צדק חברתי (מפלגה)
 | |
| סמל המפלגה | |
| מנהיגים | גד הרן ומוטי אשכנזי |
|---|---|
| כנסות | טרם נבחרה לכנסת |
| אותיות |
אותיות שונות (הבחירות לרשויות המקומיות 2008)[1] צק (הבחירות לכנסת התשע עשרה) |
| שיא כוחה | חברות במועצות מקומיות |
| נוצרה מתוך | מפלגה עצמאית |
צדק חברתי היא תנועה ישראלית חברתית ונרשמה כמפלגה ב-11 בנובמבר 2007. כיום עומדים בראשה גד הרן ומוטי אשכנזי. מצע המפלגה מעיד כי מטרותיה העיקריות הינן בתחום החברתי-כלכלי, ובעיקרן שיפור מצבן של השכבות המוחלשות ומניעת שחיקתו של מעמד הביניים. בין הסעיפים הבולטים במצע נמצאים הגדלת הקצבאות לאזרחים וותיקים ולאנשים עם מוגבלות, העלאת שכר המינימום, הפעלת פרויקט לאומי לפתרון בעיית הדיור ומלחמה ביוקר המחיה.
היסטוריית המפלגה
לפני הבחירות לכנסת ה-18
התנועה הוקמה בעקבות פרסום סקרים אשר ניבאו למפלגה בראשותו של אריה בר-לב (ארקדי גיידמאק) הצלחה רבה בבחירות, אשר תקנה לה כ-5 מנדטים בכנסת. ההכרזה על הקמת התנועה נעשתה במסיבת עיתונאים ב-21 בפברואר 2007 וגררה הדים רבים בתקשורת הישראלית. בר-לב הודיע כי אם תתמודד התנועה בבחירות, אין בכוונתו להיות מועמד מטעמה, אלא לפקח על פעילותה כיו"ר ולהתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. בנוסף הכריז בר-לב בתחילה כי התנועה תתמוך במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אולם הסתייג מהודעה זו מאוחר יותר. בסוף שנת 2007 פורסם כי בכוונת המפלגה להריץ מועמדים לראשות ולמועצת עשרות רשויות מקומיות בבחירות המוניציפליות ב-2008.
על פי טיוטת מצעה, המפלגה נועדה להיות מתונה מבחינה מדינית ובעלת אוריינטציה חברתית, מתוך מטרה "ליצור מכנה משותף למיעוטים המקופחים", ולתמוך בשוויון ובדו-קיום עם ערביי ישראל, כמו גם עם הפלסטינים. כחלק ממאמצי קידום המפלגה, ביום העצמאות ה-59 ערך בר-לב, בחסות התנועה, אירוע פתוח לציבור בפארק הירקון שבתל אביב, תחת הסיסמה "מסיבת הפתעה למדינה". באירוע נכחו כ-150 אלף איש, נערכו בו הופעות של אמנים שונים וכרזות התנועה הוצבו ברחבי המתחם.
אף על פי שהמפלגה הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-17, במהלך כנסת זו חתם בר-לב עם שלושת פורשי סיעת גיל, משה שרוני, אלחנן גלזר ושרה מרום שלו על הסכם, לפיו השלושה ייצגו את מפלגתו בכנסת מטעם סיעה שתקרא "צדק לגמלאים". במסגרת ההסכם הובטחו לשלושה מקומות גבוהים ברשימת המפלגה בבחירות הבאות לכנסת ה-18. במהלך הדיון שקדם להצבעה על אישור בקשת ההתפלגות הושמעה ביקורת מצד חברי כנסת רבים וכן מצד היועצת המשפטית של הכנסת, נורית אלשטיין, באשר לחוקיות ההסכם בין הפורשים לבר-לב. בתום הדיון החליט שרוני למשוך את בקשתו לאישור ההתפלגות, ולהעמידה להצבעה במועד אחר לאחר תיקון סעיפי ההסכם, לאחר שהסתמן רוב בקרב חברי הוועדה נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ובהצבעה שנערכה בוועדה ב-28 במאי נדחתה הבקשה. לבסוף, ולאחר שבוטל ההסכם עם בר-לב, אישרה ועדת הכנסת ב-2 ביוני את התפלגות הסיעה ואת הקמת סיעת "צדק לזקן".
