רבי נחום שמריהו ששונקין
הרב ששונקין עם קרובי משפחה | |
לידה | י"ד בתשרי ה'תר"נ |
---|---|
פטירה | י"ט באב ה'תשל"ה |
כינוי | ר' שמער'ל באטומער |
הרב נחום שמריה ששונקין (מכונה: שמער'ל באַטומער; י"ד בתשרי ה'תר"נ, 9 באוקטובר 1889 - י"ט באב ה'תשל"ה, 27 ביולי 1975) היה רב הקהילה היהודית בבתומי שבגאורגיה. לאחר עלותו לארץ ישראל שימש כמשפיע של חסידי חב"ד בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בפרפויסק בשנת תר"נ לאברהם ששונקין. למד בישיבות שונות, ביניהן בברנוביץ', בקרמנצ'וג, באמצ'יסלב ובקישינב. בהיותו בקישינב התקרב לרב אברהם שניאורסון, חותנו של רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, ובהשפעתו נסע לישיבת תומכי תמימים ולמד בה בין השנים 1906–1910.
בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 נשלח על ידי הריי"צ כשליח לעיר דרבנט.
בין השנים 1923–1928 שימש כרב בעיר בתומי וייסד סניף של ישיבת תומכי תמימים.
בשנת ה'תש"י (1950) עלה לישראל והתיישב בירושלים. שימש כמשפיע של חסידי חב"ד בבית הכנסת בעל התניא בירושלים. בין תלמידיו: הרב עדין אבן ישראל והרב טוביה בלוי.
בשנת ה'תשי"ג (1953) חתם על מכתב הרבנים נגד שירות לאומי לבנות[1].
נפטר בירושלים בשנת 1975 ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
חיבוריו
- לקוטי דברים (נדפס בתשי"ד)
- זכרונותי (נדפס בארבע הוצאות: תש"מ, תשמ"ח, תשע"ב, תשע"ג)
- תולדות הבעש"ט: ליקוט פנינים יקרים (נדפס בתש"כ)
קישורים חיצוניים
כתביו:
- זכרונותי, מהדורת ירושלים תשמ"ח ומהדורת ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- לקוטי דברים:
- חוברת ראשונה, חוברת שניה, חוברת רביעית וחוברת שמינית, באתר היברובוקס
- חוברת שלישית, חוברת חמישית וחוברת ששית, באתר אוצר החכמה
- זכרונותיו מישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בטאון חב"ד: חוברת ח' (י"א ניסן תשט"ו) – חלק ראשון, חוברת ט' (ח"י אלול תשט"ו) – חלק שני, חוברת י' (יו"ד שבט תשט"ז) – חלק שלישי, חוברת י"א (ל"ג בעומר תשט"ז) – חלק רביעי, חוברת י"ב (ח"י אלול תשט"ז) – חלק חמישי, חוברת י"ג (יו"ד שבט תשי"ז) – חלק שישי, חוברת י"ד (ל"ג בעומר תשי"ז) – חלק שביעי[2], חוברת ט"ו (ח"י אלול תשי"ז) – חלק שמיני, חוברת י"ח (ח"י אלול תשי"ח) – חלק תשיעי, באתר היברובוקס
אודותיו:
- הרב שמואל אלעזר הלפרין, אנשים של צורה, תשס"ו, עמ' 26-30
הערות שוליים
- ^ מכתבי הרבנים נגד גיוס הבנות לשירות לאומי - ירושלים, תשי"ג, באתר kedem
- ^ בחוברת זו פורסם קטע מזכרונותיו משנים מאוחרות יותר.