הרב משומר נסים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה. |
 | |
| מקום מגורים | עדן תימן, ירושלים |
|---|---|
| פטירה | 1948 |
| השתייכות | רב העדה העדנית-התימנית |
| תלמידיו | רבי מרדכי שרעבי |
| אב | רבי שמואל משומר |
הרב משומר בן הרב שמואל נסים (מחצית המאה ה-19 - 1948) היה ראש ישיבה וראש המקובלים בעדן, ורבו של הרב מרדכי שרעבי.
ביוגרפיה
נולד במחצית המאה ה-19 בעיר הנמל עדן שבתימן, כאשר הייתה פרובינציה של הראג' הבריטי. אביו הרב שמואל היה אב בית דין העיר עדן, שנפטר בשנת 1888.
הרב משומר כאביו היה מגדולי רבני קהילת יהודי עדן. הוא נזכר לראשונה בתמיכה שנתן להוצאת ספר "ילקוט משה" (מונקאטש התרנ"ד)[1] יחד עם אחיו הרב יוחאי נסים.
הוא פתח בביתו בית כנסת מפואר בקומה ב'. בית כנסת זה שימש כישיבה למקובלים ותלמוד תורה לילדים. ישיבתו נקראה בפי יהודי העיר עדן "מעלאמת מארי משומר". את הוצאות הישיבה והתלמוד תורה שילם הרב משומר מכיסו. הילדים למדו תנ"ך עם פירוש רש"י מהבוקר עד השעה 16:00, אחר כך למדו ש"ס משניות ואחר כך תלמוד. אחר כך התפללו מנחה וערבית לפי נוסח האר"י. לאחר תפילת ערבית הצטרפו צעירים לחברת המבוגרים שלמדו בלילה. בחצות לילה למדו תיקון חצות לפי נוסח האר"י. אחר כך למדו מספר הזוהר, שמונה שערים ועץ חיים.
היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמשך שנים רבות היה הממונה לגביית כספים למען יהודי תימן שהתיישבו בירושלים. הוא ואחיו אהרוני תמכו רבות בקרן היסוד שבירושלים. הוא תמך כספית בישיבות שבארץ ישראל. את חיבתו העזה לירושלים הביע בקריאת שם בנו "ציון". הוא גם נהג לומר כי שמו "משומר" עולה בגימטריה "ירושלים". הרב משומר היה חבר הוועד הציוני הראשון בעיר עדן והיה הדמות התורנית הדומיננטית בקהילה בתמיכתה בפעילות הציונית. הוא היה ידוע ביחסו הנדיב והחומל כלפי הפליטים, שבאו משאר מחוזות תימן אל העיר עדן, בדרכם אל ארץ ישראל.
שימש כאיש קשר בין ההנהגה היהודית בצנעא, בירת תימן, לבין ועד הקהילה התימנית בירושלים. הוא היה בא כח הראשון של מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בעיר עדן. נודע כאישיות אמינה ביותר, ואצלו היו מפקידים פליטים רבים את כספם ללא חשש.
גדלותו בתורה
הרב משומר היה תלמיד חכם מופלג בתלמוד ובפוסקים, ומלבד השיעור היומיומי בתלמוד שהיה בישיבתו, במוצאי שבת היא מוסר שיעור בגמרא בישיבה הגדולה בעיר עדן "התורה והמצוה". ישיבה זו הייתה בראשותו של הרב שלמה יצחק, ובה למדו 24 שעות ביממה בכל יום ש"ס ופוסקים וקבלה.
היה מפורסם בגדלותו בקבלה והיה מהבודדים בעיר עדן, שהניחו גם תפילין של רבנו תם. הוא מימן הוצאת ספרי קבלה שיצאו בירושלים. הרב אברהם ערוסי, שעלה מתימן לארץ ישראל דרך העיר עדן, כתב באחד מספריו על הרב משומר את המילים "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת, ומארי משומר בכף שנייה, מכריע את כולם!" עוד תיאר אותו במילים "עניו, שפל רוח, אוהב את הצדקות, אוהב את האלמנות ואת היתומים לפרנסם". בין תלמידיו בישיבה נמנה הרב מרדכי שרעבי שלימים עלה לארץ ישראל והיה לראש המקובלים.
עלייתו לארץ ישראל
בתחילת שנות הארבעים עלה הרב משומר לארץ ישראל התגורר בירושלים. הוא עמד בראש הקהילה העדנית בירושלים, בית הכנסת שלו היה ברחוב עמוס בשכונת כרם אברהם. שם הנהיג את לימודיו בכל יום ובית מדרש זה נקרא "מדרש שלמה" על שם אחי חתנו. לבית הכנסת שלו באו רבים מעדות אחרות אשכנזים וספרדים, ונוסח התפילה והנעימות היו מגוונות על פי שליח הציבור שירד לפני התיבה. לצד תלמידו הרב מרדכי שרעבי, פקדו אותו חכמים רבים כמו הרב עובדיה הדאיה ראש ישיבת המקובלים בית אל, ששימש כבעל קורא בבית הכנסת של הרב משומר. רק בימים הנוראים הקפידו להתפלל בנוסח תימן, בנעימה העדנית.
נפטר בשנת 1948 לאחר קום המדינה.
לקריאה נוספת
- ספר "קורא הדורות" לרבי אברהם ערוסי עמוד תפ"ה פרק 26 שכולו עוסק בדמותו הגדולה של הגאון המקובל רבי משומר נסים. בני ברק התשע"ט. הוצאת "נוסח תימן".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
27685994משומר נסים