נירטש
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה |
| מחוז |
 סבולץ'-סטמאר-ברג |
| נפה | נפת קישווארדה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,902[1] (1 בינואר 2020) |
| אזור זמן | UTC +1 |
נִירְטָש (בהונגרית: Nyírtass; בפי היהודים: טָאהש) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.
כמו יישובים רבים באירופה גם בנירטש מספר התושבים נמצא בירידה. כך, בשנת 1990 היה מספר התושבים 2,181 ובשנת 2020 רק 1,902 תושבים.
יהודי נירטש
יהודים החלו להתיישב בנירטש בתחילת המאה ה-18. הם התפרנסו מרוכלות בחוות ובכפרים הסמוכים. במשך הזמן נעשו רוב הרוכלים לסוחרים ששיווקו את התוצרת החקלאית המקומית לעיר הבירה.
לאחר הקרע ביהדות הונגריה בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה בדצמבר 1868 בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
רבני העיירה
הרב הראשון של טאהש הידוע כיום היה רבי משולם פייש סג"ל-לאווי, שייסד את חסידות טאהש, אחר פטירתו בכ"ח בסיון תרל"ג מילא את מקומו חתנו רבי יהוסף רוטנברג, בחודש אייר תרנ"ד עבר רבי יוסף לגור בדברצין, והעביר את הרבנות בטאהש לגיסו רבי מנחם ברודי שנלקח אז כחתן למרים - בתו היתומה של רבי משולם פייש, כשהוא מתנה עמו שכאשר יגדל הילד רבי אלימלך לאווי (בנו של רבי משולם פייש) יעביר את הרבנות אליו מדין ירושה, כפי שאכן היה בהמשך, כשרבי מנחם עבר לקאלוב בשנת תרס"ב מונה רבי אלימלך לרב העיירה, עד לפטירתו בכ"ג בכסלו תש"ג, נכדו של רבי אלימלך - רבי משולם פייש לאווי ייסד בקנדה עיירה בשם "קריית טאהש" על שם עיירה זו.
במקום היו "חדר" וישיבה גדולה שעמדו בראשות רבני העיר, ובית כנסת גדול שבו התפללו בנוסח אשכנז, בערך בשנת תרמ"ז הקים רבי אלימלך לאווי בית כנסת נוסף לחסידיו שבו התפללו בנוסח ספרד החסידי, בית כנסת זה עמד בחורשה קטנה על גבעה שהשקיפה על פני העיירה, הוא שרד את השואה ונהרס על ידי תושבי העיירה הנוכרים בשנות העשרים של המאה ה-20[2].
בשואה ואחריה
בתקופת הטרור הלבן נעצרו הרב ופרנסי הקהילה והוכנסו למחנה הסגר, משם שוחררו כעבור כשבוע.
בעקבות חוקי האפליה של ממשלת הונגריה ("החוקים היהודיים") משנת 1938 לא חודשו רישיונותיהם של בעלי בתי המרזח ובעלי המלאכה היהודים, וכל העסקים והאדמות שברשותם הופקעו.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו גיוסי יהודים לפלוגות עבודה ובקיץ 1941 גויסו 40 גברים יהודים מנירטש לעבודות כפייה ועסקו בפינוי שדות מוקשים בחזית אוקראינה שבה לחמו ההונגרים לצד הגרמנים. 31 מיהודי נירטש נהרגו.
במרץ 1944 הוטל עוצר על יהודי נירטש ונגזר עליהם למסור כל דבר ערך שברשותם. בסוף אפריל רוכזו כולם בבית הכנסת ומשם הועברו לגטו בקישווארדה ובסוף מאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ[3].
לאחר המלחמה חזרו מאושוויץ וממחנות העבודה כ-30 ניצולים בני הכפר. הם מצאו את בניין בית הכנסת, את המקווה ואת בית העלמין הרוסים. בתיהם היו תפוסים בידי נוצרים שנהגו כלפיהם בעוינות. תוך זמן קצר עזבו היהודים את הכפר.
| שנה | מספר היהודים בכפר[4] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 150 | |
| 1880 | 210 | 1,643 |
| 1910 | 316 | |
| 1920 | 325 | |
| 1930 | 248 | |
| 1941 | 186 | 2,836 |
לקריאה נוספת
- נירטש בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 327
- נ'יר-טאש (טאש, טאהש), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 272-273. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
נירטש, ברשת החברתית פייסבוק- "נירטש", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת נירטש, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
הערות שוליים
- ^ נתוני הכפר באתר הלמ"ס ההונגרי
- ^ האדמו"ר רבי משולם פייש לאווי, עבודת עבודה - פתגמי קודש, חלק א', כ"ג כסלו.
- ^ תיעוד יהודים מנירטש שנרצחו בשואה באתר יד ושם
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
| יישובים בנפת קישווארדה | ||
|---|---|---|
| יישובים | קישווארדה • איאק • אנרץ' • דומבראד • דגה • פניישליטקה • גיולהאזה • יקה • קקצ'ה • לוופטרי • מזלדאן • נירקאראס • נירלווה • נירטש • פפ • פאטרוהה • רטקזברנץ' • סבולצ'באקה • סבולצ'וורשמרט • טיסקניאר • טורניושפאלצה • אוידומבראד • אויקנז | |
נירטש31505038Q1079857