קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (באנגלית: Massive open online course או MOOC), הוא קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב. לרוב הגישה אליו פתוחה ללא עלות דרך האינטרנט והוא מאפשר השתתפות למספר בלתי מוגבל של משתמשים. בנוסף לחומרי קורס מסורתיים כגון הרצאות מצולמות, קריאה, בעיות ותרגילים, קורסי מוק מספקים פורומים אינטראקטיביים, המאפשרים אינטראקציה קהילתית בין סטודנטים, פרופסורים ועוזרי הוראה. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. הקורס הראשון הוצג לראשונה בשנת 2008 והתגלה כפלטפורמה פופולרית של למידה בשנת 2012.

היסטוריה

הפיתוח של קורסי מוק הוא תולדה של התפתחות משאבים לימודיים פתוחים (OER - Open Educational Resources) המושתת על אידיאלים של פתיחות בחינוך, התפיסה שיידע צריך להיות משותף באופן חופשי, והרצון ללמוד ללא אילוצים דמוגרפיים, כלכליים וגאוגרפיים. המגמה להנגיש דרך האינטרנט תוכן לימודי איכותי, פתוח וחופשי קיבלה תפנית חדה כאשר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הקים בשנת 2002 תוכנית לפתיחת חלק מקורסי האוניברסיטה לכלל הציבור (OpenCourseWare) ולאחר מכן האוניברסיטה הפתוחה הקימה בשנת 2006 פרויקט דומה הנקרא OpenLearn.

ההתפתחות של ספקי מוק[1]

המושג MOOC נטבע לראשונה ב-2008 על ידי דייוויד קורמייר, שעמד בזמנו בראש צוות חדשנות ותקשורת אינטרנטית באוניברסיטת הנסיך אדוארד הקנדית (University of Prince Edward Island), בהקשר לקורס שהוצע על ידי אוניברסיטת מניטובה (University of Manitoba). זה היה קורס המוק הראשון, אשר הושק בשנת 2008, והוא נקרא חיבוריות וחיבור ידע (Connectivism and Connective Knowledge).[2][3]

הוא נוצר על ידי סטיבן דאונס (Stephen Downes) וג'ורג' סימנס (George Siemens). זה היה השיעור הראשון אשר עמד מאחורי ראשי התיבות 'MOOC' והשתמש בפלטפורמות שונות רבות למשוך תלמידים לנושא, הכוללות קבוצות פייסבוק, דפי ויקיפדיה, בלוגים, פורומים, פגישות מקוונות בזמן אמת ומשאבים אחרים. הקורס היה חופשי, פתוח וחינמי, כך שכל אחד יכול היה להצטרף ולהשתמש התוכן מבלי לשלם (אם כי הוצעה אפשרות השתתפות בתשלום לקבלת תעודה). נרשמו לקורס כ- 25 סטודנטים אשר שילמו שכר לימוד באוניברסיטה וכ-2,300 אנשים באופן מקוון פתוח.

עד סוף שנת 2011 לא זכה המונח מוק להכרה בשיח הציבורי המרכזי. התפנית הייתה בשנת 2012, כאשר שני מרצים באוניברסיטת סטנפורד, סבסטיאן ת'רן (Sebastian Thrun) ופיטר נורביג (Peter Norvig), פתחו את הקורס "מבוא לבינה מלאכותית" כקורס מקוון ללא תשלום. הקורס שאף לדמות חוויות כיתה אמיתיות והציע שיעורים באיכות גבוהה לכולם, עם היתרון של קורס שניתן מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. יותר מ-160,000 תלמידים ב-190 מדינות נרשמו, ובפעם הראשונה, קורס מקוון פתוח היה באמת "מאסיבי". זה הוביל את ת'ורן ונורביג לבנות מודל עסקי חדש באינטרנט, הסטארט-אפ יודסיטי (Udacity). תוך שנה הוקמו חברות מסחריות אחדות המספקות קורסי מוק. בפברואר 2012 הקימו דפנה קולר (Daphne Koller) ואנדרו נג (Andrew Ng), פרופסורים למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, את חברת קורסרה. אחריהם, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד הקימו את פלטפורמת המוּק edX. בשנת 2013 הקימה האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה פלטפורמת מוק משלה, Futurelearn, בשיתוף עם אוניברסיטאות מבריטניה. ישנן יוזמות עצמאיות נוספות, ביניהן Open2Study באוסטרליה ו- iversity בגרמניה.[4]

כיום גופים רבים פועלים בתחום מתפתח זה של העברת קורסי מוק, ביניהם אוניברסיטאות מכל הרמות, חברות מסחריות וארגונים שלא למטרת רווח. לעיתים קרובות הפעילות של הגופים השונים מושתתת על שיתופי פעולה בין גורמים מתחומים שונים. בעוד האוניברסיטאות מביאות לעסקה מוניטין וידע אקדמי בתחומים שונים, החברות והארגונים מביאות עמן פלטפורמות טכנולוגיות, מתודולוגיה סדורה להפעלת המנגנון ולעיתים גם תפיסה פדגוגית ללמידה מקוונת יעילה ועוד.

