משפחת כבהא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת כבהא (נכתבת גם קבהא ו-כבהה; בערבית: كبها) נחשבת המשפחה הערבית הגדולה ביותר בישראל. בני המשפחה נמצאים בעיקר בסביבות ואדי עארה] (נחל עירון).

חמולת כבהא נדדו מערב הסעודית לפני כחמש מאות שנה לארץ ישראל[1].

בני המשפחה מתגוררים בכפרים: ברטעה, אום אל-קוטוף (הכפר הוקם על ידי בני כבהא כיישוב בת של ברטעה[2]), עין אל-סהלה, אל-עריאן, ערערה, כפר קרע, עארה, באקה אל-גרבייה, וכן בערים נצרת, יפו, שפרעם וחיפה.

הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה-19 על ידי בני שבט כבהא. על פי מסורות בעל פה, בני השבט עברו באמצע המאה ה-18 מבית ג'יברין ליעבד. באמצע המאה ה-19 חלק מבני כבהא עזבו את יעבד בחיפוש אחר אזור מחיה ורכשו את שטחה של ברטעה, בו מצאו מעיין ומרעה למקניהם. עם הזמן התפתחה ברטעה ונוסדו מסביבה כפרי לוויין, אף הם של בני כבהא: אום אל-קוטוף, עין אל-סהלה, ואדי עארה וטורא אל-ערבייה[3].

בין בני המשפחה:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביקור אצל השכנים - אום אל קוטוף בשרון. דו קיום בשלום, באתר "טיולים ואגדות"
  2. ^ Muhammad Amara, Politics and sociolinguistic reflexes: Palestinian border villages, John Benjamins Publishing Company, 1999, page 12
  3. ^ Muhammad Amara, Politics and sociolinguistic reflexes: Palestinian border villages, John Benjamins Publishing Company, 1999, page 12
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משפחת כבהא24157194