מרדוך-אפלה-אידינה השני
 | |
| כודורו של מרדוך-אפלה-אידינה השני שבו הוא מעניק אדמה לפקידו |
מרדוך-אפלה-אידינה השני, הידוע גם בשמו התנכ"י מְרֹדַך בּלְאֲדַן וגם בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן, היה נסיך כשדי שמלך על השבט הכשדי בית יַכִּין והפך למלך בבל. הוא מלך על בבל בין השנים 721/2–710 לפנה"ס, ופעם נוספת למשך תשעה חודשים בשנת 703 לפנה"ס, בתקופת השושלת העשירית, שכונתה גם השושלת האשורית. משמעות שמו היא "מרדוך נתן (לי) יורש".
ביוגרפיה
מרדוך-אפלה-אידינה היה נסיך כשדי שעלה לשלטון בבבל בתקופת המהומה של תחילת תקופת מלכותו של המלך האשורי סרגון השני. הוא מרד בשלטון האשורי על בבל. מוצאו היה משבט כשדי ששמו בית יַכִּין ששלט בחלק הדרומי של דרום מסופוטמיה. בתעודות האשוריות כונה בן יכין, כלומר בן שבט יכין. בכתובת משנת 721 לפנה"ס הוא מתאר את עצמו כבנו בכורו (במשמעות יורשו) של אריבה-מרדוך מלך בבל מהשושלת התשיעית שהיה גם הוא ממוצא כשדי ומלכותו הסתיימה בשנת 761 לפנה"ס. פער זה בין התאריכים מעלה ספק אם היה בנו של אריבה-מרדוך, אולי היה נכדו.
מרדוך-אפלה-אידינה השני מופיע לראשונה בתעודות בין השנים 728-732 לפנה"ס, בתקופת מלכותו של המלך האשורי תגלת-פלאסר השלישי שערך מסעות לבבל. באותה תקופה בבל והשבטים הכשדיים היו מרכז התנגדות לשלטון של אשור. מרדוך-אפלה-אידינה ניצל את הפילוג בין שבטי הכשדים השונים והיה הגורם העיקרי שהביא לכניעת בבל לתגלת-פלאסר השלישי בשנת 729. תפקידו זה הביא אותו לעמדת כוח בין ערי בבל המפולגות ביניהן, הוא נהנה גם מאמונו של תגלת-פלאסר השלישי ובנו ויורשו שלמנאסר החמישי.
עליית סרגון השני לשלטון בשנת 722 לפנה"ס לוותה במהומות ברחבי האימפריה האשורית. מרדוך-אפלה-אידינה ניצל את אי היציבות השלטונית ומרד במלך אשור. הוא עלה לכס המלוכה בבבל בחודש ניסן בשנת 722 לפנה"ס ומלך על בבל במשך 12 שנים. מיד לאחר עלייתו לשלטון כרת ברית עם מלך עילם ויחד הם תקפו בשנת 720 לפנה"ס את צבא אשור באזור העיר דיר. בקרב נוצחו האשורים. תעודה בבלית מציינת שהמנצחים בקרב היו העילמים ואילו כוח הצבא בראשותו של מרדוך-אפלה-אידינה, הגיע באיחור לשדה הקרב. בתעודה אחרת שלו הוא טוען שהוא ניצח את אשור.
מרדוך-אפלה-אידינה ניצל את הזמן שבו היה עסוק סרגון השני במאבקיו במקומות אחרים כדי לחזק וללכד את ערי בבל כיש, ארך כותה יחד עם בבל עצמה. עיקר הצלחתו הייתה באזור שמדרום לבבל ובקרב שבטי הכשדים והארמים שתמכו ברצונו להשתחרר משליטת אשור. הערים הצפוניות יותר בבל עצמה סיפר, ניפור ובורסיפה לא תמכו בו תמיכה מלאה.