משתמשים

קורסי המוּק מיועדים לאוכלוסיות מגוונות ולא רק לתלמידים הנמצאים במסגרת פעילה במוסדות לימוד. ישנן מגוון סיבות להשתתפות בקורסי מוק כגון למידה לצורך העשרה אישית, השתתפות בקורס לאור אי-עמידה בדרישות הקבלה למוסדות אקדמיים, גישור על חוסר יכולת להשתתף באופן פיזי בשיעורים, חוסר יכולת למימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה ועוד. חלוקה דיכוטומית של משתתפים בקורסי מוק לכאלו שסיימו את הקורס במלואו ולכאלו שפרשו במהלך הקורס היא טעות נפוצה שאינה לוקחת בחשבון את הסיבות שהובילו את המשתתף לקחת חלק בקורס מלכתחילה. למשתתפים שונים ישנן מטרות שונות מהקורס המשפיעות על אופן ההשתתפות שלהם. שלושה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד [5] הציעו לחלק את המשתתפים בקורסי מוק לקטגוריות הבאות על פי נתונים סטטיסטיים:

  • משלימים: משתתפים שהשלימו את מרבית המשימות והתרגילים בקורס. למרות שטיב הביצוע של המשתתפים היה שונה, כולם לפחות ניסו להשלים את משימות. דפוס השתתפות זה דומה ביותר לתלמיד בכיתה מסורתית.
  • מבקרים: משתתפים שביצעו משימות לעיתים רחוקות אם בכלל ועיקר השתתפותם התבססה על צפייה בהרצאות וידאו. משתתפים בקטגוריה זו לרוב צפו בהרצאות הקורס לכל אורכו.
  • מתנתקים: משתתפים שהשתתפו באופן רציף בתחילת הקורס וביצעו מטלות, ואז ניכרת ירידה במעורבותם בקורס, צפייה בהרצאות וידאו לעיתים רחוקות או פרישה מוחלטת מהקורס.
  • דוגמים: משתתפים שצפו בהרצאת וידאו אחת או שתיים במהלך הקורס. תחת קטגוריה זו נופלים משתתפים אחרים הבוחנים בקצרה את החומר כאשר הקורס כבר בעיצומו.
  • לא-מופיעים: משתתפים שנרשמו לקורס, אך מעולם לא נכנסו לקורס בזמן שהיה פעיל.[6]

סיווג

קיימים מספר מודלים, טקסונומיות וסיווגים של קורסי מוּק.[7]

xMOOC לעומת cMOOC

cMOOC הם קורסי המוק המקוריים שבסיסם בקישרונות (Connectivism) - למידה מקוונת פתוחה, השמה את המשתתפים במרכז, תוך דגש על קשרים, קהילתיות ולמידה משותפת ברשת החברתית. בסביבת למידה מסוג cMOOC המשתתפים למעשה משמשים כמורים ותלמידים כאחד, תחת רעיון מרכזי של אינטראקציה אינטנסיבית, שיתוף מידע והוראה ולמידה משותפת אשר מתאפשרת על ידי טכנולוגיה.

xMOOC הם קורסי המוק החדשים, השמים את המורה במרכז ומשמרים במידה מסוימת את הפדגוגיה של למידה מסורתית, תוך דגש על גודל הכיתה. הקורסים מבוססים על שיטות הוראה פורמליות כדוגמת הרצאות פרונטליות ושיטות הערכה כדוגמת תרגילים ומבחנים.[8][9]

טיפולוגיות מוק[10]
xMOOC cMooc
רכישת ידע ומיומנויות על-פי תוכנית לימודים קורס (Course) פיתוח ושיתוף של ידע
גישה פתוחה והרשאות מוגבלות פתוח (Open) גישה והרשאות פתוחות
למידה פרטנית בפלטפורמה אחת מקוון (Online) למידה ברשת על פני פלטפורמות ושירותים מרובים
יכולת הרחבה של הוראה מרובה משתתפים (Massive) שיתוף, קשרים וקהילה

בעוד שבקורס מסוג xMOOC המילה קורס מדגישה צריכה של תוכן, בקורס מסוג cMOOC הלומדים צפויים ליצור תוכן משלהם ולשתף את הקהילה המקוונת. עבור רוב ה- xMOOCs, משמעות המילה 'פתוח' היא גישה פתוחה עם הרשאות מוגבלות יחסית לתוכן, בעוד שב- cMOOCs מדובר על גישה פתוחה עם הרשאות המאפשרות שימוש בתוכן במקום אחר בתנאים מסוימים. ב- xMOOCs המילה 'אינטרנט' מתמקדת בלמידה פרטנית, בעוד שב- cMOOCs הדגש הוא על למידה ברשת כלמידה שיתופית. בקורס מסוג xMOOC, המילה 'מרובה משתתפים' מתמקדת ביכולת הרחבה וזרמי הכנסות פוטנציאליים, ואילו עבור קורסי cMOOC ההתמקדות היא בהקמת קהילות משתתפים וקשרי למידה.

