משפט המושבעים של קונדורסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

משפט המושבעים של קונדורסהאנגלית: Condorcet's jury theorem) עוסק בהסתברות לקבלת החלטה נכונה על ידי קבוצת אנשים. המשפט הוצע על ידי המרקיז דה קונדורסה.

המשפט

המרקיז דה קונדורסה טען שהצבעה על פי רוב פשוט תביא להסתברות הגבוהה ביותר להגיע להחלטה הנכונה, תחת ההנחות הבאות:

  1. מצב של החלטות דיכוטומיות, כלומר לכל החלטה קיימות שתי אלטרנטיבות הצבעה (לדוגמה או );
  2. צוות המורכב מקבוצה של אנשים בעלי מטרה משותפת;
  3. כישורי כל אחד מהפרטים להגיע להחלטה הנכונה גדולים מ־ ();
  4. אי תלות בקבלת ההחלטות - החלטת פרט אחד אינה משפיעה על החלטת הפרט האחר.

קיים וקטור כישורים ווקטור החלטות של הפרטים .

בהתבסס על ההנחות שהוזכרו לעיל ובהנחה שכל הפרטים זהים בכישוריהם להגיע להחלטה הנכונה, ההסתברות להגיע להחלטה הנכונה על פי רוב פשוט גבוהה יותר מההסתברות להגיע להחלטה הנכונה על ידי פרט בודד. אם כך, כאשר מספר האנשים בצוות שואף לאינסוף, ההסתברות להגיע להחלטה הנכונה שואפת ל-.

המשפט מעניק בסיס תאורטי מסוים לקיום דמוקרטיה, בה החלטות נקבעות על ידי רוב. עם זאת, נכונות המשפט מסתמכת על ארבעת ההנחות שבבסיסו, שאינן בהכרח מתקיימות במציאות.

דוגמה

נניח 3 פריטים עם כישורים זהים. אם ההחלטה מתקבלת לפי פרט אחד, ההסתברות להגיע להחלטה הנכונה היא .

אם ההחלטה מתקבלת לפי רוב פשוט אז ההסתברות להגיע להחלטה הנכונה היא , כאשר מציג את המצב ששלושתם צודקים ו - מציג את המצב שאחד טועה ושניים צודקים.

מתקבל כי ולכן כלל החלטה של רוב פשוט עדיף על פני החלטה של פרט אחד.

הרחבה

במאמר משנת 1982, בחנו החוקרים שמואל ניצן ויעקב פרוש מצב בו ההנחה כי כל הפרטים זהים בכישוריהם אינה מתקיימת. פרוש וניצן טענו כי במצב זה כלל החלטה האופטימלי הוא כלל רוב משוקלל שבו כל אחד מהפרטים מקבל משקל שונה בהתאם לכישורים שלו והמשקולות נקבעות לפי וההחלטה מתקבלת לפי

כאשר זו פונקציית הסימן. מספר האופציות לווקטורי החלטה שונים עומד על ומספר אופציות לפונקציית ההחלטה האפשריות הוא .

ככל שמספר הפריטים גדול יותר, כך מספר וקטורי החלטה ומספר האפשרויות לפונקציית החלטה גבוהים יותר. כללי ההחלטה האופטימליים (שאיתם מגיעים להסתברות הגבוהה ביותר להחלטה נכונה) יכולים להיקבע לפי החלטת הפרט בעל הכישורים הגבוהים ביותר בלבד (מומחה), מומחה וסגן, מומחה ושני סגנים, רוב פשוט וכו'.

בדוגמה הנ"ל ניתן לראות את ההחלטה המתקבלת בשלושה פרטים לפי כלל רוב פשוט ולפי החלטת פרט אחד.

החלטה של פרט 1 החלטה של פרט 2 החלטה של פרט 3 כלל החלטה לפי פרט 1 כלל החלטה רוב פשוט
1 1 1 1 1
1 1 1- 1 1
1 1- 1 1 1
1 1- 1- 1 1-
1- 1 1 1- 1
1- 1 1- 1- 1-
1- 1- 1 1- 1-
1- 1- 1- 1- 1-

לכן, במצב של שלושה פרטים, יש שמונה אופציות לוקטורי החלטה שונים ו-256 אופציות לפונקציית החלטה שונים ().

לצורך המחשה נתייחס לדוגמה הבאה:

מצב בו יש שלושה פרטים השונים בכישוריהם ומטרתם זהה: קיימים שני כללי החלטה אפשריים - לפי המומחה בלבד או לפי רוב פשוט. על מנת להכריע מהו הכלל האופטימלי ניעזר במשוואה הבאה:

אם הביטוי הנ"ל מתקיים, כלל ההחלטה האופטימלי הוא רוב פשוט. כלומר, ההסתברות להגיע להחלטה הנכונה גבוהה יותר לפי רוב פשוט על פני מומחה בלבד. בנוסף, ניתן להגיע לכלל האופטימלי בעזרת כלל רוב משוקלל.

נניח כישורים שונים לכל פרט.

משקולות הפרטים:

נקבל פונקציית החלטה:

אם שני הפרטים עם הכישורים הנמוכים יותר מחליטים ההפך מהחלטת הפרט ה"מומחה", נניח נקבל שהפונקציה חיובית, כלומר כלל מומחה עדיף על פני כלל רוב פשוט. לא משנה מה יחליטו שני הפרטים הפחות כישרוניים, ההחלטה תתקבל לפי הפרט הראשון בלבד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0