוק שהעבירה קונאדו סיפק עבורן זכות לירושה גם אם לא נשארה צוואה מסודרת[5][10].
התנועה שמה לעצמה למטרה לתת לנשים את הכלים להיות מעורבות יותר בתהליכי הבחירות ודאגה להעלאת המודעות בנושא. בעקבות זאת, הרבה נשים נכנסו לוועדות בכפרים ובמחוזות שלהן, כמה מהן אפילו הגיעו לכהן בתור ראש וועדה. שיא המהלך היה בשנת 1992, כאשר נבחרו 19 נשים לפרלמנט.[7]
פעילות פוליטית
מסע לארצות הברית לקידום סחר כגברת ראשונה
במהלך שנת 1995, נסעה הגברת הראשונה של גאנה עם בעלה כחלק ממסעו כנשיא, בניסיון לעודד השקעות וסחר עם גאנה. הם ביקרו בניו יורק, שיקגו, אטלנטה, וושינגטון, יוסטון, דטרויט, לינקולן, פנסילבניה ולוס אנג'לס. הם היו הזוג הנשיאותי הגאני הראשון שיצא לסיור כזה בארצות הברית.[10]
המפלגה הדמוקרטית הלאומית (NDP)
בשנת 2009 עזבה קונאדו את המפלגה הפוליטית של בעלה, הקונגרס הדמוקרטי הלאומי (NDC). מאוחר יותר נבחרה להיות יו"ר המפלגה הדמוקרטית הלאומית (NDP).[3]
בחירות 2012
בשנת 2012, בהיותה האישה הראשונה המכהנת הכי הרבה זמן, הגישה קונאדו מועמדות לנשיאות בפעם הראשונה. המועמדות נפסלה בעת תהליך המינוי על ידי וועדת הבחירות.[3]
בחירות 2016
בשנת 2016 הגישה מועמדות שוב, והפעם עברה בהצלחה את תהליך מינוי וועדת הבחירות. בכך הפכה לאישה הראשונה שרצה לנשיאות גאנה.[3] היא כונתה "הילרי קלינטון" של אפריקה.[11] קונאדו זכתה רק ב-15% מהקולות ומאז תבוסתה היא מעורבת פחות בדיון הלאומי. למרות זאת, עדיין שומרת על תומכיה במפלגת האופוזיציה המרכזי.[12]
כתיבת ספר
ב-26 בנובמבר 2018 השיקה ננה קונאדו את ספרה הראשון,"It takes a women", המתאר את מסעה הפוליטי. הספר הוא ראשון מתוך סדרה של ארבעה ספרים שיספקו תובנות עמוקות על האקטיביזם והחוויות הפוליטיות שלה. בספרה החדש מספרת קונאדו את הסיפור על השנים המעצבות של הסנגוריה שלה להעצמת נשים ועל ייצוג המפלגה הדמוקרטית הלאומית (NPD).[13] בנוסף, יש בספר התייחסות לתחילת הקשר שלה עם רולינגס ולהתנגדות ההורים של השניים לקשר הזה.[2]
המהדורה הבאה של הספר צפויה לצאת בשנה הבאה ולתאר את חייה הפוליטיים-חברתיים של קונאדו.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Nana Konadu Agyeman Rawlings Celebrates 69th Birthday
- ^ 2.0 2.1 2.2 My mother didn't want me to marry Rawlings - Nana Konadu reveals
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Ghana Decides: Candidate Profile: Nana Konadu Agyeman Rawlings
- ^ I had no knowledge of my husband's coups - Nana Konadu Rawlings
- ^ 5.0 5.1 Open House of Chiefs to Queen-mothers – Nana Konadu
- ^ Statement by Mrs Nana Konadu Agyeman-Rawlings, Former First Lady of Ghana and President of the 31st December Women’s Movement, on the occasion of the 34th Session of the Governing Council of IFAD
- ^ 7.0 7.1 7.2 Let's Use This Year 31st December Occasion To Invite Madam Konadu!
- ^ Ghana: Information on the 31st December Women's Movement
- ^ Baltimore News
- ^ 10.0 10.1 10.2 Nana Konadu Agyeman Rawlings
- ^ 'Ghana's Hillary Clinton': Nana Rawlings is first woman to run for president in West African country, as election gets under way
- ^ Ghana : Nana Konadu Rawlings conserve des partisans au sein de l’opposition
- ^ Nana Konadu Agyeman Rawlings shares her story in ‘It Takes A Woman’
- ^ Nana Konadu Out With First Book “It Takes A Woman”
