מתחם ירקונים
 | |
| תחנת הרכבת סגולה ופאוור סנטר ירקונים הצמוד לה | |
| מידע | |
|---|---|
מתחם ירקונים הוא אזור השוכן בין פתח תקווה וכביש 5, שהפך מאזור חקלאי לאזור מסחרי ללא אישור וללא שינוי תוכנית המתאר המקומית לאזור. המתחם משתרע על שטח של כ-2,000 דונם בין הוד השרון, פתח תקווה ונחל הירקון. על השטח חלות תוכניות שמייעדות אותו לשימושים חקלאיים ולגן לאומי ירקון שאמור להשתרע לאורך הנחל. גם תחנת הרכבת במתחם נבנתה ללא תוכנית מתאר מאושרת ומבלי להסדיר את הגישה אליה להולכי רגל מאזור התעשייה סגולה, אותו היא אמורה לשרת[1].
היסטוריה
קרקעות המתחם הוכרזו כקרקע חקלאית בשנת 1968[2].
רוב המבנים שבמתחם הוקמו במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20, רובם ללא היתר בנייה, וחלקם על-פי היתרים לבנייה של מבנים חקלאיים. המבנים שימשו למסחר, וזאת ללא היתרים לשימוש חורג, ובלא אישורים של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים וההוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בסך הכל הוקמו כ-40 מבנים ו-30 מחסנים, וסככות בשטח כולל של 50 אלף מ"ר. במתחם פעלו כ-50 עסקים, ביניהם מרכולים, חנויות כל בו ואולמות אירועים. גם הדרכים למתחם נסללו ללא היתר בנייה. התמרורים הוצבו במקום שלא בסמכות רשות התמרור. במתחם לא היו תשתיות ביוב[3]. בשנת 1998 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה להקים או להלבין עשרות מבני עסק שהוקמו או תוכננו לקום במתחם. המבנים הוקמו ללא היתר בנייה ושימשו למסחר ללא היתרים לשימוש חורג וללא אישור ועדות התכנון והבנייה השונות. חלקם אף פועלו ללא רישיונות עסק וחלקם החזיקו ברישיונות לא חוקיים[4].
באוגוסט 1999 סירבה הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ופתוחים להכשיר את היתר בנייה שקיבל היזם עמוס לוזון לפאוור סנטר בצומת ירקונים, על סמך תוכנית שאושרה עקרונית קודם אך חרגה באופן נרחב מההיתר לשימוש מסחרי בקרקע חקלאית. עיריית פתח תקווה לא המתינה לאישורה הסופי של התוכנית וחילקה אישורים לבנייה מסחרית רחבת היקף על שטחים מסחריים במתחם[5]. בנובמבר 1999 נעצרו אבי לביא, לשעבר המשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, והיזם עמוס לוזון, בחשד לשוחד. לביא, שהיה יד ימינו של ראש העירייה, גיורא לב, היה חשוד בכך שקיבל מלוזון שוחד עבור סיוע בקבלת עבודות בעבור עיריית פתח תקווה ובקבלת היתרי בנייה עבור מתחם יקונים. היחידה הארצית לחקירות הונאה ניהלה במשך תקופה ארוכה חקירה סמויה, ולאחר שנאספו ראיות לכאורה, הוחלט לעצור את החשודים[6]. באוגוסט 2000 המליצה המשטרה להעמיד את עמוס לוזון, אבי לביא ומהנדסת העיר מדלן אונגיל[7]. באפריל 2002 קבע בית המשפט המחוז כי אין לתת אורכה נוספת לסגירת החנויות שנבנו בלי אישור בשטח[8].
ביוני 2002 כתב מבקר המדינה כי הקמת העסקים נעשתה תוך הפרה בוטה של הוראות החוק, וכי הוועדה המקומית ועיריית פתח תקווה לא מילאו את חובתן למנוע את הקמת המבנים. חקירת המשטרה שהתנהלה לאורך השנים העלתה בין היתר חשד לפיו בכירים בעירייה אישרו את הקמת הפאואר סנטר במתחם ביודעם כי יש בכך משום הפרת חוק. מאוחר יותר אף נפתחו הליכים פליליים נגד היזמים בגין הפעלתו במתחם ללא היתר[9].
ביוני 2005 ביקשה עיריית פתח-תקווה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר לבטל את ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר אסרה מתן היתר לשימוש חורג בשטח מתחם ירקונים[10].
