ניקולאוס מרקטור

ניקולאוס מֶרְקָטוֹר (Nicolaus Mercator;‏ 1620 בערך – 14 בינואר 1687), שנודע גם בשמו הגרמני ניקולאס קַאוּפְמן, היה מתמטיקאי ומדען.

ניקלאוס קאופמן נולד בערך בשנת 1620 בדוכסות הולשטיין, בן למרטין קאופמן, מנהל בית ספר באולדנבורג. בשנת 1632 החל ללמוד באוניברסיטת רוסטוק, סיים לימודיו בשנת 1641, ועבר לזמן קצר לליידן. שינה את שם משפחתו למרקטור (בלטינית: סוחר). בשנים 1648-1642 התגורר בהולנד. בשנים 1654-1648 לימד באוניברסיטת קופנהגן ופרסם ספרי לימוד לטריגונומטריה, גאוגרפיה ואסטרונומיה. נאלץ לעזוב את האוניברסיטה לאחר שזו נסגרה מחמת מגפה. בשנים 1657-1655 התגורר בפריז. בשנים 1682-1658 לימד מתמטיקה בלונדון וקיים קשרים עם ויליאם אוטרד, ג'ון פל וג'ון קולינס. בשנת 1664 יצא לאור ספרו Hypothesis astronomica nova, שבו הציג את חוקי קפלר יחד עם רעיונות משלו. תכנן כרונומטר ימי עבור צ'ארלס השני, מלך אנגליה, לשם איתור מדויק של קווי אורך בים. בזכות זאת הצטרף בשנת 1666 לחברה המלכותית ופעל בשיתוף פעולה עם רוברט הוק, ולאחר מכן גם עם אייזק ניוטון. בשנת 1682 עבר לפריז, לאחר שלא הצליח לקבל משרה נאותה באנגליה, ובשנים 1687-1682 תכנן והקים את המזרקות בארמון ורסאי. נפטר בוורסאי בשנת 1687.

במתמטיקה נודע בעיקר בזכות חיבורו Logarithmo-technica, על לוגריתמים, אותו פרסם בשנת 1668. בחיבור זה תיאר את טור מרקטור, שהתגלה באופן עצמאי גם על ידי גרגואר דה סן-וינסנט והוא למעשה טור מקלורן של לוגריתם טבעי:

$\ln(1+x)=x-{\frac {1}{2}}x^{2}+{\frac {1}{3}}x^{3}-{\frac {1}{4}}x^{4}+\cdots$

חיבור זה הוא החיבור הידוע הראשון שבו נעשה שימוש במושג 'לוגריתם טבעי' (בצורה הלטינית: log naturalis). השימוש שלו במושג זה מפתיע, משום שקדם לפיתוח החשבון האינפיניטסימלי, שבמסגרתו מופיעות מרבית תכונות הטבעיות של הלוגריתם.

לעולם המוזיקה תרם תיאור מדויק של כוונון מושוה ל-53, שהיה בעל חשיבות תאורטית, אך לא נכנס לשימוש.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה של ניקולאוס מרקטור, באתר MacTutor (באנגלית)