סיווג לפי היבטים פדגוגיים

דונלד קלארק, חוקר בריטי של טכנולוגיות למידה, מציע להתרכז בהיבטים הפדגוגיים ובאפשרויות הלמידה ומחלק את קורסי המוק לשמונה סוגים.[11]

התרגום לעברית המובא להלן מבוסס על הבלוג של ד"ר דלית לוי.[7]

  • קורס מוק מעביר ידע transferMOOC – קורס שהיה קיים במוסד בעבר בין אם באופן מסורתי או באופן מקוון, והועבר לפלטפורמת מוק. קורס כזה מתבסס על הנחת היסוד כי ידע מועבר מהמרצה לתלמידים.
  • קורס מוק מפעיל madeMOOC – קורס אשר במהלכו ישנה יצירה של חומרי לימוד חדשים בגישה המשלבת טכנולוגיות וידאו, משימות של פתרון בעיות, התנסויות אינטראקטיביות מבוססות תוכנה והערכת עמיתים.
  • קורס מוק סינכרוני synchMOOC – קורס בעל תאריכים מוגדרים וידועים מראש ללמידה ולהגשת משימות ומבחנים. קורס מסוג זה לרוב מוצע בהלימה ללוח השנה האקדמי, על מנת לאפשר שיתוף פעולה של המרצה ושל קבוצת לומדים העוסקים באותו נושא באותו זמן.
  • קורס מוק א-סינכרוני asynchMOOC – קורס בעל גמישות בזמני הלמידה כמו בתאריכי הגשות התרגילים והמבחנים. ניתן להשתתף בקורס מסוג זה בכל עת ומכל מקום, דבר המהווה יתרון משמעותי.
  • קורס מוק מותאם אישית adaptiveMOOC – קורס שנעזר באלגוריתמים של כריית נתונים וניתוח למידה (learning analytics), המתאימים תוכן לימודי למאפיינים אישיים של הלומדים, תוך שימוש בהערכה דינמית של התנהגויות ותוצרי למידה.
  • קורס מוק קבוצתי groupMOOC – קורס המתבסס על חלוקת הלומדים לקבוצות קטנות ליצירת שיתוף פעולה בלמידת הנושא ובהערכת עמיתים, לעיתים בהנחיה של מנטור.
  • קורס מוק קישורני connectivistMOOC – הקורס מתבסס על הקשרים המתפתחים בתוך הרשתות השונות המרכיבות את הקורס ולא על תוכן מוגדר מראש. קורסים אלה מתמקדים ביצירת ידע ותכנים, בעוד קורסים שאינם קישורניים מתמקדים בדרך כלל בצריכה ובשכפול של ידע ותכנים.
  • קורס מוק קטן miniMOOC – קורס קצר מועד, שנמשך ימים ולא שבועות, כפי שמקובל בקורסי מוק המשויכים למוסדות אקדמיים מסורתיים. קורס מסוג זה מתאים בעיקר ליוזמות יותר מסחריות בהן ההתנסות אינטנסיבית וממוקדת בתחום ידע צר.