באוגוסט 2006 הגשו כתבי אישום נגד בכירי העירייה, בחשד להפרת אמונים ולמתן היתרים שלא כדין. פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתבי אישום נגד ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר גיורא לב, ונגד מהנדסת העיר מדלן אונגיל בחשד להפרת אמונים ולמתן היתרי בנייה שלא כדין[11]. השניים הואשמו בכך שהעניקו היתר בנייה בלתי חוקי להקמת הפאואר סנטר בשטח המיועד להקמת גן לאומי[9]. ב-2012 לא הורשעו לב ואונגיל בעבירות, על אף שנקבע כי ביצעו את העבירות שיוחסו להם, וחויבו כל אחד ל-120 שעות עבודות לתועלת הציבור[12].
המבנים במתחם
המתחם כולל את פאוור סנטר ירקונים ועסקים רבים נוספים, ביניהם סניף של רשת המזון חצי חינם. כמו כן ממוקמת במתחם תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה.
פאוור סנטר ירקונים
יזמי המרכז היו אנשי העסקים עמוס לוזון, לוי שטרית, ואפרים מאיר על חטיבת קרקע חקלאית בבעלותם, ובחלקה על קרקע שהושכרה מצדדים שלישיים לתקופה של 15 שנה החל מחודש ספטמבר 1998. באפריל 1999, מכרו 51% מהפרויקט לחברת בת של חברת הכשרת היישוב בשם "הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ". בניית הפאואר סנטר הושלמה בספטמבר 1998 והוא נפתח לקהל הרחב באוגוסט 1999. השוכר הגדול ביותר הייתה רשת "אייס קנה ובנה", ששכרה כ-4,200 מ"ר. השוכר השני בגודלו הייתה רשת אופיס דיפו, ששכרה 2,000. כמו כן שכרו חנויות רשת H&O, רשת איי.די.דיזיין, ורשת צומת ספרים[13]. ההכנסות השנתיות מדמי שכירות במתחם היו כ-8.5 מיליון שקל בשנים 2003–2005[14].
הקמת הפאוור סנטר אושרה באוגוסט 1998, על בסיס ההיתר לשימוש חורג בשטח חקלאי, שניתן לתקופה של חמש שנים. לקראת תום תקופת השימוש החורג הגישו ארבע החברות שיזמו את הקמתו: ל.א שטרית נכסים, הילת השרון השקעות, ע. לוזון נכסים והכשרת היישוב קניונים, בקשה להאריך את ההיתר. הבקשה אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אך נדחתה על ידי הוועדה המחוזית בנובמבר 2004. על החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב[15]. בנובמבר 2005 עתרו נגד ההחלטה לבית המשפט העליון[16], שגם דחה את עתירתם[17]. במקביל המליצה המשטרה להעמיד לדין את עמוס לוזון בחשד למתן שוחד למשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, עבור אישור השימוש החורג בשטח[18]. ב-2006 הוגש כתב האישום נגד היזמים, ובחודש יולי 2012 הרשיע בית משפט השלום בכפר-סבא אותם, במסגרת הסדרי טיעון, שבמסגרתם הודו הנאשמים באישומים שיוחסו להם[19]. בית המשפט קבע כי היזמים התעלמו מצו הפסקת עבודה שהוציאה להם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, והמשיכו לפעול במבנה שהקימו, על אף שמ-2003 לא ניתן להם כל היתר לפעול בו. בינואר 2014 הטיל בית משפט קנסות מצטברים בסך 15 מיליון שקל כנגד הנאשמים[20].
ב-2017 נדחתה עתירה נוספת להיתר שימוש חורג בפאוור סנטר ירקונים[21].
בינואר 2019 נסגר הפאוור סנטר[22]. היזמים החליטו לא להרוס את המבנה, אך הוא נהרס כתוצאה מביזה של חומרי בניין וציוד במהלך שנת 2020[23].
תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה
ערך מורחב – תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה
תחנת הרכבת נפתחה בשנת 2000 כחלק מקו הרכבת תל אביב – ראש העין. בעלי קרקע חקלאית באזור התחנה הגישו עתירה לבג"ץ נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בפתח תקווה ורשות הנמלים והרכבות, בטענה שנבנתה ללא תוכנית מתאר מאושרת, ללא הסדרה תחבורתית, ותוך הפרת זכויותיהם של בעלי הקרקע במקום[24]. כביש הגישה והחניון של פאוור סנטר ירקונים משמשים גם את התחנה. באוגוסט 2017 הודיע עמוס לוזון, כי ביום שבו ייסגר הפאוור סנטר, בכוונתו לחסום את דרכי הגישה לתחנה העוברים בשטחו[25]. ביוני 2019 אכן נחסם החניון לנוסעי הרכבת[26]. עיריית פתח תקווה מימנה, בשיתוף פעולה מועט ממשרד התחבורה, עבודות לסלילת כביש שיעקוף את המרכז המסחרי ויאפשר גישה מנועית לתחנת הרכבת והקמת חניון קרוב, ואלו הסתיימו רק בחלוף ארבע שנים, ב-2022. עד אז, הגישה לתחנת הרכבת הייתה אך ורק רגלית, באמצעות חיבור שהעירייה מיהרה להקים לתחנות האוטובוס שעל כביש 40.
קרקעות חברת פוליגון
חברת "פוליגון נדל"ן בע"מ", הנמצאת בבעלות איש העסקים קובי מימון, החזיקה בקרקע חקלאית במתחם, בשותפות עם איש העסקים לי נתנאל[27]. על קרקע זו הוקמו חנויות של הרשתות הום סנטר, היפרטוי וביתילי. באוגוסט 2000, המליצה המשטרה להעמיד לדין את מימון בחשד למתן שוחד למשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, עבור אישור השימוש החורג בשטח[28]. במאי 2002 קבע בית המשפט העליון שהעסקים שהוקמו בקרקעות אלו יסגרו[29]. בניגוד ליזמי "פאוור סנטר ירקונים" מימון ונתנאל ביצעו את ההחלטה, בתגובה הגישה הום סנטר תביעה נגדם, בסכום של חמישה מיליון שקל, בגין סיום השכירות וכפיצוי על ההשקעה שלה בהקמת החנות[30][31]. בספטמבר 2008, קבע בית המשפט כי הום סנטר תקבל מיליון שקל פיצוי בשל השקעותיה בסניף מלי נתנאל בלבד. זאת מכיוון שקבלת ההיתר לשימוש חורג הוטלה על משכירת הנכס חברת לי נתנאל בהסכם השכירות מ-1996. פוליגון רכשה את חלקה בקרקע רק בדצמבר 1997, גם בהסכמה כי נתנאל אחראי לקבלת ההיתר[32].
סניף חצי חינם
בצידו המזרחי של המתחם פעל במשך שנים רבות סניף של רשת המזון חצי חינם. הסניף היה חנות שהוקמה ללא היתר במקור על ידי רשת פיקנטי עוד בתחילת שנות ה-90, ולאחר שהרשת פשטה את הרגל בשנת 1997 הוא נרכש על ידי חצי חינם[33]. בשנת 2000 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין פעילותו הבלתי חוקית של הסניף. ב-2004 ניתן פסק דין שלפיו הורשעו בעלי הרשת והושתו עליהם קנסות. במסגרת גזר הדין ניתנו להם צווים לסגירת החנות, להפסקת השימוש האסור בו ולהריסת הבנייה הבלתי חוקית. אולם בעלי הרשת הגישו בקשות חוזרות ונשנות לעיכוב ביצוע הצווים. בספטמבר 2010, קבע בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה כי הסניף ייסגר וייהרס, בפסק דין שהתקבל בערעור שהגישה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח-תקווה[34].
העונות השנייה והשלישית של קומדיית המצבים "קופה ראשית" צולמו בסניף.
סניף יינות ביתן
בחלקו הדרומי של המתחם פעל סניף של רשת יינות ביתן. הסניף היה במקור חנות שהוקמה על ידי רשת "סופר חביב", הוא נמכר לרשת "מחסני כמעט חינם" באוקטובר 2009 תמורת כ-14.2 מיליון שקל, על אף שלא היה לו היתר לשימוש חורג ורישיון עסק[35]. יינות ביתן רכשה את רשת "מחסני כמעט חינם" ב-2012 ולבסוף סגרה את הסניף ב-2018[36].
פרויקט שופרסל
במאי 1997, שכרה רשת שופרסל 40 דונם של קרקע חקלאית במתחם וביקשה לבנות במקום חנות בת 8,000 מ"ר, ולידה מגרש חניה גדול[37]. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לא התירה לרשת לעשות שימוש חורג למסחר בקרקע, היא עתרה לבית המשפט העליון, העתירה נדחתה והפרויקט לא הוקם[38].
