משה מילר מולאור
 | |
| עו"ד משה ליב מילר מולאור | |
| מקצוע | משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני |
|---|---|
משה מילר מולאור (31 באוקטובר 1908 – 1 בנובמבר 1971) היה משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני. מצירי הקונגרס הציוני העולמי.
חייו
משה ליב מילר נולד בתאריך ו' בחשון תרס"ט בעיר בלז'ץ, פולין. גדל והתחנך בעיר לבוב שבמזרח גליציה, פולין. ( כיום באוקראינה ) למד בחדר, בישיבה, בגימנסיה העברית ובפדגוגיון העברי. הוסמך במשפטים באוניברסיטה המקומית . עלה לארץ-ישראל המנדטורית בשנת 1934. עבר את בחינת עורכי-הדין הזרים והוסמך לעורך-דין ארץ-ישראלי על ידי השלטון הבריטי. בשנת 1941 נשא לאשה את רבקה, בתו של אלכסנדר מאכט (שחמטאי, כלכלן ומנהלו הראשון של הבנק לתעשייה). לזוג נולדו שתי בנות ובן.
בסוף שנות החמישים נסע לשליחות ציונית בדרום אמריקה למשך שנתיים. במצוות הימים ההם נאלץ כתנאי לנסיעה לעברת את שמו והוא בחר בשם מולאור ( מול-אור ) הדומה מבחינה פונטית לשם המשפחה מילר.
פעילותו הציבורית הציונית
במסגרת פעילותו הציבורית הציונית העניפה כיהן בין היתר בתפקידים הבאים : יו"ר "העבריה" האקדמאית. מזכיר כבוד של אגודת דורשי האוניברסיטה העברית. סגן יו"ר ההנהלה של התאחדות עולי פולין (לקליטת עליה). אח ותיק במסדר "בני ברית". יו"ר המועצה האזורית וחבר הוועד הכללי של "בני ברית". נשיא לשכת "שמעון רוקח". נשיא לשכת "יעקב פרנד". אח בלשכת "ברקאי" של "הבונים החפשיים". חבר ההנהלה של המכון ליחסי חוץ. חבר האגודה למען האו"ם.
נבחר לקונגרסים הציוניים :
הכ"א בז'נבה (1939)
הקונגרס נערך שוב במדינה בה נערך הקונגרס הראשון. הוא נערך מספר ימים לפני פרוץ המלחמה והיה האחרון עד לסיומה. מילר נבחר לקונגרס מטעם "מפלגת המדינה העברית". נשיא הקונגרס היה נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן. בין היתר נתקבלה בה ההחלטה לדחות את גזרות "הספר הלבן" שהתפרסמו באותה השנה.
והכ"ד בירושלים (1956).
הפעם, לאחר איחוד הפלגים מחדש, מילר היה נציג "הציונים הכלליים" בקונגרס שנשיאו בפועל היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן-גוריון.
במסגרת פעילותו הביטחונית היה חבר ב"הגנה".
פעילותו הפוליטית
במסגרת פעילותו הפוליטית היה חבר מרכז התנועה הרוויזיוניסטית. בעת הפילוג בתנועה הרוויזיוניסטית הצטרף לפלג שנשאר בהסתדרות הציונית בהנהגת מאיר גרוסמן. בפלג שנקרא "מפלגת המדינה העברית" היה חבר מרכז המפלגה. לאחר מכן הצטרף למפלגת הציוניים הכלליים ולאחר מכן למפלגה הליברלית. כיהן כחבר ההנהלה ויו"ר ועדת הארגון בהסתדרות הציונים הכלליים. היה חבר הנהלת קופת החולים של הציונים הכלליים. בעת הפילוג במפלגה הליברלית הצטרף למפלגה הליברלית העצמעית (ל"ע).
פעילותו העיתונאית
במסגרת פעילותו העיתונאית היה מזכיר המערכת של עיתון-הערב הראשון בארץ, "עיתון מיוחד". העיתון יצא בעריכת מאיר גרוסמן ושימש כמעין בטאון לו ולמפלגתו. כתב מאמרים רבים בבטאון "עיונים בינלאומיים". היה עורך מדור "חוק ומשפט" בעיתון "הבוקר".
פעילותו כמשפטן
במסגרת עבודתו כמשפטן כיהן בין היתר בשנות הארבעים כיועץ המשפטי של תיאטרון הלי-לה-לו שפרט למופעים הרבים שהעלה בהצלחה גדולה , נוצרו בין כתליו קלאסיקות רבות בזמר העברי המושמעות עד היום. את התיאטרון הובילו שני האישים שגם להם קראו בשם הפרטי משה : המנהל הכללי משה ואלין והמנהל המוזיקלי משה וילנסקי.
פעילותו העירונית
כיהודי מסורתי היה מראשי קהילת בית הכנסת "תפארת צבי" שברחוב הרמן כהן בצפון הישן של תל אביב. בתקופת פעילותו זו ניתנה לרב צעיר, לימים הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו הזדמנות ראשונה לכהן כרב קהילה של בית-כנסת כלשהו.
במסגרת פעילותו העירונית בעיר תל אביב, העיר בה התגורר כל חייו בארץ , היה שופט עירוני וחבר ועדת השמות של עירית תלאביב-יפו.
קישורים חיצוניים
דוד תדהר (עורך), "משה ליב מילר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3310
דוד תדהר (עורך), "שינוי השם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3646
31960558משה מילר מולאור