יתרונות

יתרונות כלליים

  • הגברת הנגישות של השכלה גבוהה לכלל האוכלוסייה - ביטול הזיקה בין נוכחות פיזית להשתתפות בלמידה מאפשר לאנשים באזורי זמן שונים, ממגוון מדינות בעולם, להשתתף בלימודים אקדמיים. אנשים יכולים ללמוד מהבית או מכל מקום אחר שיש בו מחשב מחובר לאינטרנט, וכל זאת בחינם או בעלויות נמוכות יחסית לעלותם של לימודים אקדמיים בקמפוס אוניברסיטאי.[12]
  • הקטנת העלויות של לימודים אקדמיים - קורסים המועברים בפורמט של מוק מועברים למספר גדול מאוד של משתתפים. זאת יחד עם היעדר הצורך בקמפוס פיזי והעלויות הנלוות להפעלתו, אמורים לאפשר את הקטנת העלות של קורסים אקדמיים. אומנם, לפיתוחו של מערך שיעור, צילום של הקורס, איסוף תכנים נלווים, הכנת מערכי בחינה וכדומה, נדרשים משאבים לא מבוטלים, אך זוהי משימה שלא בהכרח יש צורך לבצעה בכל סמסטר מחדש.[13]
  • פיתוח ההוראה והלמידה האקדמית כתולדה של תחרותיות ושוק פתוח - צפוי שכניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההשכלה הגבוהה תעודד תחרותיות, הן מבחינת התמחור של הלימודים והן מבחינת צורות הלמידה והגישות הפדגוגיות האפשריות. כמו כן, היכולת להיחשף לדרכי הוראה של מרצים שונים ולטכנולוגיות חדשות אפשר שתביא לשיתופי פעולה וקידום ההוראה והלמידה האקדמית.
  • ניתוח מידע וביצועים בקורס - סביבות למידה דיגיטליות מאפשרות מעקב אחר כל אספקטים רבים מאוד של הלמידה בקורס החל במעקב אחר פסקה בהקרנת ההרצאה על ידי כל סטודנט ובחינת מידת העניין וההקשבה לקורס; וכלה בניתוח הביצועים בשאלה או תרגיל ספציפיים להערכת טיב השאלה וההבנה של הלומדים. המספר העצום של המשתתפים בקורס מאפשר למעשה איסוף נרחב מאוד של מידע סטטיסטי, המאפשר זיהוי כשלים בהוראה או אי-הבנה של תלמידים רבים.
  • ההתאמה בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה - יש הרואים ביכולת לחזק את הזיקה לשוק העבודה וליצור מערכי למידה רלוונטיים יתרון של קורסי מוק. כלומר, התאמה אישית של לימודים אקדמיים בהלימה לדרישות של מעסיקים, לתחומי עניין או להעדפות אישיות. ההנחה היא כי היכולת להתאים קורסים מקוונים באופן אישי לתלמיד ייצרו תארים אקדמיים או התמחויות שונות ומגוונות, שיהיו שונות מחלק ניכר מהתארים האקדמיים היום, שבהם תוכנית הלימודים מוכתבת מראש במידה רבה.[14]

יתרונות פדגוגיים

  • גמישות ונגישות לחומרים - תוכני הקורסים מועלים לאינטרנט כך שהגישה לחומרים השונים חופשית לכולם.
  • קטעי וידאו קצרים - קורס מוק מחולק לפרקי למידה המורכבים מכמה יחידות קצרות, לרוב 5–15 דקות, ובכך מתאימים לזמן הקשב האופטימלי של התלמידים. כמו כן, קטעי וידאו קצרים, מאפשרים לתלמידים את היכולת לשלוט בקצב, להשהות, להריץ לאחור, לחקור ולחזור לתוכן ההרצאה.
  • תרגול פעיל - כל יחידת לימוד קצרה יכולה להיות מלווה בתרגיל או סט של בעיות להערכת הלמידה שלו והשליטה בחומר של היחידה הנלמדת.
  • משוב מיידי אוטומטי
  • הערכה עצמית - מאפשרת אוטונומיה רבה יותר בלמידה ויעילה במיוחד בפיתוח מיומנויות למידה עצמית הנדרשות בסביבת למידה מקוונת.[15] היתרונות הקוגניטיביים של הערכה עצמית כוללים שיפור הבנה, ביצועים, ויכולת לניתוח עצמי.
  • הערכת עמיתים - מאפשרת הערכה בקורסים מרובי משתתפים. נתונים ראשוניים מניסוי שנערך בקורס מבוא לסוציולוגיה בקורסרה הצביעו על רמה גבוהה של התאמה בין הממוצע של חמישה תלמידים שהשתתפו בהערכת עמיתים לבין הציונים הסופיים שניתנו על ידי סגל ההוראה.[16]
  • למידה לרמת שליטה (Mastery learning) - ניתנת האפשרות לחזור על מטלה עד לביצוע אולטימטיבי.
  • פורומים ודיוני וידאו - מנגנון לקבלת עזרה מיידית וישירה עם בעיה, הערכה או הבנה של מושג וכמו כן ליצירת קשרים ושיתוף פעולה. כלים אלה חשובים ביותר בלמידה מקוונת ואף נטען כי תלמידים לומדים באותה מידה מיחסי הגומלין ביניהם כפי שהם לומדים מחומרי הקורס.[17]
  • התאמה אישית ללומד - שילוב בלמידה בקורסי מוּק היבטים של התאמה אישית, כמסלול מותאם אישית לתוכנית הלימודים או דרך משוב אישי שמוצג ללומד.
  • חקר למידה - המסה הגדולה של הנתונים המקוונים לגבי על תלמיד מאפשרת מעבר ממחקר המודרך על ידי השערות למחקר המודרך על ידי נתונים.

