ניגון לעלוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון לעלוב (או: לעלוב'ער ניגון) הוא ניגון שמקובל שמקורו מרבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב שגאל זאת במאה ה-19 מערבי ירושלמי. אך לפי רבי משה יאיר וינשטוק[1] הניגון הוא מאביו רבי אלעזר מנחם מנדל. הניגון מושר בחסידות לעלוב מחיי רבי דוד ובחסידויות ירושלמיות נוספות. בשנים האחרונות זכה הניגון לתאוצה רבה בקרב חצרות חסידויות ובציבור החרדי הכללי.

רקע

רבי דוד צבי שלמה מלעלוב[2] שהתגורר בירושלים פסע באחד הימים בצומת הרחובות חב"ד והשלשלת, שם פגש בערבי ששר את הניגון, האדמו"ר הרגיש רוח קדושה בניגון וביקש ממנו לקנותו, הערבי מכרו לאדמו"ר בכסף, והאדמו"ר השיב את הניגון ממקורו הקדוש, שלפיו היה מושר בבית המקדש על ידי הלוויים.

הניגון היה מושר בחצר חסידות לעלוב במשך השנים, בטישים מיוחדים ובאירועי החסידות, הניגון מתחיל בקצב איטי והופך לניגון ריקוד ושמח, מוחאים כפיים בחלקו האיטי של הניגון[3], לאחר מכן רוקדים קדצ'קה, אדמו"רי לעלוב נוהגים גם לנופף במטפחת בשירת החלק המהיר של הניגון[4].

בחסידויות שומרי אמונים, תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק שרו במשך השנים את הניגון[5] על המילים בפיוט "ריבון כל העולמים" במילים "מלך אביר" בליל שבת לפני קידוש. בחסידויות סלונים שרו את הניגון על התפילה "מלך רחמן" שבשלוש רגלים[6].

כשחיתן המשפיע הרב נחמן בידרמן מלעלוב[7] את בתו עם נכד הרב ישראל הגר שרו את הניגון בחצר חסידות ויז'ניץ, אז התפרסם הניגון, בניצוחו של יענקי דסקל.

בשנים האחרונות הניגון זוכה לתאוצה ופרסום רב, בביצועים שונים מכלל בעלי מנגנים ממגזרים שונים[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי משה יאיר וינשטוק, קדוש עליון - עבודה שבלב זו תפילה, תפארת בית דוד, ירושלים, תשכ"ח, עמ' כה, באתר אוצר החכמה
  2. ^ או אביו רבי אלעזר מנדל, לפי הספר 'תפארת בית דוד' של נכדו רבי משה יאיר וינשטוק
  3. ^ שמחת בית השואבה לעלוב תשפג, סרטון באתר יוטיוב
  4. ^ ראה ב שמחת בית השואבה לעלוב תשפג, סרטון באתר יוטיוב
  5. ^ הקטע השני (המהיר) של הניגון אשר מושר בצורה איטית
  6. ^ הובא לסלונים על ידי החסיד רבי פנחס אליעזר פקשר, חסידו של רבי דוד צבי שלמה מלעלוב
  7. ^ בנו של רבי אלתר מלעלוב
  8. ^ ניגון ללוב / קליינר בנד, סרטון באתר יוטיוב