מפלגת הפועלים הקומוניסטית של איראן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מפלגה ריקה. מפלגת הפועלים הקומוניסטית של איראן (בפרסית: حزب کمونیست کارگری ایران) היא מפלגה איראנית אשר נוסדה בשנת 1991. היא שואפת להחלפת הרפובליקה האסלאמית של איראן ברפובליקה סוציאליסטית במקומה. סיסמאות המפלגה העיקריות הן "חירות, שוויון, שלטון עובדים", "הלאה הרפובליקה האסלאמית", "למען רפובליקה סוציאליסטית" ו"בסיס הסוציאליזם הוא האדם".
המפלגה מפעילה תחנת טלוויזיה בשם New Channel, שמשדרת 24 שעות ביממה, בעיקר בפרסית, אם כי תוכניות מסוימות משודרות באנגלית, בכורדית ובטורקית אזרית. "ארגון הנוער הקומוניסטי" הוא אגף הנוער של המפלגה. מנהיג המפלגה נכון ליולי 2022 הוא חמיד תע'וואיי.
מצב משפטי
המפלגה הוצאה מחוץ לחוק ברפובליקה האסלאמית של איראן, כמו כל המפלגות האחרות המתנגדות לרפובליקה האסלאמית. על אף זאת, במפלגה חברים עובדים, סטודנטים, ובני מגזרים אחרים בחברה האיראנית. המפלגה מקיימת פעילות במדינות המערב; היא מפעילה ארגונים רשמיים בגרמניה, בריטניה, שוודיה, הולנד, נורווגיה, צרפת, פינלנד, דנמרק, ארצות הברית, קנדה, טורקיה ואוסטרליה. מתוך מדינות אלו פועלת המפלגה בקרב הפזורה האיראנית כדי לקדם את הפלת הרפובליקה האסלאמית.
תולדות המפלגה
הפלגה נוסדה בשנת 1991 כתוצאה מפרישת כמה מחברי המפלגה הקומוניסטית של איראן לשם הקמת מפלגה חדשה. מייסד המפלגה ומנהיגה הראשי הראשון היה מנסור הקמט, שמת ביולי 2002. על הצהרת הייסוּד של המפלגה חתומים ארבעה: מנסור הקמט, כורוש מוֹדָרֶסי, רזא מוע'דאם ואיראג' אזארין. שלושת האחרונים עזבו מאז את המפלגה.
לאחר מות הקמט ב־2002 התקיים ויכוח במפלגה, בשאלת הצורך במינוי מנהיג חדש. הוויכוח הוביל לפילוג לשתי סיעות: האחת התרכזה סביב חאמיד תע'וואיי, שדגל ב"מנהיגות קולקטיבית", והשנייה סביב כורוש מודארסי, שהאמין שהמפלגה חייבת לבחור מנהיג באופן מיידי. הוועד המרכזי הכריע בעד בחירה מיידית של מנהיג. תע'וואיי ומודארסי הציגו מועמדות, ומודארסי נבחר.
במהלך הקונגרס הרביעי של המפלגה, לא שב והציג מודארסי מועמדות, ואמר שבדעתו לפרוש לטובת חמיד תע'וואיי, שזכה בהנהגה כמועמד יחיד.
ויכוחי ההנהגה הובילו בסופו של דבר לפרישה של יותר ממחצית מחברי הוועד המרכזי ורוב ועדת כורדיסטן באוגוסט 2004. הפורשים בחרו כמנהיג במודארסי, שהיה עד אז יו"ר הלשכה המדינית של המפלגה. מהלך זה נתמך על ידי הנהגת מפלגת הפועלים הקומוניסטית של עיראק. יחד הקימו מפלגה חדשה בשם "מפלגת הפועלים הקומוניסטית של איראן–הקמטיסטית". מפלגה זו טוענת להמשך דרכו של מנסור הקמט; הנהגת מפלגת הפועלים הקומוניסטית של איראן, שממנה פרשו, חולקת על כך, ומכריזה על עצמה שדרכה היא הממשיכה האמיתית של הקמט. שתי המפלגות ממשיכות להתעמת.
פרסומים
המפלגה מוציאה לאור שבועון בשם "אַנטרנסיונל", פרסום בן שמונה עמודים שמתפרסם מדי יום שישי. במקביל, היא מוציאה פרסום באנגלית בשם WPI Briefing, פרסום בפרסית לבני נוער, ועוד.
שיתופי פעולה
מאז הקמת המפלגה, חבריה משתתפים בקמפיינים ובארגונים אחרים בעלי קרבה רעיונית לעמדות המפלגה. ביניהם, איגוד הנוער הקומוניסטי, הפדרציה הבינלאומית של פליטים איראניים ("סולידאריות"), קמפיין Children First למען זכויות ילדים באיראן, אגודת מרקס בלונדון (מייסודם של הקמט ומודארסי), והאגודה האתאיסטית האיראנית.
לאחר הפילוג הגדול במפלגה בשנת 2004, הוקמה גם בעיראק מפלגה אחות למפלגה, ושמה המפלגה הפועלים הקומוניסטית השמאלית של עיראק (LWPI). מנהיג ה־LWPI, אוסאם שוקרי, חבר גם בוועדה המרכזית ובלשכה הפוליטית של מפלגת הפועלים הקומוניסטית של איראן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת הפועלים הקומוניסטית של איראן (באנגלית)- כתבי מנסור הקמט (אנגלית ושפות אחרות)
