מרקוס אנאוס לוקאנוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. מרקוס אנאוס לוקאנוס (לטינית: Marcus Annaeus Lucanus; 3 בנובמבר 39 - 30 באפריל 65) היה משורר רומי.
חייו
לוקאנוס, שהיה אחיינו של הפילוסוף והמדינאי סנקה, נולד בקורדובה שבדרום ספרד, ובעודו תינוק הובא לרומא. הוא גדל בחוגי האריסטוקרטיה, קיבל חינוך מעולה ברומא, עסק בשירה, למד פילוסופיה ורטוריקה והשלים את לימודיו באתונה. באמצעות דודו המפורסם, התוודע לחוגי השלטון והתמנה על ידי נירון קיסר לקוואיסטור לשנת 59. בשנה שלאחריה כתב את הפואמה "בשבחו של נירון" וזכה בפרס השירה בפסטיבל שאורגן על ידי קיסר זה. כעבור שנתיים התפרסם בשל הפואמה "פרסאליה" (אנ'), על שמו של קרב פרסלוס (9 באוגוסט 48 לפנה"ס), שבה תיאר את מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר.
הצלחתו הספרותית של לוקאנוס עוררה את קנאתו של נירון, שציווה עליו לחדול מלפרסם את יצירותיו בציבור. בתגובה, בשנת 65 לספירה הצטרף לוקאנוס לקשר פיסו שמטרתו הייתה רצח נירון. הקשר התגלה ונירון ציווה על לוקאנוס להתאבד. לוקאנוס אזר עוז בנפשו, הזמין את חבריו למשתה, סעד את לבו אתם יחדיו, ולבסוף פתח את עורקיו, נשא את דבריו נגד עריצות ומת. גורל דומה נפל גם בחלקו של דודו סנקה, שהואשם אף הוא בהשתתפות בקשר זה.
חיבורו
מלבד הפואמה "פרסאליה", לא שרד דבר מכל יצירותיו של לוקאנוס, אך ליצירתו זו הייתה השפעה חשובה על התיאטרון ועל השירה של המאה ה-17.
בספר השני של הפואמה, מזכיר לוקאנוס את היהודים בין העמים שנכנעו לפני פומפיוס ומציין שהם מתפללים "לאל לא ידוע".[1] בספר השלישי הוא מציין את אדום, "העשירה במטעי דקלים", בין הארצות ששלחו סיוע צבאי לפומפיוס.[2] כפי שמצוי אצל משוררים לטינים, "אדום" מופיעה כאן במקום "יהודה". מדובר על הסיוע הצבאי שנשלח לפומפיוס על ידי הורקנוס השני ואנטיפטרוס האדומי.[3]
קישורים חיצוניים
- Pharsalia (באנגלית)
הערות שוליים
