משאבים לימודיים פתוחים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושה ויקיזציה והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושה ויקיזציה והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

משאבים לימודיים פתוחים ( OER - Open Educational Resources) מוגדרים[1][2] כחומרי לימוד פתוחים וכסביבות למידה הפועלות בקוד פתוח ברשת, משאבים אלו שוחררו לרשות הציבור ברישיון של קניין רוחני, המאפשר להשתמש בהם באופן חופשי ובחינם, לשנות ולהפיץ אותם (באמצעות מודלי רישוי כמו של Creative Commons). ארגונים  בינלאומיים שואפים לקדם הקמה ושימוש במשאבים לימודיים פתוחים כאמצעי למימוש הזכות לידע, המוגדרת כזכות בסיסית, וכאחד האמצעים להפצת ידע וחינוך ברחבי העולם[3].

מקור המושג

המגמה להנגשת תוכן לימודי איכותי, פתוח וחופשי דר האינטרנט החלה כבר לפני מעל עשר שנים בארצות הברית, כאשר MIT הודיעה בשנת 2001[4] שהיא תשחרר לרשות הרבים קורסים שלה על גבי האינטרנט לגישה חופשית של הציבור כחלק מתוכנית ה OpenCourseWare[5]. בעקבות זאת UNESCO הקימה פורום בשנת 2002 שדן בהשלכות של OpenCourseWare על השכלה גבוהה במדינות מתפתחות, וטבעה את המושג OER[6].

קוד פתוח

הייחודיות של משאבים לימודיים פתוחים טמונה בכך שמעבר להיותם פתוחים וזמינים לכל, אפשרויות העריכה והיצירה שלהם פתוחות, והכלים בהם משתמשים ליצירת התכנים והעלאתם לאתר, מבוססים קוד פתוח. מספר הגדרות ל OERs כוללות עובדה זו כחלק מההגדרה. למשל, ה OECD[7] מגדירים OERs בין השאר כמשאבים לימודיים דיגיטליים המוצעים בחינם ובאופן פתוח והכוללים לא רק תכנים לימודיים אלא גם כלי תוכנה לטובת פיתוח, צריכה והפצה של תכנים לימודיים פתוחים. דוגמאות ליוזמות מסוג זה אנו יכולים לראות ויקיפדיה שמשתמשת במדיה-ויקי, בטטואבה שהודיעו שהתכנה בה הם משתמשים תשוחרר לציבור כתכנת קוד פתוח ברגע שתתייצב, לאקדמיית קהן ( Khan Academy ) שהתכנה שמשמשת לתרגול היא קוד פתוח וכן ל- edX, שיאפשרו לאוניברסיטאות להשתמש בתוכנה מאחורי הפלטפורמה שלהם כדי להעלות קורסים פתוחים להמונים בעצמם או על גבי האתר ש edX מפעילים.

קיימת הסכמה רחבה על כך שהמאגרים הפתוחים תורמים להשכלה הגבוהה[8][9] מכיוון שהמאגרים הפתוחים הם מרחבים נוחים לפעולה של קהילות מומחים וירטואליות, בהן אנשים פועלים באופן שיתופי לשם איסוף ידע אקדמי ולשם יצירת ידע חדש בתחום נתון. בנוסף מרחבים אלה מאפשרים לסטודנטים להשתתף באופן פעיל ביצירת ידע, ולקבל משוב ותגובות ממומחים החברים באותה קהילת מומחים. הסטודנטים יכולים להתנסות בפרקטיקות מקצועיות ומחקריות המקובלות בתחום, כגון כתיבת מאמר, בניית נוסחה או מודל ולשתף אותם במרחב הפתוח של אותה קהילת מומחים.

יש הטוענים שצורת למידה זו, בעזרת המשאבים הפתוחים מבשרת את השלב הבא לגבי למידה נתמכת טכנולוגיה, מכיוון שמעבר לגישה הפתוחה לקורסים, ולתכנים לימודיים, סביבות של קוד פתוח מאפשרות יצירה משותפת של ידע חדש על ידי קהילות לומדים[8].

מניעים

מדוע אם כן כל כך הרבה אנשים וארגונים מעלים תכנים לימודיים אלו בחינם לשימוש הכלל? על פי מחקר שנערך על ידי ה OECD נראה כי ניתן לחלק מניעים אלו לשלוש קטגוריות עיקריות, שמובן שבהרבה מקרים המניעים עשויים להיות שילובים של שניים או יותר ממניעים הבאים:

  1. תרומה לקהילה – מניעים אלטרואיסטים - "לעשות טוב", תרומה לקהילה.
  2. קבלת קרדיט או אלמנט הפופולריות בתוך הקהילה או מה שנקרא בסלנג באנגלית "egoboo".
  3. יתרונות מסחריים – למשל מורה פרטי שמעלה שיעורים לענן כאמצעי להשגת תלמידים פרטיים, או חברה מסחרית המספקת לומדות מקוונות בתשלום, שחלק מתכניה ניתנים בחינם כדי לגרום ללקוחות לקנות מנוי עבור רוב התכנים שבתשלום. תחת מניע זה ניתן למנות גם מרצה או מורה מן השורה אשר מעלה תכנים לימודיים לטובת כיתתה כמטרה עיקרית, והמטרה המשנית, אם בכלל, זה לשתף בתכנים אלו את שאר ציבור התלמידים.

