מקס פפר
| לידה |
12 ביוני 1883 גלדרן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1955 (בגיל 72) וואיקובו, ברית המועצות  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1902–1943 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל התותחנים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-297 מפקד הקורפוס ה-4 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גנרל מקס פפר (בגרמנית Max Pfeffer; 12 ביוני 1883 - 31 בדצמבר 1955) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על דיוויזיה ועל קורפוס במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פפר נולד ב-12 ביוני 1883 בגלדרן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1902 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-22 (ווסטפאליה ה-2), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה, וב-24 בדצמבר 1918 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פפר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1927 הועלה פפר לדרגת מיור, ומונה לקצין מטה בגדוד ה-2 של רגימנט הארטילריה ה-6 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1928 הועבר לאחר מכן למשרד המלחמה, וב-1 באפריל 1931 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 בספטמבר 1931 מונה למפקד הגדוד ה-2 של רגימנט הארטילריה ה-6 (הפרוסי), וב-1 באוקטובר 1933 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-16, וב-1 באוקטובר 1936 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-26, וב-12 באוקטובר 1937 מונה למפקד אגד הארטילריה ה-20. ב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד פיקוד הארטילריה ה-5, ב-1 באוגוסט 1939 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-26 באוגוסט 1939 מונה למפקד אגד הארטילריה ה-44.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה פפר מפקד אגד הארטילריה ה-44, ופיקד עליו במהלך המערכה בפולין, כחלק מהדיוויזיה ה-44 במסגרת הקורפוס ה-17. בתחילת 1940 הועבר פפר לעתודת המילואים, וב-5 באפריל 1940 מונה למפקד הדיוויזיה ה-297. במהלך מבצע ברברוסה לחם פפר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-44 במסגרת הארמייה השישית, ולאחר מכן כחלק מארמיית הפאנצר הראשונה ומהארמייה ה-17, ולחם עימה בקרב אומן ובכיתור הגדול בקייב. באוקטובר הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-55 שהיה חלק מהארמייה ה-17, ובנובמבר הועברה הדיוויזיה לארמייה השישית, כחלק מהקורפוס ה-11, ה-55, וה-51 לסירוגין. על פעולותיו בקרבות קיבל פפר ב-4 בדצמבר 1941 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
במהלך מתקפת הקיץ הגרמנית בשנת 1942, לחם פפר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-51, ולאחר מכן כחלק מקורפוס הפאנצר ה-24 במסגרת הארמייה השישית. בספטמבר הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-4 שהיה חלק מארמיית הפאנצר הרביעית, והחל מדצמבר חלק מהארמייה השישית, ופפר לחם עם הדיוויזיה בקרב סטלינגרד.
ב-17 בינואר 1943 מונה פפר למפקד הקורפוס ה-4, במקום ארווין ינקה שנפצע בקרבות, וב-31 בינואר נכנע פפר יחד עם כל שרידי הכוחות שהיו בכיס הדרומי בסטלינגרד ונלקח לשבי.
לאחר המלחמה
פפר מת ב-31 בדצמבר 1955 במהלך שהותו בשבי במחנה וואיקובו, והוא בן 72 שנים.
קישורים חיצוניים
- מקס פפר באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