אתגרים וביקורות

ההתלהבות הרבה סביב קורסי המוק העלתה חששות רבים וביקורת ברחבי הרשת ובפורומים חינוכיים על ידי עיתונאים ואנשי אקדמיה. רוב הביקורת סובבת סביב נושאים כמו קיימות (מודלים עסקיים), סוגיות פדגוגיות, איכות ושיעורי השלמת הקורסים, והענקת נקודות זכות אקדמיות למוקים.

סוגיות פדגוגיות

השפעות קורסי המוק על מבנה ההשכלה הגבוהה כאמור זכו לביקורת רבה ונבחנו על ידי גורמים רבים, ביניהם משה ורדי, שמוצא "היעדר חמור של פדגוגיה במוקים", ובכלל בהשכלה גבוהה. לפי ורדי, הרטוריקה המוקדמת בנוגע לערך החינוכי של קורסי מוק סבבה סביב המטרה לבנות קורסים באיכות שיעורים פרטיים, אבל קשה ליישב רטוריקה כזו עם כמות המשתתפים העצומה שהיא תכונה מהותית של קורסי מוק. להלן כמה סוגיות פדגוגיות שטוב יהיה לתת עליהם את הדעת.

  • אינטראקציות מצומצמות - בעוד ההוראה האקדמית כיום מאפשרת דיאלוג בין מרצה לסטודנט, בקורסי מוק קיים צמצום של המערך התומך ללומד ונעדר המפגש פנים אל פנים עם מרצים וחוקרים. על-פי עמדה זו, לימודים אקדמיים במיטבם משמעם לא רק העברת ידע ולמידה אלא קיום קהילה אינטלקטואלית. האינטראקציה האקדמית עם מרצים ועם סטודנטים אחרים, השהות בספריית הקמפוס ועוד, יוצרים חוויית למידה ייחודית ושונה במהותה מהחוויה האפשרית באמצעות לימודים מקוונים שנעשים מן הבית. נשיא אוניברסיטת קורנל דייוויד סקורטון אמר "אינטראקציות יכולות להתקיים כיום במרחק גדול מאוד, אבל אנחנו עדיין רואים תגליות רבות שמבוססות על התפישה הישנה של היתקלות בין אנשים, ארוחות צהריים משותפות, ואינטראקציה אישית... אפילו עם כל הטכנולוגיות שלנו, הקירבה הפיזית היא עדיין מה שחשוב באמת."[18]
  • אחוז נושרים גדול - במודלים של קרוסי המוק הקיימים היום נדרשת משמעת עצמית רבה הנובעת מעבודה עצמית מול מחשב רבה. הקושי לעמוד בדרישות הקורס והמחויבות הנלוות מובילים לשיעור נושרים (תלמידים הנרשמים ואינם מסיימים את הקורסים) גבוה במידה ניכרת משיעור הנשירה בלימודים במתכונת המוכרת.
  • פגיעה במחקר ומחסור באינטראקציה עם חוקרים - הגישה האקדמית הרווחת רואה ערך משמעותי באינטראקציה עם "חוקר מון השורה", שעורך מחקר מתקדם בתחומו. החוקר נתפס כמקור ידע והאינטראקציה נתפסת כחשובה יותר ככל שהיא קרובה יותר אל מקור הידע. המעבר ללמידה מקוונת עשוי לגרור ניתוק מן המחקר והחוקרים. חשש נוסף הוא פגיעה אפשרית במחקר האקדמי, שחלקו ממומן כיום באמצעות מערך ההוראה האקדמית.
  • איכות הקורסים - הנושא של איכות קורסי המוק הוא דאגה גדולה בקרב נציגי ההשכלה הגבוהה. המודל החינמי, לצד התפתחותו של היצע קורסים גדול, מעורר חשש להידרדרות ברמתם של הקורסים ולהתפתחותו של מצב כאוטי, שבו ניתנות תעודות שמקורן וערכן לא לגמרי ברורים.
  • יכולת הערכה מוגבלת - בשל מספר המשתתפים הגדול בקורסים, מרצים ועוזרי הוראה לא יכולים להעריך את עבודתם. כיום מערכי הבדיקה מושתתים בעיקר על שאלונים מקוונים המורכבים משאלות סגורות הנבדקות על ידי המחשב או על הערכת עמיתים מערך בדיקה נוסף שמצוי בשימוש פחות מהאחרים, בשל בעיות ביישומו, הוא השימוש בטכנולוגיות ניתוח טקסט, שאמורות לאפשר לתוכנה לדרג את איכותן של תשובות "פתוחות". היעילות והאמינות של כלים אלה שנויות כיום במחלוקת, ובשל החשיבות המיוחסת למדידה ולבחינה של הישגים זהו אחד מן החסמים העיקריים בהטמעה נרחבת של מודלים כאלה כחלופה לשיטות ההערכה הנהוגות באקדמיה.

