משה קצמן
| |
| לידה |
1904 סטחוב |
|---|---|
| פטירה | 1987 (בגיל 83 בערך) |
| מדינה | ישראל |
| ידוע בשל | מייסדי מפעל המזון "אסם" |
משה קצמן (1904–1987) היה חלוץ, מפקד בכיר בהגנה, תעשיין ואיש עסקים ישראלי. ממייסדי מפעל המזון "אסם". בעליו של בית הדפוס "גרפיקה בצלאל" והוצאת ספרי הילדים "תפוח".
ביוגרפיה
קצמן נולד ברוסיה בשנת 1904 למשפחת חסידים ידועה בעיירה סטחוב שליד פינסק.
עם עלייתו ארצה בשנת 1923, נרתם כרבים מחבריו למימוש החלום הציוני בבניית הארץ. חדור תחושת שליחות והגשמת חלום, מילא כל עבודה לה נדרש. הוא הצטרף ל"הגנה" בה שרת עד להקמת צה"ל, וב-1927 הפך למפקד בכיר בה. על פעילויותיו הרבות בהגנה, גבורתו, מסירותו והאכפתיות שהפגין לפקודיו, עוטר לימים בציונים לשבח על ידי נשיאי המדינה אפרים קציר ויצחק נבון, במסגרת מפגשים שנערכו לבכירי ההגנה בבתי הנשיאים.
אל תחום התעשייה הגיע קצמן ב-1939 כאשר הקים בירושלים, יחד עם גיסו אליהו חרפק, את בית החרושת "איטרית" שעסק ביצור מוצרי קמח שונים ובעיקרם אטריות. חברת אסם הוקמה בספטמבר 1942 כחברת שיווק משותפת לחמישה יצרנים: "אטריות" מירושלים, "עססית", ו"אורינט" מרמת גן ו"הדגן" ו"ציון" מתל אביב[1]. עוד באותה שנה הצטרף לחברה בית חרושת "כתר"[2], וביוני 1943 נפתח סניף בחיפה[3]. עד אוגוסט 1943 הצטרפו עוד בתי חרושת והחברה טענה לייצור 80% משוק האטריות בארץ ישראל[4]. בין מייסדי החברה נמנו אויגן פרופר (אביהם של דן פרופר וגד פרופר), ד"ר פרנץ קליין, יעקב לורש, עזריאל ויל, שמשון וילמרסדורף, משה קצמן ואליהו חרפק.
שבעת השותפים, שכאמור היו דור מייסדי "אסם", חרתו על דגלם לנהוג תמיד ביושר ובאמינות. לילות כימים הוקדשו לפיתוחה של החברה שהלכה והתפתחה בקצב מהיר. בשל השגשוג המהיר והברכה שהביאו למפעלם, נקראו מייסדים אלה בפי רבים מעמיתיהם לתעשייה – "שבעת המופלאים".
בשנת 1948 נאלצו משה קצמן ומשפחתו לעזוב את ירושלים ולעבור לתל אביב כדי להיות קרוב יותר למפעל שמשכנו הראשון נבנה בבני-ברק.
"אסם", אשר מוצריה רבו, נזקקה לעצוב ולהדפסת עטיפות בכמות רבה. לצורך זה רכש קצמן בית דפוס אותו החל לנהל במקביל לפעילותו באסם. בית הדפוס, שנקרא "גרפיקה בצלאל", הלך וגדל ובמהרה הפך לאחד מבתי הדפוס בצבע הטובים בישראל. בתחילה, היו עיקר ההדפסות עבור מוצרי אסם בלבד, אך עקב הביקוש הרב, הורחבה פעילותו גם לתחומים נוספים, כשהבולט שבהם הוא הקמת הוצאת ספרים לפעוטות שנקראה "תפוח", מיוזמתם של קצמן ואחיו יהושע, שהדפיסה כשבעים ספרונים לילדים. הזכור מביניהם עד היום הוא הספר "גן גורים" (את רוב ספרי הילדים של "תפוח" כתב המשורר רפאל ספורטה ואת רוב האיורים איירה הציירת איזה).
במהלך שלושים וחמש שנות עבודתו עם חברות ואיגודים מתחום המסחר והתעשייה, הקדיש קצמן את זמנו גם לעשיית גישור (עוד בטרם קיבל עיסוק זה את משמעותו המקצועית דהיום) בסכסוכי עבודה, סכסוכי שותפים, פרוק מפעלים ומחלוקות עסקיות ואישיות.
קצמן היה נשוי במשך כארבעים שנה (משנת 1934 ועד לפטירתה) לפניה לבית קנטור, בת למשפחת רופאים ממוצא רוסי שמחציתה נספתה בשואה והשורדים מביניהם מצאו את מושבם בפריז. את ביתם הראשון הקימו בירושלים בה נולדו בנותיהם בלהה הדרי, רותי אנשל.
בשנת 1987 הלך לעולמו.
קישורים חיצוניים
- שמואל ורשבסקי, "אטריות לוהטות", באתר הארץ, 7 ביוני 2006
- קרן צוריאל-הררי, "היסטוריית האטריות הציונית", באתר כלכליסט, 27 במאי 2010
הערות שוליים
- ^ ארץ ישראל - ארץ אוכלת מקרונים, המשקיף, 29 בספטמבר 1942
- ^ בית חרושת לאטריות כתר, דבר, 19 בנובמבר 1942
אסם, דבר, 12 בינואר 1943 - ^ אסם, המשקיף, 22 ביוני 1943
- ^ אחוד בתי חרושת לאטריות, המשקיף, 27 באוגוסט 1943
24706469משה קצמן