אתגרים

ישנם מספר גורמים אשר עדיין מהווים אתגר וגורמים לעיכוב באימוץ תכנים לימודיים אלו על ידי תלמידים, סטודנטים, מורים או מרצים -

  • מעכב השפתי והתרבותי- רוב ה OERs בעולם הם בשפה האנגלית.
  • היכולת למצוא בקלות את המשאב הנכון עם האיכות המתאימה - זאת מכיוון שתכנים אלו מפוזרים בין הרבה אתרים והוכנו באמצעות מספר רב של אנשים או ארגונים. עבור ילדים, לעיתים קרובות, תכנים לימודיים אילו לא באים עם השימושיות לה זקוקים ילדים - כמו אינטראקטיביות ואנימציה.
  • חוסר מודעות בקרב אנשי אקדמיה לגבי זכויות יוצרים[10][11] - בעת פרסום והפצה של טקסטים במדיה, האקדמיה נשארה בחוסר מודעות לזכויות היוצרים, אף על פי שהרבה אנשי אקדמיה רוצים לשתף את עבודתם, אך מהססים איך יעשו את זה, בלי לאבד את כל זכויותיהם. בשנת 2002-2003 נעשה סקר באנגליה בפרויקט "רומיאו" בקרב 54 חוקרים, מטרת הסקר הייתה לבדוק איזה סוג של זכויות הם רוצים לשמור. מסקנות הסקר מראות שההגנה המוצעת לעבודת חקר הנה על ידי חוק זכויות יוצרים, הדבר נדרש על ידי רוב אנשי אקדמיה, ואז פותחו מספר רישיונות תוכן, לספק דרך מבוקרת לשמירת זכויות יוצרים. כמו כן ממצאים ראשונים של סקר שנעשה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כללי "באנגלית OECD" על משאבים לימודיים פתוחים, הראה מודעות נמוכה בהתייחס לחשיבות של זכויות יוצרים אצל מורים ואנשי מחקר שמפיקים משאבים פתוחים, וכמה יוזמות ממוסדות כדי להכיל חוסר זה. לפי דוח "רומיאו" וממצאי הסקר הוסקו מסקנות שצריך לחזק את ההנחה "שצריך להעלות את המודעות לזכויות יוצרים, אשר נחשב לאתגר חשוב עבור תנועת משאבים לימודיים פתוחים.
  • הבטחת איכות המשאב הפתוח[12] - ככל שיותר יוזמות ומשאבים דיגיטליים זמינים, עולה בעיית שיפוט האיכות של תוכן המשאב, וגישות שונות משמשות כדי לשכנע את המשתמש שהחומר הכתוב ההוא באיכות טובה:
    • ישנם ספקים שמשתמשים במוניטין של המוסד הממותג, והספקים האלה משתמשים במבדקי איכות פנימיים לפני שחרור החומר למשאב פתוח.
    • לפי גישה אחרת, המשאב עובר ביקורת עמיתים וגישה זו היא הכי נפוצה באקדמיה להבטיח איכות המשאב.
    • גישה שלישית שואפת לתת למשתמש לקבוע אם החומר הכתוב הוא באיכות טובה או לא. עושים זאת באמצעות האפשרות לרשום בהערות צד שיכול המשתמש לרשום, או על ידי תיאור כיצד הוא השתמש במשאב הזה ואפשרות נוספת לייצוג מס' ההורדות שהיו למשאב הזה באתר, ולפי הגישה הזו המשתמש הוא השופט.
  • כיצד לקיים יוזמות של "OER" ארוכות טווח?[13] - עצם העובדה שהרבה יוזמות של משאבים לימודיים פתוחים חלו בשנים האחרונות, נוצרה תחרות על מימון, ולכן חשוב לשקול ברצינות איך ניתן לשמר את היוזמות לטווח ארוך. לשם התחרות הגוברת בין ארגונים מוסדיים המבססים את היוזמות, יוזמות אלו קוראות להם לפתח מותג חזק, ולקהילות משתמשים - לשפר איכות המשאבים המוצעים. חשוב לציין ש"שוק" הקהילה למשאב חשוב מכמה סיבות:
    • מאפשר למשתמש ליצור קשרים חזקים עם האתר.
    • המוסד יכול לקבל מידע על מה עובד ומה לא.
    • מאפשר דיפוזיה (הפצה) מהירה.
    • קהילות חזקות משפיעות על התנהגות משתמשים לחזור ולהשתמש באתר.