סוגיות נוספות

  • חשש להקטנת "ערך השוק" של תואר אקדמי - על ידי התפתחות "אינפלציה" של תארים אקדמיים עקב הגדלת היצע הלימודים האקדמיים וירידת הערך של תארים אקדמיים. אולם, יש הגורסים כי הבידול ימשיך להתקיים ואף יתגבר, שכן לימודים בקמפוס האוניברסיטה יישארו נחלתם של בעלי אמצעים ואילו מי שאין ביכולתו לממן לימודים כאלה ילמד בעיקר באמצעות קורסים מקוונים.[19]
  • השתלטותן של חברות גדולות על שוק ההשכלה המקוונת - לאוניברסיטאות הגדולות יש הן משאבים פיננסיים, הן כוח-אדם והן עילות ראויות להקים מערכים של קורסי מוק לחיזוק תדמיתן הציבורית כמשרתות של ציבור רחב, הגדלת המוניטין והנראות שלהן בעולם, פיתוח אפיקי הכנסה חדשים ועוד. לפיכך יש חשש לפגיעה במוסדות אקדמיים קטנים ולפגיעה באוכלוסיית המרצים והחוקרים, בשל התפתחותם של "מרצים כוכבים" ששולטים בשוק.[20]

טכנולוגיה

בפיתוח של קורס מּוּק חייבים לשלב צוות תמיכה עם מומחים מתחומים שונים שיתכננו את התכנים, את הפדגוגיות, את המטלות ואת משימות ההערכה כך שיתאימו לתנאים המיוחדים של המּוּק. בניגוד לקורסים מסורתיים, פיתוח קורסי מוק דורש מיומנויות נוספות מעבר להוראה, יש לשלב צוות תמיכה עם מומחים מתחומים שונים שיתכננו את הפלטפורמה, התכנים, את הפדגוגיות, את המטלות ואת משימות ההערכה, צילום הווידאו, העיצוב, טכנולוגיית מידע והתקשורת (IT). מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה דווח כי 19 אנשים עובדים על קורס מוק, וכי אף יש צורך ביותר.[21] מהפלטפורמות עליהם מבוססים קורסי המוק נדרשת זמינות דומה לאתרי שיתוף מדיה ותוכן, בשל המספר הגדול של נרשמים. קורסי מוק משתמשים בדרך כלל במחשוב ענן (cloud computing).

קורסי מוק מאפשרים גישה אסינכרונית לקטעי וידאו וחומרי לימוד אחרים, בחינות ואמצעי הערכה אחרים, כמו גם פורומים וקבוצות דיון. לפני 2013 כל מיזם מוק נטה לפתח פלטפורמה משלו. באפריל 2013 EdX ואוניברסיטת סטנפורד, שהייתה לה בעבר פלטפורמה משלה שנקראה Class2Go, החלו לעבוד על XBlock SDK, פלטפורמת קוד פתוח משותפת. פלטפורמה זו פתוחה לשימוש הציבור על פי רישיון הקוד פתוח GPL Affero, הדורש שכל השיפורים לפלטפורמה יפורסמו באופן פומבי וירשמו תחת אותו הרישיון.[22] סגן ראש אוניברסיטת סטנפורד ג'ון מיטשל אמר כי המטרה הייתה לספק מערכת לינוקס (Linux) של למידה מקוונת.[23] בניגוד לזאת, חברות כגון קורסרה פיתחו פלטפורמות משלהם שאינן פתוחות.[24]

ניסיון ומשוב

  • האוניברסיטה העברית הייתה האוניברסיטה הראשונה בישראל שהצטרפה למיזם ההוראה המקוונת קורסרה. הקורס הראשון שהוצע היה קורס במדעי המוח של פרופ' עידן שגב. לקורס נרשמו למעלה מ-50,000 סטודנטים מרחבי העולם.[25]

ספקים

אתרי מוקים מהעולם:

אתרי מוקים בארץ:

שילוב קורסי מוק במערכת החינוך בישראל

אגף טכנולוגיות מידע מפעיל את מיזם "MOOC במערכת החינוך"[26]זו השנה הרביעית (תשע"ז). מיזם זה מוגדר על ידי המשרד כמיזם המשנה את תפיסת ההוראה-הלמידה המסורתית והופך אותה ללמידה חדשנית, המפתחת כישורי למידה משמעותיים, מעצימה את חוויות המורה המוביל ומהווה חוויה מעצימה לתלמידים בשיעורים. במסגרת התוכנית מצטרפים תלמידים לקורס אקדמי בלמידה מרחוק, שמופעל על ידי אחת מהאוניברסיטאות המובילות (MIT, סטנפורד, פרינסטון, יל, הרווארד, דיוק ועוד). ​

