נמל התעופה הבין-לאומי קייפטאון
 | |||||||||||||||
| תצלום לווין של הנמל | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||
| מפעיל | חברת נמלי התעופה דרום אפריקה | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | קייפטאון | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 33°58′10″S 18°35′50″E / 33.96944°S 18.59722°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 46 מטר (151 רגל) | ||||||||||||||
| נמל התעופה הבינלאומי קייפטאון | |||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
(למפת דרום אפריקה רגילה) | |||||||||||||||
נמל התעופה הבינלאומי קייפטאון (באנגלית Cape Town International Airport; אפריקאנס Kaapstad Internasionale Lughawe) הוא נמל תעופה בינלאומי המשרת את קייפטאון שבדרום אפריקה. הנמל הוקם בשנת 1954 במרחק של כ-20 קילומטרים מקייפטאון, במקומו של נמל ישן ששירת את העיר. הנמל הוא השני העמוס ביותר בדרום אפריקה והשלישי ביבשת אפריקה כולה.
מהנמל מופעלות טיסות ישירות לשני המטרופולינים העיקריים הנוספים בדרום אפריקה - דרבן ויוהנסבורג, לצד טיסות למרכזים קטנים יותר במדינה. כמו כן, פועלים מהנמל מספר קווים בינלאומיים לאפריקה, אסיה, אירופה ואמריקה הדרומית. בשנת 2007 היה הקו האוויר בין קייפטאון ליוהנסבורג החמישי העמוס בעולם והעמוס ביותר באפריקה, והקו לדרבן היה החמישי העמוס ביותר באפריקה[1].
היסטוריה
הנמל התעופה הבינלאומי בקייפטאון נפתח בשנת 1954, שנה לאחר שנפתח נמל התעופה הבינלאומי או.אר. טמבו (אז נמל התעופה הבינלאומי יאן סמאטס). בתחילה נקרא "נמל התעופה די.אף. מאלאן", על שמו של ראש ממשלת דרום אפריקה דאז, והציע שני קווי טיסה בינלאומיים - טיסה ישירה לבריטניה וטיסה לבריטניה דרך יוהנסבורג.
עם נפילת שלטון האפרטהייד בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, הבעלות על נמל התעופה עברה מהמדינה לחברת נמלי התעופה דרום אפריקה, ושמו שונה לשם נייטרלי מבחינה פוליטית - נמל התעופה הבינלאומי קייפטאון. בשנים הראשונות של המאה העשרים ואחת חווה הנמל צמיחה עצומה; מכמות של 6.2 מיליון נוסעים בשנה במהלך 2004-05, עברו בשדה 8.4 מיליון נוסעים בשנים 2007-08. בשנת 2009 ירדה כמות הנוסעים לכדי 7.8 מיליון בשנה.
כהכנות למונדיאל 2010, עבר נמל התעופה הרחבה ושיפוץ רחבי היקף. מירב תשומת הלב התמקדה בבנייתו של בית נתיבות מרכזי בעלות של כ-1.6 מיליארד ראנד. בית הנתיבות נועד לחבר בין הטרמינלים הנפרדים לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות, וכן לשמש כאזור צ'ק-אין משותף.
בתי נתיבות
הטרמינל החדש חולק לאגף המראות בקומות העליונות ואגף נחיתות בקומות התחתונות. מערכת כבישים מוגבהים מאפשרת גישה ברכב הן לקומות ההמראות והן לקומות הנחיתות. תהליך הצ'ק-אין מתבצע בטרמינל המרכזי, הכולל 120 דלפקי צ'ק-אין ו-20 עמדות שירות אישי. אחרי הצ'ק-אין עוברים הנוסעים בידוק ביטחוני אחיד, לאחריו עוברים הנוסעים בטיסות בינלאומיות לטרמינל הצפוני ונוסעים בטיסות פנים לטרמינל הדרומי.
בתי הנתיבות כוללים עשרה גשרי עלייה למטוס, המחולקים שווה בשווה בין טיסות הפנים לטיסות הבינלאומיות. חלק מהקומות התחתונות בבתי הנתיבות משמשות להסעת נוסעים באוטובוס אל וממטוסים החונים בחניות מרוחקות.
תאונות ואירועים בולטים
- ב-26 במאי 1971, שלושה מטוסי הוקר סידלי HS125 של חיל האוויר הדרום אפריקאי, אשר התאמנו בנמל התעופה לקראת מופע אווירי, התנגשו בהר ממערב לנמל התעופה. אחד-עשר אנשי הצוות בשלושת המטוסים נהרגו בתאונה.
- ב-5 ביוני 1983, מטוס ססנה 402B התרסק מעט לאחר המראתו בשל מזג אוויר סוער. שבעה מתשעת הנוסעים נהרגו. לאחר התאונה התברר כי הטייס זייף חלק ממסמכיו ולא היה מוסמך לטוס בתנאים האלו.
- ב-7 בנובמבר 2007, ניתק בעת ההמראה מנועו הימני של מטוס בואינג 737-230. ההמראה נמשכה כרגיל והצוות הצליח להנחית את המטוס על 106 הנוסעים ללא פציעות או נזק.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמל התעופה הבינלאומי קייפטאון |
- האתר הרשמי של נמל התעופה (באנגלית)
- מידע על נמל התעופה באתר World Aero Data (באנגלית)