ניטוקריס הבבלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניטוקריס הבבלית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ניטוקריס הבבלית, שמוכרת גם בשם מלכת בבל, נזכרת בכתביו של הרודוטוס, כמי שהסבה את נהר הפרת כדי להגן על עירה.

הרודוטוס מתאר אותה כאחת המלכות הגדולות והחזקות של בבל.[1] וטוען שהיא יזמה מפעלי בנייה עצומים. כמו כן הוא מספר שהיא חששה מהתקפה מצד מדי ולכן הטתה את נהר הפרת כדי שיצור מחסום בין בבל לבין הגבול עם מדי. הוא מספר גם שהיא בנתה את קברה בתוך שער העיר במקום שבו הנכנסים והיוצאים מבבל יכלו לראות. על הקבר היא כתבה; "אם אחד ממלכי בבל אשר יבואו אחרי יהיה במצוקת כסף יפתח את הקבר ויקח כסף כרצונו, אולם לא יפתח ללא צורך אם לא ידע לחץ כי לא טוב יהיה זה לו." דריווש הראשון מלך פרס החליט לפתוח את הקבר, ולא מצא בפנים אוצרות כי אם גופה ואת המילים; "לו לא תאבת לאוצרות ובצע נבזה לא פתחת ארונות מתים".[2] הרודוטוס טוען שלבנה קראו לבינטוס, ושם זה נשא גם בעלה. הוא מוסיף וטוען שבימי בנה נכבשה בבל בידי כורש מלך פרס.[3]

אלכסנדר שור שתרגם את כתבי הרודוטוס לעברית, מזהה את ניטוקריס זו כאשתו של נבוכדנצר השני.[4] סברה מסתברת כיוון שאשתו של נבוכדנצר מתוארת כאשה חכמה וחזקה מה גם שמייחסים לה את בניית הגנים התלויים בבבל. אם כי לרוב היא ידועה בשם אמיטיס ממדי, מה גם שבבל נכבשה בידי כורש שנים רבות אחרי מותו של נבוכדנצר בימי מלכותו של נבונאיד שלא היה קשור אל בית המלוכה הבבלי. ייתכן שהרודוטוס טעה ולבינטוס שהוא למעשה נבונאיד לא היה בנה של ניטוקריס או שניטוקריס לא הייתה אשתו של נבוכדנצר.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
  • כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. ירושלים, ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת".

הערות שוליים

  1. ^ הרודוטוס, ספר ראשון, 185.
  2. ^ הרודוטוס, ספר ראשון, 187.
  3. ^ הרודוטוס, ספר ראשון, 188.
  4. ^ כתבי הרודוטוס עמ' 70 הערה 1.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24989530ניטוקריס הבבלית