מרסל ח'ליפה
 |
מרסל ח'ליפה (בערבית: مارسيل خليفة; נולד ב-10 ביוני 1950 בכפר עמשיט (אנ'), בהר הלבנון) הוא מלחין, זמר ונגן עוּד לבנוני. הוא נודע ביצירותיו בעלות האופי הלאומי, ובסגנונו המיוחד המשלב מוזיקה ערבית עם כלים מערביים. ח'ליפה הכיר בלבנון פליטים פלסטינים וביניהם את המשורר מחמוד דרוויש ומאז הוא מקדיש חלק מיצירותיו, הופעותיו וכספו, לפלסטינים.[1]
ביוגרפיה
קריירה
ח'ליפה סיים את לימודיו בקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה בביירות בשנת 1971, ובשנת 1972 בנה להקה מוזיקלית בעיר הולדתו, במטרה להחיות את המורשת המוזיקלית, הערבית-לבנונית.
בין השנים 1972–1975 ערך סיורי הופעות במדינות שונות במזרח התיכון, צפון אפריקה וארצות הברית, לרוב, היו אלו הופעות סולו על העוּד.[2]
בזמן לימודיו בביירות הוא פגש בפליטים פלסטינים והושפע ממצבם.[3][4] בהמשך, הוא התוודע ליצירותיו של מחמוד דרוויש ונוצר ביניהם קשר שהביא לכך שמאז הוא הקדיש חלק מיצירותיו והופעותיו למען הפלסטינים. את תרומתו למענם הוא הגדיר בראיון שנתן: "לכוחות הרכים יש תפקיד יעיל בסוגיה הפלסטינית" ("للقوى الناعمة دور فعّال في القضية الفلسطينية").[3] כאשר הוא הוציא את התקליטור הראשון שלו, בפריז, אוגוסט 1976, הוא כלל בו ארבעה משיריו של מחמוד דרוויש וכן שיר של משורר פלסטיני נוסף – עז א-דין אל-מנאסרה (عز الدين المناصرة). בשנת 1984 הופיע ח'ליפה באצטדיון א-ספא בביירות, מול קהל של מאה אלף איש ושר את שירו של מנאסרה "בתכריכים ירוקים עטפנוהו" (بالأخضر كفناه),[5] שיר שהפך להמנון המהפכות ב"אביב הערבי".[6]
במהלך שנות ה-70 וה-80, ח'ליפה הלחין כמה משיריו של מחמוד דרוויש, והביא לעידן חדש בשירה הפלסטינית, שבה מתערבבות זו בזו דמותה של האישה האהובה, עִם הארץ והמולדת, או דמות האֵם והאוּמה.[7] ח'ליפה הלחין גם שירי משוררים לבנוניים כמו חביב צאדק (حبيب صادق) וטלאל חיידר (طلال حيدر).
בין יצירותיו החשובות של ח'ליפה ניתן למנות את "סימפוניית השיבה" (בערבית: سمفونية العودة, תעתיק עברי: סימפוניית אל-עאודה) שעוסקת בגעגועי הפליטים הפלסטינים וזכותם לשוב לארצם.[8]
מעת לעת, כאשר עולה לסדר היום סוגיה הקשורה לפלסטינים, ח'ליפה מביע את הזדהותו.[9] תנועת בנק"י בדגש על הסניפים דוברי הערבית שבה נוהגים להשתמש בשיריו לפרסומיהם.
הנגינה המסורתית על עוד, הגבילה את הנגנים בטכניקות הקפדניות שנלמדו לאורך השנים ומרסל ח'ליפה, במיומנותו ובכישרונו הצליחו "לשחרר את הכלי" מהאילוצים הללו, ובכך לאפשר הרחבה משמעותית של האפשרויות שלו. במוזיקה הערבית שיצר, ח'ליפה שילב גם כלים מערביים, כמו פסנתר וסקסופון. לאורך השנים הוא היה לאורח קבוע בפסטיבלים בלבנון, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, ירדן, צרפת, אוסטריה, גרמניה, שוודיה, איטליה, ארצות הברית, ניו זילנד ועוד.[10][8]
כמה מיצירותיו של ח'ליפה בוצעו על ידי תזמורות ברחבי העולם, כמו: התזמורת הסימפונית של קייב,[8] תזמורת האקדמיה של בולון בילאקור (צר'), התזמורת הקמרית של סן פרנסיסקו, התזמורת של העיר תוניס, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, התזמורת הפילהרמונית האיטלקית, התזמורת המלכותית. התזמורת הסימפונית של עומאן וה"אנסמבל המוחלט" והתזמורת הסימפונית האיטלקית.
