מצרים העליונה והתחתונה
בהיסטוריה המצרית, תקופת מצרים העליונה והתחתונה (הידועה גם בשם שתי הארצות) הייתה השלב האחרון של מצרים הפרהיסטורית וקדם ישיר לאיחוד הממלכה. תפיסת מצרים כשתי ארצות הייתה דוגמה לדואליזם בתרבות המצרית העתיקה והופיעה לעיתים קרובות בכתבים ובדימויים, כולל בתארים של פרעונים מצריים.
התואר המצרי zmꜣ-tꜣwj (הגייה אגיפטולוגית sema-tawy) מתורגם בדרך כלל כ"איחוד שתי הארצות"[1] והוצג כקנה הנשימה של האדם השזור בצמח הפפירוס והחבצלת. קנה הנשימה עמד על איחוד, בעוד שצמח הפפירוס והחבצלת מייצגים את מצרים התחתונה והעליונה.
התארים הסטנדרטיים של פרעה כללו את הפרנומן (אנ'), פשוטו כמשמעו "של הכָּרִיךְ (Cyperaceae) והדבורה" (nswt-bjtj, הסמלים של מצרים העליונה והתחתונה)[2] ו"אדון שתי הארצות" (נכתב nb-tꜣwj). מלכה עוצרת (אנ'), המולכת בפועל, קיבלה פנייה כפרעה זכר. מלכה רעיה עשויה לשמש בגרסאות נשיות של התואר השני, "גברת שתי הארצות" (nbt-tꜣwj), "פילגש של כל שתי הארצות" (hnwt-tꜣwy-tm), ו"פילגש שתי הארצות" ( hnwt-tꜣwy).[3]
מבנה
מצרים העתיקה חולקה לשני אזורים, כלומר מצרים העליונה ומצרים התחתונה. מצפון הייתה מצרים התחתונה, שם השתרע הנילוס עם מספר יובליו שיצרו את דלתת הנילוס. מדרום הייתה מצרים העליונה, שהשתרעה עד אסואן. המינוח "עליון" ו"תחתון" נובע מזרימת הנילוס מהרמות של מזרח אפריקה צפונה לים התיכון.
שתי הממלכות של מצרים העליונה והתחתונה אוחדו בסביבות 3150 לפני הספירה, אבל כל אחד שמר על סמל משלו: הדג'ט (אנ') או הכתר הלבן למצרים העליונה והדשרת (אנ') או הכתר האדום למצרים התחתונה. לפיכך, הפרעונים נודעו כשליטי שתי הארצות, וחבשו את הפשנט (אנ'), הכתר הכפול, שכל חצי מייצג את הריבונות של אחת הממלכות. המסורת המצרית העתיקה זיכתה את מנס, שכיום מאמינים שזהותו היא נערמר, כשליט שאיחד את מצרים העליונה והתחתונה. בלוח השחיקה של נערמר, מתואר השליט כשהוא חובש את הכתר האדום בסצנה אחת ואת הכתר הלבן בסצנה אחרת, ובכך מייצג את שלטונו בשתי הארצות.[4]
סמה טאווי וסמליות
האיחוד של מצרים העליונה והתחתונה מתואר על ידי צמחי פפירוס וקנה מסוקסים. המוטיב המחייב מייצג הן הרמוניה באמצעות קישור והן שליטה באמצעות הכלה. הדואליות היא חלק חשוב מהאיקונוגרפיה המלכותית. לפעמים, הדואליות מתרחבת עוד יותר בכך שהצמחים המסוקסים מתרחבים וקושרים גם אויבים זרים (הן מהצפון והן מהדרום).[4]
במהלך תקופת השושלת הראשונה, צצים תארים מלכותיים דואליסטיים, כולל התואר מלך מצרים העליונה והתחתונה (nswt bjtj) המשלב את הצמח המייצג את מצרים העליונה ודבורה המייצגת את מצרים התחתונה. התואר הדואליסטי הנוסף הוא השם שתי גברות או שם נבטי. שתי הגברות הן נחבת, אלילת הנשר הקשורה לנחן במצרים העליונה, ווואדג'ת, אלילת הקוברה המזוהה עם בוטו (אנ') במצרים התחתונה.[4]
ישנם תיאורים רבים של האיחוד הפולחני של שתי הארצות. לא ידוע אם היה זה אולי טקס שנחקק בתחילת שלטון או רק ייצוג סמלי. רבים מתיאורי האיחוד מראים שני אלילים קושרים את הצמחים. לעיתים קרובות האלילים הם הורוס וסת, או לפעמים הורוס ותחות. ישנן מספר דוגמאות של דוכני דוברה מתקופת שלטונם של אמנחותפ השלישי (הרמופוליס), תהרקה (ג'בל ברקל) ואטלנרסה (Atlanersa) (ג'בל ברקל) המציגות שני אלילי נהר מבצעים את הטקס. זה תואם סצנה מהמקדש באבו סימבל מתקופת רעמסס השני.[5]
יש רק קומץ סצנות המראות את השליט עצמו מבצע את הטקס. כל אלה הם מדוכני דוברה ומתוארכים לתקופת שלטונם של אמנחותפ השלישי, סתי הראשון ורעמסס השלישי. שני האחרונים עשויים להיות עותקים של הראשון.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Ronald J. Leprohon, The Great Name: Ancient Egyptian Royal Titulary, Society of Biblical Lit, 2013
- ↑ Abeer El-Shahawy, Farid S. Atiya, The Egyptian Museum in Cairo, American Univ in Cairo Press, 2005
- ↑ Grajetzki, Ancient Egyptian Queens: A Hieroglyphic Dictionary, Golden House Publications, London, 2005, מסת"ב 978-0954721893
- ^ 4.0 4.1 4.2 Wengrow, David, The Archaeology of Early Egypt: Social transformations in North-East Africa, 10,000 to 2650 B.C., Cambridge University Press, 2006
- ^ 5.0 5.1 Rania Y. Merzeban, "Unusual sm3 t3wy Scenes in Egyptian Temples", Journal of the American Research Center in Egypt, Vol. 44 (2008), pp. 41–71
מצרים העליונה והתחתונה40353692Q1364296