נדב שנרב
.jpg) | |
| ענף מדעי | פיזיקה |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים שונים של מדע המורכבות | |
נדב שְנֶרְב (נולד ב-1965) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, בעל הסמכה לרבנות ופובליציסט דתי לאומי.
ביוגרפיה
גדל בקרני שומרון לאמו רחל ולאביו ידידיה. בנו הוא העיתונאי ישי שנרב. למד בישיבת ההסדר בשעלבים, שם כתב את פרסומיו ההלכתיים הראשונים, ביניהם הספרון "לעזרת השם בגיבורים"[1], העוסק בשאלת חיוב תלמידי חכמים במלחמת מצווה.
בשנת 1995 קיבל תואר דוקטור מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, על עבודתו "Off-mass-shell covariant quantum and classical field theory". לאחר מכן היה במשך שלוש שנים בפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. בשנים 1997-2001 לימד במחלקה לפיזיקה במכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום אוניברסיטת אריאל).
כיום שנרב עומד בראש קבוצת מחקר באוניברסיטת בר-אילן העוסקת בהיבטים שונים של מדע המורכבות, למשל היווצרות תבניות מרחביות באופן ספונטני או מערכות לא ליניאריות, כמו דינמיקה של אוכלוסיות. כתב ביחד עם מרסלו שיפר ספר בשם "שדות אלקטרומגנטיים" - ספר לימוד מתקדם בנושא חשמל ומגנטיות. בשנת 2013 קיבל מעמד של פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2015 הוציא לאור את ספרו "קרן זווית - מחשבות וחישובים לפרשיות השבוע".
הגותו
שנרב הוא גם פובליציסט דתי לאומי שפרסם מספר רב של מאמרים בבטאוני המגזר הדתי. הוא מבקר באופן בוטה את האקדמיה החילונית, את חוגי מימד, ואת החרדים והחרדים לאומיים. שנרב דוגל ביחס חילוני למדינת ישראל, מבלי לשוות לה משמעות רוחנית כ"ראשית צמיחת גאולתנו". הוא מציע להפריד בין עניין יישוב ארץ ישראל לבין קיומה של מסגרת מדינית נטולת משמעות דתית. השקפתו בנושא זה דומה להשקפה של שני הוגים דתיים אחרים - ישעיהו לייבוביץ' ומיכאל אברהם.
שנרב יצא נגד פעילות הארגון הרבני במעגלי צדק שהוא בעל אופי סוציאליסטי, בטענה שערכי השוויון שהוא מקדם שונים מהשקפת העולם היהודית[2]. עוד מתח שנרב ביקורת על החברה החרדית שבניה אינם עובדים לפרנסתם, ולפיכך תמך בממשלת המפד"ל-שינוי שהוקמה ב-2003. לניסיונות ההחזרה בתשובה החרדיים הוא מתייחס בזלזול, בייחוד לטענה שכדי להוכיח את אמיתות היהדות יש לאשש טענות מדעיות שכביכול נמצאות בתנ"ך או בתלמוד. הוא שלל ערך דתי לחגיגת בר מצווה של ילדים חילוניים, על כך כתב: "חגיגות העלייה לתורה של ילד חילוני מציינות את הצטרפותו של מחלל שבת ואוכל נבלות חדש לעם ישראל"[3]. באחד ממאמריו טען שנרב שאין בהלכה חובת כיסוי לגוף האשה[4].
שנרב מבקר בבוטות את הפוסט-מודרניזם ואת מדעי החברה, ורואה אותם כנתונים להשפעה גוברת והולכת של "מקופחים מקצועיים" כדוגמת גורמים פמיניסטיים. את שיטת השפה כמכלול ללימוד קריאה, למשל, הוא רואה כנובעת מאידאולוגיה שמאלנית קיצונית, המקדשת את המכנה המשותף הנמוך ביותר.
רבים ממאמריו[5] כונסו בספרו 'קרן זווית' (2014), כפי שנכתב בהקדמה, חלק מהמאמרים מבוססים על דיונים בפורום החרדי "עצור כאן חושבים".
קישורים חיצוניים
- Nadav Shnerb, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
- דף מאמרים פובליציסטיים של שנרב
- אבינדב ויתקון, דוב נמלים במסע להבנת המציאות, באתר ערוץ 7, 29 בינואר 2015
- נדב שנרב, ריקנות האנליטי: ״מסע בעקבות הספר 'שתי עגלות וכדור פורח' ״, אקדמות י"א
- מיכאל אברהם, התורה מסחררת - ביקורת על הספר "קרן זוית", מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 במרץ 2015
ביקורת תורנית
- הרב יהושע ענבל, האם ראו חז"ל את הצניעות כהלכה מחייבת?, המעין, 215, תשרי תשע"ו
- הפרופסור והלכות כשרות באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע
הערות שוליים
- ^ "לעזרת השם בגיבורים", רמת גן תשמ"ה, נדב שנרב ויאיר מייזליש
- ^ במעגלי רשע?
- ^ על מה השמחה?
- ^ האם קיימים דיני צניעות?
- ^ בעיקר כאלו שאינם בעלי אופי אקטואלי-פובליציסטי