בשנת תשע”ד, החל פיילוט ראשון בשיתוף של משרד החינוך עם ארגון ערי חינוך בתחום החינוך המקוון. 413 תלמידים מבתי ספר שונים ברחבי הארץ, ב-14 כיתות ח׳ עד י״ב, יחד עם מוריהם, השתתפו בקורסי מוק אקדמיים ברובוטיקה ובאסטרונומיה – ״מבוא לאסטרונומיה״ של האוניברסיטה הפתוחה האוסטרלית, ו"שליטה ברובוטים ניידים" של המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה. שיעור ההתמדה וההצלחה של כלל התלמידים בקורסי מוק בארץ היה גבוה במיוחד ועמד על 83% לעומת כ-8% של קורסי מוק בעולם.[27]​

על מנת לשלב קורס מוק בתוכנית הלימודים בבית הספר, נדרש המורה להשתלם בקורס המכונה How2MOOC, קורס אינטרנטי מקוון, הניתן ללמידה מכל מקום ובכל זמן. במהלכו, חווה המורה את חוויית הלמידה של קורס מוק על פי מודל "הנבחרת",[28] שהוצג לראשונה על ידי יעקב הכט, העומד בראש ארגון ערי חינוך. בהמשך, נבחר מוק רלוונטי לתחום הדעת ומתבצעת למידה שיתופית בגישה הקונקטיביסטית התומכת בלמידת רשת (סימנס 2012), תוך בנייה ויצירת ידע חדש סביב פרויקט משותף. המודל השיתופי, מודל "הנבחרת”, הופך את קבוצת הלומדים ל"נבחרת" בעלת מטרה משותפת שכל חבריה גם לומדים וגם מלמדים.

בנוסף לשימוש במודל "הנבחרת" כולל מודל ערי חינוך ללמידת מוק שני מרכיבים נוספים: שיטת הכיתה ההפוכה ושימוש בכלי מדיה חברתית.[29]בשיטת הכיתה ההפוכה - הקניית הידע נעשית באופן עצמאי על ידי הלומדים באמצעות תכנים וכלים דיגיטליים המסופקים במוק הנבחר במסגרת זמן חוץ כיתתית ואילו במסגרת הכיתתית, הזמן מוקדש לתרגול, לדיון ולהעמקה בתכנים שנלמדו קודם לכן.[30] במובן זה, מודל How2MOOC מאפשר, בין היתר, חיסכון משמעותי במשאב הזמן. במהלך הלמידה, נעשה שימוש במדיות חברתיות כמו  וואטסאפ ופייסבוק כמרחב למידה נוסף שבו יכולים התלמידים והמורים להתייעץ, לדון בחומרי הלמידה, ולהעשיר את הקבוצה.[27] הערכת הלומדים נעשית באמצעות כלי ההערכה המוטמעים במוק הנבחר.

מעמדו של המורה עובר אף הוא שינוי מהותי במודל למידה - הוראה זה ושונה עד מאוד מזה של המורה בכיתה המסורתית. המורה אינו מהווה עוד מקור מידע בלעדי וספק תוכן אלא משמש כמנחה המסייע לחברי הנבחרת להגדיר מטרה משותפת, למצוא את החוזקות האישיות שלהם, לחלק תפקידים ולתמוך זה בזה לכל אורך התהליך. במודל זה, המורה הוא שותף מלא להבניית הידע.

יש המוצאים במודל ערי חינוך יתרונות רבים. מעבר לחיסכון בזמן במסגרת הכיתתית, מספק מודל הוראה - למידה זה תשתית להעשרת התלמידים בידע חדש ברמה אקדמית בינלאומית, התנסות בעבודת צוות תוך פיתוח יכולות של לומד עצמאי, יישום מיומנויות של המאה ה-21, כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך והתמודדות עם אתגרים שונים ורבים, כדי להשיג מטרה משותפת. במחקר שבוצע[27]נמצאה השפעה חיובית מובהקת על המוטיבציה ותחושת ההישג של תלמידים.

