עיטור הניצחון
עיטור הניצחון (ברוסית: Орден "Победa") היה העיטור הצבאי הגבוה ביותר בברית המועצות. העיטור היה נדיר ביותר, וניתן לאנשי הפיקוד העליון של הצבא האדום על "פעולה מוצלחת במסגרת חזית אחת או יותר שהביאה לשינוי משמעותי של המצב לטובתו של הצבא האדום". העיטור נוסד בשנת 1943.
העיטור הוענק לראשונה ב-10 באפריל 1944 לגיאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וקוב, אלכסנדר ואסילבסקי ויוסיף סטלין על חלקם בשחרור אוקראינה המזרחית. שלושתם קיבלו את העיטור פעם נוספת בשנת 1945 - והם היחידים שקיבלו עיטור זה יותר מפעם אחת.
כל העיטורים מסוג זה ניתנו במהלך מלחמת העולם השנייה, למעט זה של ברז'נייב שהוענק ב-1978 (העיטור נשלל ממנו מספר שנים לאחר מותו, ב-1989). בסך הכול ניתן העיטור 20 פעם ל־17 איש (כולל ברז'נייב).
מתוך 17 מקבלי העיטור 5 לא נמנו עם אנשי הצבא האדום:
הגנרל האמריקאי אייזנהאואר, מרשל יוגוסלביה טיטו, הפילדמרשל הבריטי מונטגומרי, מרשל פולין מיכל רולה זימיירסקי ומלך רומניה מיכאי הראשון.
העיטור עצמו הוא כוכב מחומש מפלטינה, המעוטר ב-150 יהלומים במשקל כולל של 16 קרט ובאבני אודם. במרכזו דמות הקרמלין, המאוזוליאום של לנין ומגדל ספסקאיה בזהב, מוקפים בשיבולים זהובות כשמעליהן הכיתוב CCCP (ברית המועצות) ובתחתית Победа (ניצחון).
קישורים חיצוניים