אולם ה"רויאל גארדן"
אולם האירועים ה"רויאל גארדן", הצמוד לסניף חצי חינם מדרום, הוא המבנה היחיד שבית המשפט התיר את המשך הפעלתו בשנת 2016. לאחר שפעל מ-1996 ברציפות על בסיס היתר בנייה שנית, על אף שנבנה על קרקע חקלאית[39].
לקריאה נוספת
- ע"א 8265/00 שופרסל בע"מ נ. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, 2 במרץ 2002
- הבנייה והשימוש במקרקעין במתחם ירקונים, באתר מבקר המדינה, 30 ביוני 2002
- ע"א 8966/08 נכסי לי נתנאל בע"מ - נגד - הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ; פוליגון נדל"ן בע"מ בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, 20 במרץ 2011
- עפ"א 10068-03-16 מדינת ישראל נ' רויאל גרדן אירועים - (פתח-תקוה) בע"מ ואח', 7 ספטמבר 2016
קישורים חיצוניים
- צפריר רינת, ביתילי, הום-סנטר והיפר-טוי יפעלו עוד 9 חודשים על קרקע חקלאית בירקונים, באתר הארץ, 3 בינואר 2002
- שופרסל עירערה לעליון על הסירוב לאשר לה שימוש חורג בקרקע במתחם ירקונים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2002
- מיכל מרגלית, 800 עובדי מתחם הקניות ירקונים מפגינים בלשכת התעסוקה, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2009
- שלומית צור, נדחה ערעור עמוס לוזון והכשרת היישוב על הקנסות בפרשת ירקונים, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2014
- מזל טלבי לוי, מתחם ירקונים נסגר. עמוס לוזון: בינתיים לא נהרוס את המבנים, באתר מלאבס – פתח תקווה, 11 בינואר 2019
מתחם ירקונים - צילום מרחפן - אוגוסט 2019, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:41)
הערות שוליים
- ^ מירב מורן, פתח תקווה: סכנת חיים בדרך לרכבת, באתר גלובס, 26 ביוני 2016
- ^ עע"מ 5981/19 א. ברינג אירועים ואחזקות בע"מ נ' ועדת המשנה הנקודתית שליד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, ניתן ב־3 בינואר 2022
- ^ דליה טל, ירקונים: שני צווי הריסה והמסעדה עוד פועלת, באתר גלובס, 30 ביוני 2002
- ^ הארץ, פרשת מתחם ירקונים: המדינה תגיש כתב אישום נגד ראש העיר פתח תקוה לשעבר, באתר TheMarker, 12 בספטמבר 2005
- ^ נעה ווסרמן-עמיר, פאוור סנטר - 12,000 מ"ר שימוש חורג, באתר גלובס, 9 באוגוסט 1999
- ^ דליה טל, שימוש חורג, חשד לשוחד, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
- ^ אסף זוהר, המשטרה: להעמיד לדין את מהנדסת העיר פ"ת בפרשת ה"פאואר סנטר" שנחשפה ב"גלובס", באתר גלובס, 8 באוגוסט 2000
גידי ליפקין ואלון חכמון, המשטרה: להעמיד את עמוס לוזון ומאיר שמיר לדין, באתר ynet, 8 באוגוסט 2000 - ^ אסף ברגרפרוינד, החנויות בצומת ירקונים ייסגרו בתוך חודש, באתר הארץ, 14 באפריל 2002
- ^ 9.0 9.1 אבי בר-אלי, כתבי אישום נגד ראש עיריית פ"ת לשעבר ומהנדסת העיר בפרשת מתחם ירקונים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006
- ^ שמואל דקלו, עיריית פ"ת מבקשת מביהמ"ש לאפשר נתינת אישורים חורגים במתחם ירקונים, באתר גלובס, 21 ביוני 2005
- ^ כתב אישום נגד ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר, גיורא לב, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2006
אבי בר-אלי, כתב אישום הוגש נגד ראש עיריית פתח תקוה לשעבר ומהנדסת העיר בפרשת מתחם ירקונים, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2006 - ^ מיכל מרגלית, פרשת ירקונים: ראש עיריית פ"ת לשעבר ומהנדסת העיר לא הורשעו, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2012
- ^ אלעזר לוין, הכשרת הישוב ולוזון השכירו 11,800 מ"ר בצומת ירקון ב-8.2 דולר למ"ר, באתר גלובס, 17 ביוני 2001