בשנת תשע"ו – השתתפו בתוכנית 1,189 תלמידים, מתוכם סיימו את קורסי המוק 88%. הקורסים שנלמדו היו בתחומי הדעת מגוונים ובניהם: ראשית הציונות, מבוא לתכנות, Java, פייטון, חקר הסרטן, תזונה, חלל, מבוא לשואה, אנגלית, מתמטיקה, מבוא לאנרגיה מתחדשת, הפרעות אכילה, מדעי האושר, כימיה, פיזיקה, הבנת תולדות הפשע, תחביר וחלקי המשפט, פסיכולוגיה בחינוך.[31]

לקריאה נוספת

קהן ט., סופר ט.,נחמיאס ר. בחינת מאפייני השימוש בווידאו על ידי הלומדים ב-MOOC. בתוך האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: ספר הכנס העשירי לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס : שלישי-רביעי, כ"א-כ"ב בשבט תשע"ה, 10-11 בפברואר 2015 / עורכים: יורם עשת-אלקלעי

ראו גם

קישורים חיצוניים


ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים בוויקישיתוף

סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ Yuan, Li, and Stephen Powell. MOOCs and Open Education: Implications for Higher Education White Paper. University of Bolton: CETIS, 2013. p.6
  2. ^ [1]
  3. ^ סטיבן דאונס, חיבוריות וחיבור ידע
  4. ^ ג'וליאנה מרקז, היסטוריה קצרה של מוקים ולמידה מרחוק
  5. ^ René F. Kizilcec, Chris Piech, Emily Schneider, Deconstructing Disengagement: Analyzing Learner Subpopulations in Massive Open Online Courses
  6. ^ Phil Hill, Emerging Student Patterns in MOOCs: A (Revised) Graphical View
  7. ^ 7.0 7.1 Dalit Levy, From MOOC to MOOC 2.0, מפרש, ‏יום חמישי, 16 במאי 2013
  8. ^ [2]
  9. ^ [3]
  10. ^ Li Yuan, Stephen Powell and Bill Olivier. Beyond MOOCs: Sustainable Online Learning in Institutions White Paper. University of Bolton: CETIS, 2013. http://publications.cetis.ac.uk/t/moocs.
  11. ^ Donald Clark, MOOCs: taxonomy of 8 types of MOOC
  12. ^ Universities UK, May 2013 Massive Open Online Courses: Higher Education's Digital Moment?
  13. ^ Karen Kedem and John E. Puchalla, Moody's Investors Service, September 2012 Shifting Ground: Technology Begins to Alter Centuries Old Business Model for Universities
  14. ^ Andre Dua, Mckinsey, May 2013 College for all
  15. ^ D.R. Garrison, 2003. “Cognitive presence for effective asynchronous online learning: The role of reflective inquiry, self–direction and metacognition,” Elements of quality online education: Practice and direction, volume 4, pp. 47–58.
  16. ^ Tamar Lewin, NYTimes College of Future Could Be Come One, Come All
  17. ^ M.J.W. Thomas, 2002. “Learning within incoherent structures: The space of online discussion forums,” Journal of Computer Assisted Learning, volume 18, number 3, pp. 351–366.
  18. ^ The marker, 29.04.2013, נשיא קורנל, דייוויד סקורטון, תוכנית הלימודים של קורנל והטכניון במנהטן: הצצה לדור הבא של חזית ההיי-טק העולמי
  19. ^ The American Interest, January–February Issue, Nathan Harden, The End of the University as We Know It
  20. ^ Clay Shirky's Blog, November 2012, Clay Shirky, Napster, Udacity, and the Academy
  21. ^ Head, Karen (3 באפריל 2013). "Sweating the Details of a MOOC in Progress". Chronicle of Higher Education. נבדק ב-6 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "edX Takes First Step toward Open Source Vision by Releasing XBlock SDK". www.edx.org. edX. אורכב מ-המקור ב-2015-04-03. נבדק ב-6 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Young, Jeffrey R. (5 באפריל 2013). "Stanford U. and edX Will Jointly Build Open-Source Software to Deliver MOOCs". Chronicle of Higher Education. נבדק ב-3 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "What is Coursera's Stack?". www.quora.org. Qoura. נבדק ב-8 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ אורנה קופרמן (2014) הוראה באקדמיה, גיליון 4, עמודים 25–26, אקדמיה מקוונת באוניברסיטה העברית – התנסות ראשונית
  26. ^ תכנית MOOC במערכת החינוך, באתר sites.education.gov.il
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Lizi Cohen, Noga Magen-Nagar, Self-Regulated Learning and a Sense of Achievement in MOOCs Among High School Science and Technology Students, American Journal of Distance Education 30, 2016-04-02, עמ' 68–79 doi: 10.1080/08923647.2016.1155905
  28. ^ HOW2MOOC, sites.education.gov.il
  29. ^ יובל שרייבמן, אוניברסיטת תל אביב, כל אחד צריך מנהיג- מודל "כיתה הפוכה", הוראה באקדמיה: גליון מס' 7, אפריל 2017, באתר tauonline.tau.ac.il
  30. ^ https://tauonline.tau.ac.il/manhig
  31. ^ קול קורא MOOC תשע"ז, באתר sites.education.gov.il
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26530226קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קורס_פתוח_מקוון_מרובה_משתתפים&oldid=915210"