דוגמאות למיזמי משאבים לימודיים פתוחים (OER)

יוזמות של משאבים פתוחים שואפים לספק גישה פתוחה באיכות גבוהה. כמות היוזמות גדלה מאוד בשנים האחרונות ונכון ל-2016, קיימים יותר מ-3,000 קורסים זמינים ופתוחים ולמעלה מ-300 אוניברסיטאות ברחבי העולם מפתחות יוזמות אלה. בין מיזמי המשאבים הלימודיים הפתוחים ניתן למנות:

  • ויקיפדיה - ומיזמים נוספים תחת קרן ויקימדיה כמו ויקימילון.
  • OER Commons[14] - ספריה או מאגר מקוון של משאבים לימודיים פתוחים.
  • טטואבה[15] - מיזם שנועד ליצור מילון משפטים רב לשוני. המשפטים, התרגומים למשפטים וקובצי האודיו עבור משפטים מועלים באמצעות מיקור המונים.
  • Connexions[16] - מאגר דינאמי של משאבים לימודיים, בעיקר ספרים, שמפותחים בפילוסופית קוד פתוח.
  • Curriki[17] - מאגר בו מורים משתפים בתוכניות לימודים, שיטות עבודה מומלצות ומשאבים לימודיים אחרים.
  • edX[18] - edX הוא ארגון ללא מטרת רווח שהוקם על ידי MIT והרווארד שמטרתו לספק בחינם קורסי MOOC.
  • LerGO[19] - לרגו הוא ארגון ללא מטרת רווח שמטרתו לספק בחינם שיעורים אינטראקטיביים מקוונים לילדים אשר מועלים על ידי הקהילה באמצעות מיקור המונים. כך גם Educate ו CommonSense .
  • Khan Academy אקדמיית קהאן הוא ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 2006 על ידי סלמן קהאן במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשיעורים מוקלטים.

MOOC

"מוקים"[20], הם מגמה חדשה המסקרנת ביותר בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות. קורסים אלו מציעים הוראה איכותית המבוססת על חומרי לימוד פתוחים ועל שיתוף פעולה בין סטודנטים בתהליך הלמידה בקצב אישי ובחינם, בכל זמן ובכל מקום. "המוקים" מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם אחרים מרחבי העולם ,ובשנתיים האחרונות יותר ויותר אוניברסיטאות מובילות (הארוורד, פרינסטון, ייל, סטנפורד, MIT, דיוק ואחרות) מציעות קורסים מסוג זה, המועברים על ידי המרצים הטובים בעולם. המיזמים המובילים זוכים לפופולריות רבה ומציגים ממוצע נרשמים של עשרות אלפים לכל קורס. עם זאת, חשוב לציין שאחוזי הנשירה מהקורסים הוא גבוה במיוחד (הנתונים מראים שרק כ-7% מהסטודנטים הנרשמים מסיימים את הקורס). בוגרי ה"מוקים" יקבלו אישור ותעודה על השתתפות בקורס, אך לא יקבלו נקודות זכות לקראת תואר אקדמי. הפרויקט מושק במסגרת מיזם אירופאי של ארגון האוניברסיטאות האירופאיות ללמידה מרחוק (EADTU).

קורסרה

הנה מיזם המציע נכון ל 2014 כ 750 קורסים, מאת 111 אוניברסיטאות מובילות מהעולם (ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ישראל והונג קונג וכו'). פעילותו הרשמית התחילה בשנת 2012 על ידי שני פרופסורים למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, אחת מהן היא דפנה קולר ישראלית, המיזם מציע למידת קורסים באוניברסיטאות מובילות בעולם דרך האינטרנט במקצועות שונים בהם מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד. בדצמבר 2012 החל המיזם להפעיל תוכנית מעסיקים המקשרת בוגרי קורסים לחברות עסקיות. העומדים במשימות של הקורס מקבלים אישור על השתתפותם בקורס, אך הקורס אינו מקנה שום נקודות זכות אקדמאיות.

edX

פעילות המיזם התחילה ב-2012 בהשתתפות אוניברסיטת הרווארד ו-MIT, ללא מטרת רווח, מציעים קורסים לקהל הרחב, בנוסף המיזם משמש כמרכז החוקר את ההשפעה של הטכנולוגיה על תהליכי הוראה ולמידה. המטרה השאפתנית של המיזם להגיע למיליארד סטודנטים, נכון לקיץ 2014 המיזם מציע כ-64 קורסים ולמסיימים ניתנת תעודת סיום לקורס.