בשנת 710 לפנה"ס ערך סרגון מסע צבאי נוסף לבבל. בקרב זה ניצח סרגון השני, הוא הבריח את מרדוך-אפלה-אידינה מבבל. הלה ביקש מקלט בעילם, אך מלך עילם, שחשש מאשור, סירב לתת לו מקלט. סרגון הצליח לנתק אותו מבעלי בריתו הארמים. סרגון עלה למלוכה בבבל בשנת 710 לפנה"ס, במלחמתו במרדוך-אפלה-אידינה הגלה מבבל 90,580 איש.[1] בסופו של דבר הצליח כנראה מרדוך-אפלה-אידינה להגיע לעילם יחד עם שריו. מכתובת של סרגון הנקראת "כתובת הראווה" עולה כי אולי נפל בשבי. לאחר שהורד מהשלטון בבבל המשיך מרדוך-אפלה-אידינה לשמש כמלך השבטים הכשדיים בדרום מסופוטמיה.
לאחר מותו של סרגון השני בשנת 705 לפנה"ס, עלה לשלטון בנו סנחריב. תחילת שלטונו התאפיינה גם היא במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל. בשנת 703 לפנה"ס, אציל בבלי בשם מרדוך-זכיר-שומי השני ניצל את המהומה ועלה לשלטון למספר חודשים, הוא הורד מהשלטון באותה שנה על ידי מרדוך-אפלה-אידינה שהגיע והתקבל בבבל ברצון. הוא חידש את הברית עם עילם וגייס את כל ערי בבל הגדולות וכן את הארמים והכשדים. הצבא האשורי יצא לקרב נגדו ליד כיש, הוא נמנע מעימות גלוי וברח משדה הקרב ולא חזר יותר לבבל. סנחריב כבש את בבל, בזז את ארמונו של מרדוך-אפלה-אידינה ואת ערי בבל המורדות ואת שבטי הארמים והכשדים שהתגוררו בדרום מסופוטמיה. הוא הגלה לאשור 208,000 חיילים ורכוש רב.[2]
מרדוך-אפלה-אידינה נשאר בדרום מסופוטמיה. תעודה מהעיר אור מציינת שהיא נכתבה בשנה ה-22 לשלטונו כלומר שנת 700 לפנה"ס, אבל תוארו בתעודה אינו מלך בבל, אלא "בן השלטון". בשנה זו יצא סנחריב למסע מלחמה נוסף נגדו. הוא ברח למקום בשם נגיתו ששכנה כנראה בעילם. בבריחתו לקח איתו את עצמות אבותיו. לפי כתובת של סנחריב משנת 694 לפנה"ס מת מרדוך-אפלה-אידינה באותו מקום.
אזכורים בתנ"ך
מרודך בלאדן מופיע פעמיים[3] בשמו במקרא ובפעם השלישית[4] מוזכרת רק משלחתו. כל האזכורים הם בקשר למשלחת ששלח המלך הבבלי למלך חזקיהו לאחר ששמע שהוא חלה. המשלחת הביאה "ספרים" שהם מכתבים, ומנחה שפירושו מתת כסף. חזקיהו שכבר הבריא עשה להם סיור בבית הנכות שלו והראה להם את כל אוצרותיו.
א בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן-בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ-בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל-חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק. ב וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו לֹא-הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ.
לקריאה נוספת
- פנחס ארצי, הערך מרדך בלאדן, אנציקלופדיה מקראית כרך ה', עמ' 449-445
קישורים חיצוניים
- מראדך בלאדן באתר דעת
- אלכסנדר רופא, משלחת מראדך בלאדן באתר מקראנט
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 93
- ^ אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 1063
- ^ ספר מלכים ב, פרק כ, פסוקים יב-יט; ספר ישעיהו, פרק לט, פסוקים א-ח.
- ^ ספר דברי הימים ב, פרק לב, פסוק לא.
| הקודם: שלמנאסר החמישי 727–722 לפנה"ס |
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית 710-722 לפנה"ס |
הבא: סרגון השני 710–705 לפנה"ס |
| הקודם: מרדוך-זכיר-שומי השני 703 לפנה"ס |
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית 703 לפנה"ס |
הבא: בל-איבני 703–700 לפנה"ס |
25698073מרדוך-אפלה-אידינה השני