מרסל ח'ליפה חוקר וכותב ספרים על כלי נגינה ומוזיקה ערבית. בשנת 1981 הוא פרסם את א-סמאא, אוסף של יצירות לכלי נגינה ערביים מסורתיים שונים. בשנת 1982 יצא ספרו על מתודולוגיה בת שישה חלקים, לחקר העוּד. ב 1984 יצא לאור, בצרפת, ספרו: "מוזיקה ערבית, תיאוריה ופרקטיקה". צמד בשנים 1996 ו־1997 הוא פרסם שני ספרים על העוד ובשנת 2002 התפרסמה יצירתו סוויטה אנדלוסית לעוּד ותזמורת.[2][8]
לאורך השנים יצאו למעלה מ-20 אלבומי שירה ומוזיקה מיצירותיו, או בביצועו. בנוסף הוא הלחין שמונה פסקולים לסרטים.[2]
יצירותיו של מרסל ח'ליפה זכו לשבחים רבים, הן בעולם הערבי והן בעולם כולו והוא זכה בעשרות פרסים.[11] בין היתר, ביוני 2005 הוא זכה לתואר אמן אונסק"ו לשלום (UNESCO Artist for Peace), על הישגיו האמנותיים ותרומתו ההומניטרית.[12]
חלק מהכספים שקיבל הוא תרם לקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה על שם אדוארד סעיד, באוניברסיטת ביר זית, ומאז הקונסרבטוריון מקיים על שמו של ח'ליפה תחרות מוזיקה שנתית, שמעניקה למוזיקאים צעירים מחוננים הזדמנות להופיע ותמיכה כספית להמשך החינוך המוזיקלי שלהם.[13]
חיים אישיים
מרסל ח'ליפה נשוי ליולה ח'ליפה, העוסקת אף היא בכתיבת שירים ושירה. נולדו להם שני בנים, בשאר ח'ליפה ורמי ח'ליפה, גם הם פעילים בתחום השירה והמוזיקה. בכמה מהופעותיו של מרסל ח'ליפה השתתף בנו בשאר – בצוות המנגנים המלווים.[14]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרסל ח'ליפה
- מרסל ח'ליפה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
- ^ François El Bacha Lire la suite sur, מרסל חליפה, אביר מסדר האמנויות והאותיות, libnanews, 25 ספטמבר 2018
- ^ 2.0 2.1 2.2 Marcel Khalifé Composer, Oud Master and Performer, www.marcelkhalife.com, 2012
- ^ 3.0 3.1 ولاء عبد الناصر, "هذه الأرض لأبنائها منذ الأزل وللأبد ".. رسالة مارسيل خليفة للشعب الفلسطيني - "הארץ הזו שייכת לאנשיה מאז ומתמיד ולנצח נצחים." המסר של מרסל חליפה לעם הפלסטיני, Al Qahera News, 23 אוקטובר 2023
- ^ هكذا بدأت علاقة مارسيل خليفة بالقضية الفلسطينية, قناة الغد, 2019-11-30 (בערבית)
- ^ قصة اغنية مارسيل خليفة ( بالاخضر كفناه )كتبها المناصرة لشهيد من حوارة الاردنية, الأنباط, 2020-04-15
- ^ عرب ٤٨, الشعر في سياق الربيع العربي/ د. الحبيب الناصري, موقع عرب 48, 2011-09-16 (באנגלית)
- ^ بيروت - رويترز | منذ 1 مارس 2016, «أندلس الحب»... ألبوم لمارسيل خليفة في ذكرى ميلاد محمود درويش - "אנדלוסיה של אהבה"...אלבום של מרסל ח'ליפה במלאת יום השנה להולדתו של מחמוד דרוויש, الحياة - אל-חיאה, בירות, 1 מרץ 2016
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Elie Chalala, Marcel Khalife Discusses the New and the Old in Arabic Music in a Leading Literary Supplement - The Rationalization of Arabic Music, Al Jadid, נובמבר 1995
- ^ ربيع الحسامي - רביע אל-חוסאמי, رسالة من مارسيل خليفة إلى فلسطين - הודעה ממרסל ח'ליפה לפלסטין, الإثنين (בעקבות האירועים בשכונת שייח' ג'ראח), 15 מאי 2021
- ^ Marcel Khalifé - Composer, Oud Master and Performer, www.marcelkhalife.com, 2012
- ^ مارسيل خليفة | أشهر المؤلفات الموسيقية لمارسيل خليفة, دقائق.نت, 2022-04-18 (באנגלית)
- ^ TO THE UNESCO ARTISTS FOR WORLD PEACE
- ^ بثينة حمدان, مسابقة مارسيل خليفة تحتضن موسيقيي فلسطين - תחרות מרסל ח'ליפה מחבקת מוזיקאים פלסטינים, אל ג'זירה, 29 במרץ 2008
- ^ مارسيل خليفة | أشهر المؤلفات الموسيقية لمارسيل خليفة, دقائق.نت, 2022-04-18
