מקס בוקוס

מקס בוקוס
Max Baucus
לידה	11 בדצמבר 1941 (גיל: 83); הלנה, מונטנה, ארצות הברית
שם מלא	מקס סיבן בוקוס
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת סטנפורד
עיסוק	פוליטיקאי, דיפלומט
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	20 במרץ 2014 – 20 בינואר 2017; (שנתיים ו־43 שבועות)
	→ גארי לוק טרי ברנסטאד ←
	15 בדצמבר 1978 – 6 בפברואר 2014; (35 שנים)
	→ פול האטפילד ג'ון וולש ←

מקס סִיבֵּן בּוֹקוּס (באנגלית: Max Sieben Baucus; נולד ב-11 בדצמבר 1941) הוא פוליטיקאי אמריקאי ודיפלומט לשעבר, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מונטנה בשנים 1978–2014. חבר המפלגה הדמוקרטית, בוקוס כיהן כסנאטור במשך 35 שנה, ומה שהופך אותו לסנאטור שכיהן את תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מונטנה. ב-26 בדצמבר 2013 מינה אותו הנשיא ברק אובמה להחליף את גארי לוק כשגרירה ה-11 של ארצות הברית ברפובליקה העממית של סין. בתפקיד זה כיהן בשנים 2014–2017, עד שהנשיא דונלד טראמפ פיטר חלק ניכר משגרירי ארצות הברית שמונו בידי קודמו אובמה^[1].

כיושב ראש ועדת הכספים של הסנאט, בוקוס מילא תפקיד משפיע בדיונים על הרפורמה בשירותי הבריאות בארצות הברית. הוא היה גם יו"ר הוועדה המשותפת למיסוי, חבר ועדת החקלאות, התזונה והיערנות, ועדת הסביבה והעבודות הציבוריות, ויו"ר ועדת המשנה לתחבורה ותשתיות. לפני היבחרו לסנאט, היה בוקוס חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1975–1978, כנציג מחוז הקונגרס הראשון של מונטנה. בעברו הפוליטי הרחוק כיהן בבית הנבחרים של מונטנה בשנים 1973–1974.

ביוגרפיה

בוקוס נולד ב-11 בדצמבר 1941 בשם מקס אנקה (Enke) בהלנה שבמונטנה, להיסטוריונית ג'ין שריף (בת למשפחת חוואים אמידה) וסטפן אנקה, דמוגרף וכלכלן. אביו, יליד פרובינציית קולומביה הבריטית שבקנדה, היה ממוצא גרמני וסקוטי, בעוד אמו ממוצא אנגלי וגרמני גם כן. בוקוס חי בקליפורניה עד שהיה בן שנתיים, כשאמו עזבה את אביו ושבה להלנה. מאוחר יותר היא נישאה ג'ון ג'. בוקוס, ושם משפחתו שונה לבוקוס. בוגוס סיים את לימודיו התיכוניים בית הספר התיכון של הלנה ב-1959.

לאחר שלמד בבתי ספר ציבוריים מקומיים בעיר הולדתו הלנה, הוא למד במכללת קרלטון במינסוטה במשך שנה לפני שעבר ללמוד באוניברסיטת סטנפורד, שם היה בוגר בכלכלה ב-1964, והיה חבר באחוות סיגמא אלפא אפסילון. לאחר שסיים את לימודיו, למד בוקוס בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד והשלים את לימודי הדוקטורט שלו ב-1967. לאחר שסיים את לימודי המשפטים, בוקוס התמחה שלוש שנים כעורך דין בוועדה לניירות ערך ולבורסות שבוושינגטון הבירה. הוא שב למונטנה ב-1971 על מנת לכהן כראש וועידת החוקה של המדינה, והקים משרד עורכי דין במיזולה. בנובמבר 1972 נבחר בוקוס לבית הנבחרים של מונטנה כנציג מחוז מיזולה. בנובמבר 1974 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, ונבחר מחדש ב-1976.

בוקוס נבחר לסנאט של ארצות הברית ב-7 בנובמבר 1978 לתקופת כהונה שעתידה הייתה להתחיל ב-3 בינואר 1979, אך באופן פתאומי מונה לסנאט בידי המושל תומאס לי ג'אדג', לפני שהחלה תקופת כהונתו להלכה, ב-15 בדצמבר 1978 על מנת למלא את מקומה הריק של מונטנה שנותר פנוי על ידי הסנאטור פול האטפילד התפטר^[2]. ביוני 2008, משאישר הסנאט סנקציות בינלאומיות נוספות על איראן בגין תוכניתה הגרעינית, אמר כי "הסנקציות הקשות שאושרו ירתיעו את הממשל האיראני מייצור נשק גרעיני"^[3]. בראשית דצמבר 2009 הודה כי המליץ על בת זוגו מלודי היינס לתפקיד במטהו^[4]. במהלך כהונתו כראש ועדת הכספים של הסנאט, נמנה בוקוס בין מעצבי חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, רפורמת הבריאות של הנשיא אובמה^[5]. ב-23 באפריל 2013, נודע כי בוקוס לא יתמודד לתקופת כהונה שביעית.

ב-26 בדצמבר 2013 הודיע הנשיא אובמה על כוונתו למנות את בוקוס לשגרירהּ של ארצות הברית ברפובליקה העממית של סין. ב-7 בינואר 2014 הגיש אובמה את מועמדותו של בוקוס לסנאט, שאישר את מינויו^[6]. דיון במועמדותו התקיים בוועדת החוץ של הסנאט של ארצות הברית ב -28 בינואר 2014. בוקוס הושבע לתפקידו בידי סגן הנשיא ג'ו ביידן ב-21 בפברואר 2014, עם סיום כהונתו של השגריר הקודם גארי לוק. באוקטובר 2015 ננזף בוקוס בידי סגן שר החוץ של סין, ז'אנג יסוי, בעקבות הגעת משחתת אמריקאית לאזור האיים המלאכותיים שהקימה ממשלת סין העממית בים סין הדרומי^[7]. בוקוס עזב את בייג'ינג בינואר 2017, כאשר הנשיא דונלד טראמפ מינה את מושל איווה טרי ברנסטאד לשגריר הבא בסין העממית.