מר זוטרא בר מר זוטרא
מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים. אביו מרד בשלטון הסאסאני, ולאחר דיכוי המרד על ידי צבאו של המלך קבאד הראשון נתלה על גשר העיר מחוזא. מר זוטרא הבן, שלפי המסופר בסדר עולם זוטא נולד ביום תלייתו של אביו ונקרא על שמו של אביו, עלה לארץ ישראל בשנת ד'ר"פ (520) וישב שם בראש ועד החכמים. בתקופה זו פעלו בבבל חכמי הסבוראים.
לידתו
משרת ראש הגולה בבבל, ראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל והסמכות העליונה לעניינים פנים-יהודיים, הוחזקה בידי משפחה המיוחסת לדוד המלך, ליהויכין מלך יהודה ולזרבבל בן שאלתיאל. לרוב הוכר ראש הגולה על ידי השלטון כנציג היהודים.
מר זוטרא האב היה ראש הגולה בבבל במשך כ-20 שנה. בתקופה זו החמיר מצבם של היהודים בבבל, ובעקבות גזרות ופוגרומים החליט למרוד בשלטון הסאסאני. בתחילה נחל מר זוטרא האב ניצחון ובמשך כשבע שנים מלך בעיר מחוזא. בסופו של דבר המרד דוכא, וראש הגולה נצלב עם ראש הישיבה, רב חנינא, שהיה סבו. בו ביום ילדה אשת ראש הגולה בן, וזה נקרא על שם אביו - זוטרא.
עלייתו לארץ ישראל
מר זוטרא הבן, בנו היחיד של ראש הגולה, נותר הנצר היחיד למשפחת ראש הגולה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת ד'ר"פ (520)[1]. שם נתקבל בכבוד גדול, וישב בראש ועד החכמים, הוא וצאצאיו.
על מועד עלייתו של מר זוטרא בר מר זוטרא לארץ חלוקות הדעות. לדעת החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", הסתתר מר זוטרא הבן כ-30 שנה בבבל, ואחר כך עלה לארץ ישראל. מה שהשפיע עליו בהחלטתו לעלות לארץ ישראל היה מאיסת השררה. לטענה זו התנגד רבי זאב וולף רבינוביץ', שכן משרת ראש הגולה בבבל בוטלה לאחר המרד[2].
צבי גרץ, לעומתו, כתב בספרו "דברי ימי ישראל" שמר זוטרא הבן עלה לארץ עם אימו, שברחה מיד אחרי המרד מאימתו של המלך קבאד, שרדף את משפחת ראש הגולה[3]. דעה נוספת היא שמר זוטרא הבן עלה לארץ ישראל בגיל 18.
החוקר ר' יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", טען שנפלה טעות סופר בסדר עולם זוטא לגבי שנת עלייתו של מר זוטרא הבן לארץ. לדעתו, יש לדחות אותה בכ־70 שנה, והנוסחה הנכונה בספר היא שנת ד'שמ"ט (589). טענה זו נתקלה בהתנגדות מצד חוקרים אחרים[4].
לדעתם של החוקרים אייזיק הירש וייס ור' יצחק אייזיק הלוי, מר זוטרא הבן היה זה שהביא את התלמוד הבבלי לארץ ישראל ולימד אותו שם. בארץ ישראל היו חכמים שפעלו בגליל, ולפעמים היו נשלחות אליהם שאלות מן הגולה[5]. בני ארץ ישראל שמחו לקבל את התלמוד הבבלי שהביא עמו מר זוטרא, ולמדו אותו ממנו תחת התלמוד הירושלמי, שפסיקת ההלכה על פיו היא קשה. ברם, טענה זו אינה מוסכמת, והיא ספגה ביקורת מפני שהיא סותרת מקורות היסטוריים שונים[6].
צאצאיו
בספר "סדר עולם זוטא" מסופר שמר זוטרא, לאחר עלייתו לארץ, ישב בראש ועד החכמים שבארץ ישראל, ה"סנהדרין"[7]. הוא וצאצאיו, במשך שבעה דורות, ישבו בראש ועד החכמים. שמותיהם: מר זוטרא, רב גוריא, מר זוטרא (הרביעי), רב יעקב, רב מיגס, רב נחמיה ורב אבדימי.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ סדר עולם זוטא.
- ^ "שערי תורת בבל" עמוד 302-303.
- ^ לדעה זו הסכים רבי זאב וולף רבינוביץ', "שערי תורת בבל" עמוד 302-303.
- ^ רבי אלעזר אטלס, "השנה", ה'תר"ס; "שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.
- ^ המחלוקת בין רב אחאי לרב שמואל בריה דרב אבהו, בנושא "עיזא כרכוז", נשלחה לחכמי ארץ ישראל - בבלי, חולין נט ע"ב.
- ^ "שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.
- ^ אין זה מושב הסנהדרין הרגיל, שכן זה בטל כמאה שנים לפני כן עם פטירתו של רבן גמליאל השישי; אלא הכוונה היא לוועד חכמי ארץ ישראל.
