נחל עמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל עמל
נחל העמל וקיבוץ ניר דוד, אוגוסט 2020
נחל העמל וקיבוץ ניר דוד, אוגוסט 2020
מוצא מעיין עין עמל
מדינות באגן הניקוז ישראל

נַחַל עָמָלערבית: العاصي, אל-עאסי, תרגום: "המוֹרֵד"[1], תעתיק מדויק: אל-עאצי) ומכאן ידוע גם כנחל האסי (ובקיצור האסי)[2], הוא נחל איתן בעמק בית שאן. הנחל נובע מהמעיין עין עמל בגן השלושה (הסחנה), בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות צלזיוס במשך כל השנה[3]. משם זורם הנחל דרך השטח המאוכלס של קיבוץ ניר דוד (תל-עמל). אפיק הנחל נמשך לכיוון מזרח וצפון עד מפגשו עם נחל חרוד בסמוך לגשר קנטר.

מי הנחל מלוחים יחסית ואינם ראויים לשתייה או להשקיית גידולים חקלאיים. אף על פי כן, מתועלים מימי הנחל לאתר בו הם נמהלים במים מתוקים יותר ממעיינות אחרים בעמק, ומשם מוזרמים לגידולים חקלאיים ביישובים רבים בעמק.

נחל עמל הוא חלק ממערך גדול של מעיינות ונחלים הזורמים בעמק המעיינות, בהם נחל חרוד ונחל הקיבוצים. בנחל אזור תחום לדיג.

היסטוריה

נחל עמל, 2011
נחל עמל, אוגוסט 2020
נחל עמל, אוגוסט 2020

לפי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF) מסוף המאה ה-19, נחל עמל היה הרחב ביותר מבין מספר נחלים סמוכים שזרמו מזרחה.

טרם הקמת הקיבוץ שפעו מעיינות עמק בית שאן וזרמו נחליו באופן לא מוסדר, ללא מדיניות ניקוז הקרקע מנגר עילי כך שלעיתים נוצרו ביצות[4]. בדרומה של תל-שוק (שטח הקיבוץ כיום) הייתה ביצה[5], שאנשי הקיבוץ פעלו לייבשה. בתקופה זו סבלו המתיישבים מקדחת, ופעלו למיגורה[6].

לפי מפות מנדטוריות משנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, נחל האסי זרם עד לבית שאן. כיום הנחל זורם עד לבריכות הדגים של הקיבוץ[7].[דרושה הבהרה]

בסיור שערך יצחק בן-דור באזור עמק המעיינות ביולי 1937, הוא מתאר את נחל האסי והנחלים שבסביבתו כרחבי ידיים, וככאלה המסוגלים להכיל בתוכם מאות אנשים. בן-דור מתאר את מערכת ההשקיה שהתקינו בני הקיבוץ ושואבת מים מנחל האסי. בסמוך למערכת ההשקיה הוא מתאר בריכת מים גדולה שפותחה בידי הממשל הבריטי, ומהווה מקוה מים למעניינות הסביבה[8].

בתחילת דרכו, ב-1936, התיישבות הקיבוץ הייתה בגדה הדרומית של הנחל. ב-1939 נבנו מבני הבטון הראשונים בגדה הצפונית של הנחל. בשנת 1951 שתי גדות הנחל היו מיושבות[5].

בשנת 1944, תפוקת הנחל הייתה בין 3,000 ל-3,500 מ"ק לשעה, והוא השקה שדות של שבעה משקים שונים. בתקופה זו 50 אחוזים ממי הנחל היו שייכים לקרן קיימת לישראל, והשאר לערביי האזור. רוב המים השייכים לקרן קיימת שימשו לבריכות דגים ולשדות פלחה[9].

באותה תקופה, אופן חלוקת הנחל ומימיו בצורה לא נכונה למשקים השונים ולתושבי האזור, יחד עם העובדה שאפיק הנחל ותעלותיו לא היו מסודרים מספיק, גרמו לכך שכחצי מכמות המים אבדה בדרך מהמעיין ועד לאזורי ההשקאה. בשל כך הקימה המועצה האזורית גלבוע "ועדה לענייני האסי", שמטרתה הייתה לחלק את המים לשימוש תושבי אזור בית שאן[9].

בשלב מאוחר יותר, לאחר שנים מההתיישבות סביב הנחל, בוצע פיתוח סביבתי וצופו מקטעים של דפנות הנחל בבטון[10], דבר שהעניק למקטע הנחל העובר בקיבוץ את צבעו התכול הייחודי.

המאבק על גישה לנחל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המאבק על נחל האסי

החל מ-2012 מתנהל מאבק ציבורי בישראל למען מתן גישה חופשית לציבור, לקטע מנחל עמל, העובר בשטח קיבוץ ניר דוד.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל עמל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לעיתים מתורגם בטעות כ"הביצה"
  2. ^ עמוס נוי, למרוד בשיכחה: פרידה מקפה גיברלטר, באתר "העוקץ", 22 באוקטובר 2015
  3. ^ אילן גטניו, עושים עניין מהמעיין, באתר ישראל היום, ‏27 ביולי 2017
  4. ^ ש. נוסע, ניר דויד - חלון למזרח (הארץ), 20 בדצמבר 1946
  5. ^ 5.0 5.1 תל-עמל (עיתון דבר), באתר Jpress – ארכיון עיתונות יהודית היסטורית, ‏30 באוגוסט 1937
  6. ^ דף הנצחה לנוימן שרה ז"ל, באתר קהילנט
  7. ^ Beisan, באתר Palstine open map
  8. ^ יצחק בן-דור, העלייה לטירת צבי, 6 ביולי 1936, בעיתון דבר
  9. ^ 9.0 9.1 מפעולות המועצה באזור הגלבוע בשנת 1944, בעיתון הארץ, 4 במרץ 1945
  10. ^ טיול בעמקי הצפון: לעולם בעקבות המים, באתר ynet, ‏12 בנובמבר 2009
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0