- ^ הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2005 , באתר "מאיה"
- ^ ענת ג'ורג'י, חברת הכשרת הישוב עתרה נגד סגירת הפאואר סנטר בירקונים, באתר הארץ, 6 ביוני 2005
- ^ מירי ריילי, ביהמ"ש העליון: העסקים ללא היתר בצומת ירקונים ייסגרו במאי, באתר הארץ, 2 במאי 2002
- ^ שמואל דקלו, עולים עוד ערכאה: בעלי פאואר סנטר ירקונים בפ"ת עתרו לעליון בנוגע להפעלתו; המחוזי דחה שימוש חורג, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2005
- ^ גידי ליפקין ואלון חכמון, המשטרה: להעמיד את עמוס לוזון ומאיר שמיר לדין, באתר ynet, 8 באוגוסט 2000
- ^ אריק מירובסקי, פרשת פאואר סנטר ירקונים: מי הרוויח מהבלבול מיליוני שקלים?, באתר TheMarker, 11 ביולי 2012
- ^ ת"פ - כ"ס - 51-70-51381 מדינת ישראל נ' עמוס לוזון ואח'
- ^ שני מוזס, נדחתה עתירה נוספת להיתר שימוש חורג בפאוור סנטר בירקונים, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2017
- ^ מזל טלבי לוי, מתחם ירקונים נסגר. עמוס לוזון: בינתיים לא נהרוס את המבנים, באתר מלאבס – פתח תקווה, 11 בינואר 2019
- ^ מזל טלבי לוי, ההרס, הביזה, והאירוע המוחי של לוי שטרית: כך נראה מה שהיה פעם המרכז המסחרי ירקונים - צפו, באתר מלאבס – פתח תקווה, 13 באוקטובר 2020
- ^ מירי ריילי, בעלי קרקע עתרו בבקשה לסגור תחנת הרכבת בסגולה, באתר הארץ, 11 במאי 2001
- ^
נמרוד בוסו, תחנת הרכבת סגולה בסכנה: יצחקי טירפד הסדרת כביש הגישה לאחר סגירת המרכז המסחרי ירקונים, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2017
- ^ מזל טלבי לוי וטל סרוסי, כל הכניסות לחניון ירקונים נסגרו הלילה במחסומים, באתר מלאבס – פתח תקווה, 6 ביוני 2019
- ^ פוליגון נדל"ן בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2010, באתר "מאיה"
- ^ אסף זוהר, המשטרה: להעמיד לדין את מאיר שמיר וקובי מימון בחשד למתן שוחד בפ"ת, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
- ^ מירי ריילי, ביהמ"ש העליון: העסקים ללא היתר בצומת ירקונים ייסגרו במאי, באתר הארץ, 2 במאי 2002
ירקונים כמשל, באתר הארץ, 3 במאי 2002 - ^ הום סנטר הגישה תביעה נגד פוליגון ונכסי לי נתנאל בסכום של 5 מיליון שקל, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2003
- ^ יצחק דנון, הום סנטר: סניף ירקונים נסגר עקב מחדלי פוליגון ונכסי לי נתנאל, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2003
- ^ עדי דברת, הום סנטר תקבל מיליון שקל בשל השקעותיה בסניף במתחם ירקונים שנסגר ב-2002, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2008
- ^ נועם שרביט, מהבסטה לרשת הרביעית בגודלה, באתר גלובס, 19 במאי 2005
- ^ רז סמולסקי, סניף חצי חינם במתחם ירקונים ייסגר באמצע אוקטובר - וייהרס בתחילת 2011, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2010
- ^ אבי שאולי, מי צריך רישיון עסק? סופר חביב שווה לכמעט חינם 14 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2010
- ^ מיינט פתח תקוה, תדהמה: "יינות ביתן" סגרה את הסופרמרקטים בסגולה ובירקונים, גם "ברקת" נסגר, באתר mynet פתח תקוה, 5 ביולי 2018
- ^ שופרסל חכרה 40 דונם בירקונים ב-26 אלף דולר לחודש, באתר גלובס, 26 במאי 1997
- ^ שופרסל עירערה לעליון על הסירוב לאשר לה שימוש חורג בקרקע במתחם ירקונים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2002
- ^ נמרוד בוסו, ברשימת גני האירועים הלא חוקיים – אולם שאושר על ידי ביהמ"ש העליון, באתר TheMarker, 19 ביוני 2017
38247198מתחם ירקונים