נובאר פאשא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נובאר פאשא
نوبار باشا
לידה 4 בינואר 1825
איזמיר, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844)
פטירה 14 בינואר 1899 (בגיל 74)
פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית
מדינה ח'דיוות מצרים
דת ישועים
ראש ממשלת מצרים ה־1
28 באוגוסט 187823 בפברואר 1879
(25 שבועות ו־5 ימים)
מונרך בתקופה אסמאעיל פאשא
→ הראשון
10 בינואר 18849 ביוני 1888
(4 שנים ו־21 שבועות)
מונרך בתקופה תאופיק פאשא
12 באפריל 189416 בנובמבר 1895
(שנה ו־31 שבועות)
מונרך בתקופה עבאס חלמי השני

נוּבָּאר פָאשָׁאערבית: نوبار باشا, בארמנית: Նուպար Փաշա;‏ 4 בינואר 182514 בינואר 1899) היה פוליטיקאי ארמני-מצרי אשר שירת כראשון שבראשי ממשלת מצרים בשלוש קדנציות לא רצופות תחת שלטונם של הח'דיו המצריים אסמאעיל פאשא, תאופיק פאשא ועבאס חלמי השני.

ביוגרפיה

יליד למשפחת ארמנים באסיה הקטנה, נובאר גדל והשכיל באירופה, למד שפות זרות רבות והכיר מקרוב את התרבות והמנהגים האירופיים - כישורים ששירתו אותו בהמשך חייו.

במצרים

היה זה דודו, ששימש כמתורגמן הראשי של מוחמד עלי שליט מצרים, שהביא את נובאר למצרים. העבודה החשובה הראשונה של נובאר כללה עבודה מנהלית על סיום בנייתה של תעלת סואץ. המשנה למלך העות'מאני של מצרים, איסמאעיל פאשה אשר היה בפועל שליט על מצרים תחת סמכותה של האימפריה הבריטית (שלט בין 18631879), רצה לזרז את בניית התעלה, דבר שהביא לכדי סכסוכים עם חברת התעלה.

נובאר ייצג את ממשלת מצרים במשא ומתן לביטול ההוראות שבמחלוקת. הוא גם סייע בהקמת מערכת של בתי משפט מעורבים (שהחלה בשנת 1875) לדיון בתיקים משפטיים אשר כללו מצרים ואירופאים. הוא הציע כי בתי המשפט יאוישו עם שופטים מצרים וזרים, אשר ינהל גוף חוק המבוסס על החוק הצרפתי ויורכב על ידי ועדה בינלאומית.

ראש ממשלה

בלחץ בריטניה וצרפת בשנת 1878, הקים אסמאעיל את תפקיד ראש ממשלת מצרים ונובאר הושם בממשלה שעתידה להקים רפורמות כלכליות ופוליטיות; אולם רפורמות אלה פגעו בסמכותו של אסמאעיל, והוא פיטר עד מהרה את נובאר. לאחר הכיבוש הבריטי במצרים בשנת 1882 (ראו המלחמה האנגלו-מצרית), שב נובאר לתפקיד ראש ממשלה, בשנת 1884.

תחת הבריטים הוקטנה במידה ניכרת סמכותו של הח'דיו (דאז תאופיק פאשא) בזמן שהוגדלה סמכותו של ראש הממשלה. נובאר נטל בהצלחה את השליטה המצרית במשרדי המשפטים והפנים ובכך סייע בקביעת קו הפרדה בין הסמכות הבריטית למצרית בתוך המדינה.

כישרונותיו האדמיניסטרטיביים סיפקו מרכיב של יציבות שהיה חשוב מאוד להמשך השלווה של השלטון הבריטי במדינה, אך כאשר, בשנת 1888, הוא הפך לעצמאי יתרה על המתבקש ממנו וניסה לתבוע את סמכותו ביחס למשטרה הפנימית, בריטניה הבטיחה את פיטוריו.

בשנת 1894 שוב הפך נובאר לראש ממשלה, אך בריאות לקויה וחוסר סבלנות מהשליטה הבריטית הובילו להתפטרותו בשנה שלאחר מכן. בנקודה זאת הוא סיים קריירה של 50 שנה עם פנסיה מכובדת. הוא עבר מספר פעמים בין קהיר לפריז עד אשר נפטר באחרונה בשנת 1899.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נובאר פאשא בוויקישיתוף

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
  • נובאר פאשא, המוזיאון הבריטי (באנגלית)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29756581נובאר פאשא