חקלאות תעשייתית

שדה חיטה ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. שדות ענק כאלו מכונים מונוקולטורה או גידול חד זני של צמח על שטח עצום, ולהם השלכות סביבתיות כבדות משקל כגון רגישות למחלות ולמפגעים בשל צמצום מגוון גנטי

מטוס ריסוס מפזר חומר הדברה על שדה

חקלאות תעשייתית (אנגלית: Industrial agriculture;Intensive Farming) היא צורה מודרנית של חקלאות שמתייחסת לייצור תעשייתי של בעלי־חיים ותוצריהם, (מוצרי חלב, בשר וביצים) וגידולי מזון כמו דגנים פירות וירקות. מיישמת טכנולוגיה חקלאית מתקדמת, שפותחה באופן הדרגתי החל מאמצע המאה ה-19, ובאופן משמעותי במאה ה-20 - המהפכה הירוקה, להגדלת תפוקת הייצור. כיום מהווה החקלאות התעשייתית את רובה המכריע של חקלאות החי והצומח בעולם המערבי, והולכת ומתפשטת במהרה גם בשאר העולם. גישות חקלאיות מסוג חקלאות בת-קיימא וחקלאות אורגנית מאתגרות את ה'חקלאות התעשייתית' החל בסוף המאה ה-20.

מאפיינים

גידול תעשייתי של עופות לבשר בכפר יהושע, עמק יזרעאל

כמה מהמאפיינים הבולטים של תיעוש החקלאות הם:

• עלויות ייצור זולות.

• תוצרת בכמויות גדולות בהרבה מתוצרת חקלאות מסורתית.

• היקף רחב: תיעוש המשק הביא לגידול ניכר במספר בעלי־החיים בכל משק, בין מאות לעשרות אלפים בכל יחידה משקית, כגון לולי ביצים, לולי תרנגולות לבשר, ובריכות לגידול דגים.

• שליטה מוחלטת בסביבה: יחידת משק מתועשת היא סביבה מלאכותית לגידול בעלי־החיים, בה יש לחקלאים שליטה על כל תנאי הגידול. למעט עדרים המגודלים לבשר, היוצאים למרעה למשך חלק מחייהם, רוב בעלי-החיים בחקלאות התעשייתית חיים כל חייהם בסביבה מעשי ידי אדם, בניתוק מוחלט מהטבע. השליטה בתנאי הסביבה מתאפיינת גם במניפולציה סביבתית, לדוגמה, שינוי בתנאי התאורה במטרה לעורר באופן מלאכותי תהליך הורמונלי טבעי בגוף החי.

• חלוקת שלבי העבודה: בניגוד לחקלאות המסורתית, שבה לא הייתה הפרדה בין שלבי הגידול בעלי־החיים, בחקלאות המתועשת חל תהליך של התמחות, ושלבי גידול שונים, ככגון הרבייה, ההדגרה (בעופות), הגידול עד לבגרות, הפיטום והשחיטה, מתבצעים באופן מופרד, לעיתים במשקים שונים, המתמחים כל אחד בתחומו.

• ברירה מלאכותית: חקלאות מתועשת מתבססת על שימוש בזנים שעברו ברירה מלאכותית מרחיקת־לכת, במטרה לחזק בהם תכונות גנטיות שונות הרצויות לחקלאים, כגון גדילה מהירה, ובפרט של חלקי גוף בעלי ערך כלכלי גבוה יותר לתעשיית הבשר, תפוקה מוגדלת של ביצים או של חלב, והתאמה לתנאי סביבה שונים. חברות טיפוח מתמחות ביצירת גזעי בעלי־חיים המותאמים גנטית לצרכים שונים. כך, למשל, גזעי תרנגולות שונים משמשים בתעשיית הבשר ובתעשיית הביצים, כשכל גזע פותח עם התכונות הרצויות לתעשייה המתאימה.

ביקורת החקלאות התעשייתית

ערכים מורחבים – זכויות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים, צער בעלי חיים

גידול עגלים במושב כפר יהושע

שיטות החקלאות התעשייתית נתונות לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות בעלי חיים ורווחת בעלי חיים. לטענת ארגונים אלה, שיטות חקלאות אלו גורמות סבל לבעלי חיים, בעלי החיים מוחזקים בתנאים אשר נוגדים את טבעם ולא הולמים את צורכיהם. בנוסף, ביקורת נשמעת על כך שבשל המספר העצום של הפרטים הקיים בכל משק, לא ניתן לטפל באופן פרטני בבעיותיה האינדיבידואליות של כל חיה וחיה.

טענות נוספות המופנות כנגד החקלאות התעשייתית הן לנזקים בריאותיים וסביבתיים. קיימת טענה נגד שימוש רב שנעשה באנטיביוטיקה (בעיקר בתעשיית העופות), המסייע להתפתחותם של חיידקים עמידים יותר כנגדה ובעצם מוריד את יעילותה.

עוד טענה רווחת מתמקדת בבזבוז משאבים טבעיים ונזקים אקולוגיים הנגרמים על ידי חקלאות זו. בין היתר הביקורת היא על בזבוז מים, בזבוז אנרגיה, כריתת יערות גשם לשטחי מרעה, גידול מזון רב להאבסת בעלי חיים והעלאת אפקט החממה. ביקורת זו התבטאה גם בדו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מ-2006 ובו טענה כי משקים מתועשים הם אחד הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי על פני כדור הארץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חקלאות תעשייתית בוויקישיתוף

• מבט ביקורתי על חקלאות תעשייתית, מתוך אתר עמותת אנונימוס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22346497חקלאות תעשייתית