בבחירות למועצות המקומיות ב-11 בנובמבר 2008, התמודדה התנועה בעשרות רשויות, ואף הריצה עשרה מועמדים לראש הרשות. בר-לב עצמו התמודד על ראשות עיריית ירושלים, תוך ניסיון למשוך מצביעים מקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בבחירות הובס בר-לב כאשר קיבל פחות מארבעה אחוזים מהקולות ורשימתו בירושלים לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לעיריית תל אביב-יפו זכתה המפלגה במנדט אחד[2]. כל מועמדי המפלגה לראש רשות לא נבחרו ובכל הארץ קיבלה המפלגה 36 מנדטים.
המפלגה לא הגישה את מועמדותה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009). במהלך שנה זו, פרש בר-לב מחברותו במפלגה ומכל תפקיד שמילא בה. כממלא מקומו מונה יעקב נרודצקי.
הבחירות לכנסת ה-19
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרפה למפלגה קבוצת פעילים חברתיים בראשותו של גד הרן. מועצת המפלגה הורחבה והתמנתה הנהלה חדשה. המועצה בחרה בגד הרן כיו"ר המפלגה ויו"ר הוועד המנהל שלה. המפלגה הכריזה שתפעל לקדם סדר יום חברתי כלכלי. מצע המפלגה קורא לצמצום פערים בחברה הישראלית, חיזוק מעמד הביניים, עצירת העוני ומתן שירותים משופרים לקהילה בידי המדינה.
המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
המשך פעילות המפלגה
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) שניזום על ידי ח"כ רן כהן משנת 1998 לא יושם למעשה מעולם על ידי ממשלת ישראל, על ידי כך שדאגה לטרפד אותו, שנה אחר שנה, בחוק ההסדרים.
בתאריך 14.01.2013 הגישה מפלגת צדק חברתי עתירה לבג"ץ נגד הממשלה על אי-ביצוע חוק הדיור הציבורי, והסטת כספי מכירת דירות של הדיור הציבורי ליעדים אחרים בניגוד לחוק. שבוע ימים לאחר מכן הזדרזה מפלגת מרצ והגישה עתירה דומה. בית המשפט איחד את הטיפול בשתי העתירות, ואיפשר למדינה ארכה של שנה שלמה להבהיר את עמדתה. עקב התמהמהות המדינה, הביע הבג"ץ בישיבתו בתאריך 6.1.2014 ביקורת חריפה על הסחבת בביצוע החוק, וכבר באותו יום הודיעו שר השיכון ושר האוצר על יישום החוק ככתבו וכלשונו. דעתו של הבג"ץ לא נחה, והוא קצב למדינה 30 יום לחזור ולדווח על התקדמות יישום החוק. מפלגת צדק חברתי שיזמה לראשונה את המהלך בבג"ץ שהביא למהפך בעמדת הממשלה, הודיעה שתמשיך לעקוב אחר ביצוע חוק הדיור הציבורי - אחד מאבני היסוד של הזכויות החברתיות.
בשנת 2018 חידשה מפלגת צדק חברתי את פעילותה הציבורית על ידי השתתפות פעילה במאבקים הציבוריים של הנכים והאזרחים הוותיקים למען הגדלת קצבאותיהם, וכן מאבק בשחיתות הציבורית. מפלגת צדק חברתי היא המפלגה הציונית היחידה שארגנה הפגנת המונים שהתקיימה ב-31.7.18 בחיפה, בקריאה לתיקון חוק הלאום, כך שיכללו בו גם ערכי הדמוקרטיה והשוויון.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של צדק חברתי
הערות שוליים
- ^ בבחירות המקומיות של 2008 קיבלה הרשימה אותיות בצירופים שונים. לדוגמה: בירושלים צה, במעלה אדומים וראש העין צח.
- ^ אמנון מרנדה, תוצאות האמת: סיבוב שני ברחובות וקריית שמונה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2008
| רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת התשע עשרה | ||
|---|---|---|
| מיוצגות בכנסת ה-18 | בל"ד • הבית היהודי • הליכוד - ישראל ביתנו • העבודה • חד"ש • יהדות התורה • מרצ-יחד • קדימה • רע"מ-תע"ל-מד"ע • ש"ס • האיחוד הלאומי | 
|
| לא מיוצגות בכנסת ה-18 | אור • אחים אנחנו • ארץ חדשה • ברית עולם • דור • הירוקים • הישראלים • הפיראטים • חיים בכבוד • התקווה לשינוי • כולנו חברים נ נח • כח להשפיע - בהכוונת רבי אמנון יצחק • מורשת אבות • מפלגת כלכלה • מתקדמת ליברלית-דמוקרטית • עוצמה לישראל • עלה ירוק - הרשימה הליברלית • עם שלם • צדק חברתי • התנועה • דעם • יש עתיד | |
| הבחירות לכנסת התשע עשרה • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל | ||
24196461צדק חברתי (מפלגה)