נונצ'קו
נונצ'קוּ (ביפנית: ヌンチャク, נקרא גם נונצ'קס או נונצ'קה) הוא כלי נשק המשמש באמנויות לחימה, אשר מורכב משני מקלות המחוברים זה לזה באמצעות שרשרת קצרה או חבל קצר.
השימוש בנונצ'קו הפך למפורסם בעקבות סרטיו של ברוס לי.
היסטוריה
הנונצ'קו היה במקור כלי חקלאי שהומצא על ידי איכרים באזור איי אוקינאווה, ושימש בעיקר לחבטה בגבעולי אורז לשם הפרדת הגרגירים מן הגבעולים, או להצלפה בבהמות השדה.
בתקופת הכיבוש היפני באזור אוקינאווה אסרו הכובשים על המקומיים נשיאת כלי נשק מכל סוג. על כן, חיפשו האזרחים כלי נשק חדשים מוסווים במטרה להגן על עצמם, והשתמשו בכלים חקלאיים שהיו בהישג ידם בתור כלי נשק, לדוגמה טונפה, סאי, קאמה ועוד.
השימוש בנונצ'קו
השימוש בנונצ'קו מתבצע על ידי העברתו מיד ליד תוך אחיזה באחד המוטות כך שהשני יוכל לשמש כאמצעי הגנה או התקפה. ישנן טכניקות נוספות בנונצ'קו בהן שני המוטות מוחזקים בשתי הידיים ואו שני המוטות ביד אחת או שימוש בשתי נונצ'קות בו זמנית. השימוש בנונצ'קו מלווה בטכניקות רגל או יד מאמנויות לחימה שונות.
הנונצ'קו באמנויות הלחימה המודרניות
כיום הנונצ'קו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מכל הסוגים: סיניות (קונג פו), יפניות (קראטה), קוריאניות (טאקוונדו והפקידו) ואפילו ישראליות (דניס הישרדות).
השימוש בנונצ׳קו מתבצע במספר שיטות:
- שמיניות - ישנן שתי שיטות מובילות לביצוע שמיניות. לפי שיטה אחת, יוצרים בנונצ׳קו צורת דמוית "8" מאוזן. בשיטה השנייה, מחזיקים מוט אחד ביד ימין, ומניפים מעל הכתף. את המוט השני תופסים ביד שמאל. מושכים את המוט באלכסון לכיוון הכתף וחוזרים על המהלך אך הפוך. (מניפים בשמאל ותופסים בימין).
- תפיסה מתחת לבית השחי - מניפים כמו בתרגיל השמיניות, אך חייבים לדאוג שהמוט יפגע בזרוע. מסובבים את הזרוע, עד שהמוט מתחת לבית השחי, ואז מצמידים את המוט לגוף כך שהמוט תפיס בין הגוף לבית השחי.
קיימות שיטות נוספות
