מקדש דנדור

מקדש דנדור הוא מקדש נובי שנבנה בתקופת האימפריה הרומית (שנת 15 לפנה"ס) עבור האלים איזיס, הרפוקרטס ואוזיריס וכן שני אלים נוביים מקומיים - פדסי ופיחור. המקדש נבנה בדרומה של מצרים של ימינו, סמוך לאסואן. כיום המבנה ממוקם באגף סאקלר של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.

היסטוריה

המבנה הוקם בשנת 15 לפנה"ס בדנדור (שנקראה בעבר טוטזיס - כ-80 ק"מ דרומית לאסואן) בהוראת אוגוסטוס ושימש מקדש מצרי עד הפיכתו, בשנת 577 לכנסייה קופטית. כתובת המנציחה את הקדשת המבנה ככנסייה מופיעה על חזית המבנה. במהלך המאה ה-19 הותירו תיירים אירופים שביקרו במבנה כתובות גרפיטי על קירותיו.

בשנת 1963 בשל בניית סכר אסואן היה המבנה צפוי להיות מוצף במי האגם שדרומית לסכר, ולכן הוחלט להעביר את המקדש ממקומו. לאות תודה על המימון והעזרה שנתנה ארצות הברית לממשלת מצרים להעתקת מקדשים ואנרדטאות מצריות ממקומם ולהצילם מהצפה, החליטה ממשלת מצרים בשנת 1965 לתת את המקדש במתנה לארצות הברית. המבנה פורק, אבניו במשקל כולל של 800 טונות סומנו (הגדולות שבהן שקלו 6.5 טונות כל אחת), ונשלחו לארצות הברית באונייה קונדורדיה סטאר. בארצות הברית נערך מכרז בין 661 מוסדות שונים אשר רצו להציג את המקדש. כמו כן נשקלו הצעות להקים את המקדש על גדת נהר הפוטומק בוושינגטון הבירה או על גדת נהר צ'ארלס בבוסטון, אולם בשל חשש מפגיעת מזג האוויר באבן החול של המקדש הוחלט כי המבנה יינתן למי שיוכל לבנותו בתוך מבנה המסוגל לשמר אותו בתנאים אקלימיים מתאימים. ב-27 באפריל 1967 הוחלט להעניק את המבנה למוזיאון המטרופוליטן לאמנות. המקדש נבנה מחדש בתוך אגף סאקלר של המוזיאון בשנת 1978 באולם שתוכנן על ידי משרד האדריכלים קווין רוש, ג'ון דינקלו ושות'. באולם נבנתה בריכת השתקפות וקיר מוטה מאחורי המקדש מסמלים יחד את מיקום המקדש ביחס לנילוס ולצוקים שניצבו מאחורי המקדש במקומו המקורי. קירות הזכוכית של האולם נועדו להראות את המקדש בתאורה טבעית.

תיאור המקדש

המקדש בנוי אבן חול, אורכו 25 מטרים משער המקדש ועד חלקו האחורי (קודש הקודשים), וגובהו 8 מטרים בנקודה הגבוהה ביותר. המקדש מעוטר בכתב חרטומים ובתחריטים אשר היו צבועים (כיום הצבע דהה ואינו נראה). בין התחריטים המופיעים על קירות המקדש ניתן לראות גומא הפפירוס ופרחי לוטוס. על שער המקדש הראשי ושער הכניסה למבנה הראשי תחריטים של השמש וכנפיים המסמלים את אל השמים הורוס. על הקירות החיצוניים של המבנה מופיעה דמותו של אוגוסטוס בדמות פרעה המביא מנחות לאלים איזיס, אוזיריס ובנם הורוס. בחדר הראשון של המקדש (האולם) תגליפים של אוגוסטוס מתפלל. החדר האמצעי של המקדש (הקודש) בו הוקרוב המנחות, והחדר הפנימי (קודש הקודשים) אינם מעוטרים.