מיזמים נוספים בעולם

בריטניה יזמה גם קורסים על ידי האוניברסיטה הפתוחה כמו "OpenLearn initiative uk", כדי שהחומרים שלהם יהיו זמינים לשימוש חופשי, לכל אדם, ברחבי עולם, המטרה של היוזמה לבנות קהילות של לומדים ואנשי חינוך, תוך שימוש במגוון של כלים ואסטרטגיות. היוזמה הזו משלימה "MIT" על ידי מתן לא רק אוסף של חומר כמובן בחינם, אבל גם סט של כלים ולמידה שיתופיות. הוא מאורגן בשתי דרכים: "LearningSpace" שמציע 5400 שעות לימוד של חומרים, ו- "LabSpace" שבו תוכן שניתן להוריד. בסין 750 קורסים נעשו זמינים על ידי 222 חברי אוניברסיטה. ביפן יותר מ-400 קורסים נעשו זמינים על ידי 19 אוניברסיטאות. בצרפת 800 משאבים חינוכיים נעשו זמינים ב 11 אוניברסיטאות.

OER בישראל

כיום אמנם רוב ה OERs הם בשפה האנגלית, אך קיימת[21] מגמה עולמית של הצטרפות לתנועה כשיותר ויותר מדינות מעלות OERs בשפות שונות על גבי האינטרנט לשימוש הכלל. כך גם ישראל שותפה לתנועה זו, אם כי עדיין רק בתחילת דרכה. דוגמאות ליוזמות OER בישראל ניתן לראות מארגונים כמו ויקיפדיה ישראל, לרגו - למד בעצמך, אקדמיית קאהן ישראל וכן יוזמת פ.א.ר[22] (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה. דרך פ.א.ר, מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית לספרי לימוד ולחומרי הוראה שפותחו על-ידה, במגוון קורסים ובמגוון תחומי דעת. בנוסף, כבר קיימים בישראל מספר קטן של יוזמות של אינדיבידואלים אשר משתמשים בפלטפורמות הענן החופשיות הפתוחות וחינמיות להנגיש תכנים לימודיים לתלמידים (לרוב באמצעות YouTube). יוזמות אלה מגיעות הן מצד מורים מקצועיים והן מאנשים שאינם מורים מקצועיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משאבים לימודיים פתוחים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ http://search.oecd.org/officialdocuments/displaydocumentpdf/?cote=EDU/WKP(2012)13&docLanguage=En
  2. ^ http://www.unesco.org/new/en/communication-and-information/access-to-knowledge/open-educational-resources/
  3. ^ Center for educational research and innovation (2007). "Giving knowledge for free: The emergence of open educational resources" (PDF). OECD.
  4. ^ http://www.nytimes.com/2001/04/04/us/auditing-classes-at-mit-on-the-web-and-free.html
  5. ^ http://ocw.mit.edu
  6. ^ http://ocw.mit.edu/about/next-decade/timeline/
  7. ^ http://wiki.creativecommons.org/What_is_OER
  8. ^ 8.0 8.1 Brown J.S. Adler, R.P, Open education: the long tail, and learning 2.0, Educause Review January/February, 2008, עמ' 17-32
  9. ^ Hylén,J., Open Educational Resources: Opportunities and Challenges, OECD’s Centre for Educational Research and Innovation, 2006
  10. ^ https://www.coursera.org/
  11. ^ http://library.oum.edu.my/oumlib/sites/default/files/file_attachments/odl-resources/386010/oer-opportunities.pdf
  12. ^ http://library.oum.edu.my/oumlib/sites/default/files/file_attachments/odl-resources/386010/oer-opportunities.pdf
  13. ^ http://library.oum.edu.my/oumlib/sites/default/files/file_attachments/odl-resources/386010/oer-opportunities.pdf
  14. ^ http://www.oercommons.org
  15. ^ http://www.tatoeba.org Tatoeba
  16. ^ http://cnx.org
  17. ^ http://www.curriki.org
  18. ^ https://www.edx.org
  19. ^ http://www.lergo.org/index.html#!/public/about/faq?lergoLanguage=he
  20. ^ http://muele.mak.ac.ug/file.php/1/Student_Reading_Resource/oer_briefing_paper.pdf
  21. ^ http://www.oecd-ilibrary.org/docserver/download/5k990rjhvtlv.pdf?expires=1373188107&id=id&accname=guest&checksum=1462549E9D02D170F310480746408460
  22. ^ פאר - חומרים וספרי לימוד פתוחים לציבור
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33626301משאבים לימודיים פתוחים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משאבים_לימודיים_פתוחים&oldid=2067099"