מריה תרסה, נסיכת ספרד

מריה תרסה, נסיכת ספרד
María Teresa de Austria
לידה	10 בספטמבר 1638; אל אסקוריאל, ממלכת ספרד
פטירה	30 ביולי 1683 (בגיל 44); ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
מדינה	ספרד, צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סן דני
בן זוג	לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
שושלת בית הבסבורג
תואר	מלכת צרפת ונווארה
אב	פליפה הרביעי, מלך ספרד
אם	אליזבת, נסיכת צרפת
צאצאים	לואי; אן-אליזבת; מארי-אן; מארי-תרז; פיליפ-שארל; לואי-פרנסואה
	9 ביוני 1660 – 30 ביולי 1683; (23 שנים)
	→ אנה, ארכידוכסית אוסטריה, נסיכת ספרד ופורטוגל מאדאם דה מנטנון ←

מריה תרסה, נסיכת ספרד (בספרדית: María Teresa de Austria, ‏10 בספטמבר 1638 - 30 ביולי 1683), הייתה בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד ואשתו הראשונה של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.

ילדותה

מריה תרסה נולדה בארמון אל אסקוריאל שבספרד ב-10 בספטמבר 1638, והייתה בת הזקונים של פליפה הרביעי, מלך ספרד ואשתו הראשונה אליזבת, נסיכת צרפת, בתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת. דודתה של מריה תרסה, אחותו של אביה, הייתה אנה, המלכה העוצרת של צרפת.

אמה של מריה תרסה נפטרה בעודה בת שש בלבד, ומכל שבעת הילדים של הוריה היא היחידה שהגיעה לבגרות, לכן הייתה יורשת העצר הרשמית לממלכה הספרדית מגיל 8, אז מת אחיה האחרון, בלתזר-קרלוס. לאחר מותה של אמה אביה המלך נישא למריאנה מאוסטריה, איתה הביא לעולם עוד חמישה ילדים, ביניהם יורשו, קרלוס השני. כאשר הייתה מריה תרסה בת 19 נולד פליפה פרוספרו, בנם הבכור של המלך פליפה ואשתו השנייה, והנסיכה איבדה את תוארה כיורשת העצר.

נישואים

לנסיכה מריה תרסה חיפשו מגיל צעיר בעל מתאים, בשל מוצאה הרם ממשפחות המלוכה הספרדית, הצרפתית והאוסטרית. בתחילה היא הייתה מיועדת לאחד מבני דודה, פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", אולם בשנת 1659 הקרדינל מזראן, יועצו הבכיר של מלך צרפת, שכנע את פליפה הרביעי להציע את ידה של בתו ללואי הארבעה עשר על מנת לסיים סופית את היריבות בין שתי המדינות, שנלחמו זו בזו במהלך מלחמת שלושים השנים. אמו של לואי, אנה, הייתה מאושרת לראות את בנה נישא לאחד מקרוביה מבית הבסבורג.

מריה תרסה, שהייתה צריכה לוותר על כל תביעה עתידית שתהיה לילדיה על הכתר הספרדי, לוותה על ידי אביה ועל ידי כל חצר המלוכה הספרדית לנהר בידסואה, שם פגש אותה לראשונה המלך לואי. הזוג נישא ב-9 ביוני 1660.

מריה תרסה ולואי הארבעה עשר היו בני דודים משני הצדדים: אביו של לואי, לואי השלושה עשר, היה אחיה של אמה של מריה תרסה, אליזבת, נסיכת צרפת, בעוד שאמו של לואי, אנה, ארכידוכסית אוסטריה, נסיכת ספרד ופורטוגל, הייתה אחותו של אביה של מריה תרסה, פליפה הרביעי.

החיים בצרפת

המלכה החדשה נחשבה לנמוכה מאוד והיא סבלה מבליטת הלסת התחתונה, מצב הידוע בכינוי לסת הבסבורג, שהיה נפוץ בין בני שושלת הבסבורג שהיו תוצר של מאות שנות נישואי קרובים. למרות שהיא לא סבלה ממחלת נפש או מנכות קשה, כמו רבים מבני משפחתה, אישיותה נחשבה לילדותית מאוד. יש המשייכים לה את המשפט המפורסם "אם אין לחם שיאכלו עוגות" (בתרגום מדויק: "אם אין לחם, שיאכלו בריוש"), שמאה שנים מאוחר יותר נאמר על מארי אנטואנט^[1] ^[2]. מריה תרסה מעולם לא למדה לדבר צרפתית היטב והייתה מבלה את רוב ימיה בתפילה עם חמותה-דודתה ובמשחקי קלפים, שכן פוליטיקה או ספרות לא עניינו אותה במיוחד.

המלך היה נאמן לרעייתו רק בשנה הראשונה לנישואיהם, היחסים בין בני הזוג לא היו קרובים והוא החל במהרה להרבות לו נשים ללא נישואין בפומבי. המפורסמות שבהן, לואיז דה לוואלייר, מאדאם דה מונטספאן ומאדאם דה מנטנון, שילדו לו ילדים רבים. המלכה נהגה בכבוד ולא הראתה את אי-הסכמתה למצב בחצר. בתמורה לכך המלך הרשה לה לפנק את עצמה ולעשות כרצונה בחצר.

בשנים 1667, 1672 ו-1678, אז המלך יצא להשתתף בקרבות עם צבאו, שימשה המלכה מריה תרסה כעוצרת הממלכה.

לזוג המלכותי נולדו שישה ילדים, אולם רק אחד מהם, לואי, הדופן הגדול (1661–1711) הגיע לבגרות, אך מעולם לא מלך בצרפת. לואי הארבעה עשר האריך ימים אחרי בנו ונשאר מולך בצרפת.

מותה ומורשתה

המלכה מריה תרסה מתה בפתאומיות ב-30 ביולי 1683 בארמון ורסאי. רופאיה של המלכה חשדו כי מותה לא היה מסיבות טבעיות, אולם אין שום הוכחה לכך שמישהו רצח אותה. כיום האמונה הרווחת היא שהמלכה נפטרה מגידול סרטני מתחת לזרועה. למרות ההבטחה שהבטיחה לפני נישואיה, כי צאצאיה לא ירשו את הכתר הספרדי, ירש נכדה פליפה החמישי בשנת 1700 את כס המלוכה מאחיה של מריה תרסה, קרלוס השני. כך בעתיד מלכו צאצאיה לא רק בצרפת, אלא גם במולדתה ספרד.