מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
.svg){kind=logo} | |
| אידאולוגיות | שוק חופשי וממשלה קטנה, פרו-אירופאית, ליברליזם חברתי |
|---|---|
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-ימין |
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה או VVD (ראשי תיבות בהולנדית של: Volkspartij voor Vrijheid en Democratie) היא מפלגה שמרנית-ליברלית הממוקמת במרכז-ימין בהולנד.[1][2][3][4]
VVD, שהיא ממשיכת דרכה של מפלגת החופש PvdV שהתפרקה בשנת 1948, דוגלת בשוק חופשי, קידום עסקים פרטיים וליברליזם כלכלי, מצדדת בזכויות נשים ותומכת באיחוד האירופי ובברית נאט"ו.[5][6]
מארק רוטה הנהיג את המפלגה מאז 31 מאי 2006 וב-14 באוקטובר 2010 הפך לראש הממשלה הראשון מטעם המפלגה. הקבינט הראשון של רוטה הושג בעזרת רוב המורכב מהמפלגות "המשיכה הנוצרית-דמוקרטית" והמפלגה למען החירות, אבל רוב זה הפך לא יציב, כאשר האחרונה סירבה לתמוך בצעדי הצנע שהוצעו לטיפול במשבר החוב האירופי.[7] כתוצאה מכך נערכו בחירות בספטמבר 2012,[8] בהן VVD נשארה המפלגה הגדולה ביותר, עם 41 מושבים. מנובמבר 2012 עד מרץ 2017 הייתה VVD שותף בכיר ב"קבינט רוטה השני", קואליציה "סגולה" (ביטוי פוליטי המשמש בעיקר בהולנד, בבלגיה ובארצות הברית לשילוב של כוחות פוליטיים אשר הצבעים המייצגים שלהם הם אדום וכחול) עם מפלגת העבודה. VVD נשארה המפלגה הגדולה גם בבחירות של 2017, אך ירדה ל-33 מנדטים.
הפוליטיקאי היהודי-הולנדי אורי רוזנטל חבר ב-VVD ושימש כשר החוץ של הולנד מ-14 באוקטובר 2010 עד 5 בנובמבר 2012.
חברי קבינט
| שרים | תפקיד / תחום | כניסה לתפקיד | ||
|---|---|---|---|---|
.jpg)
|
מארק רוטה (נולד 1967) |
ראש ממשלת הולנד | כללי | 14 באוקטובר 2010 |
.jpg)
|
סטף בלוק (נולד 1964) |
שר | ביטחון וצדק | 27 בינואר 2017 |
.jpg)
|
הנק קאמפ (נולד 1952) |
שר | כלכלה | 5 בנובמבר 2012 |
| ג'נין הניס פלאסצ'רט (נולדה 1973) |
שר | הגנה | 5 בנובמבר 2012 | |
| אדית סכיפרס (נולדה 1964) |
שר | בריאות רווחה וספורט | 14 באוקטובר 2010 | |
| מלאני שולץ ואן האגן (נולדה 1970) |
שר | תשתיות וסביבה | 14 באוקטובר 2010 | |
| סגני שרים | תפקיד / משרד | כניסה לתפקיד | ||
.jpg)
|
אריק ויבס (נולד 1963) |
סגן-שר | (במשרד האוצר) |
4 בפברואר 2014 |
.jpg)
|
קלאאס דיג'קהוף (נולד 1981) |
בנובמבר | חוקי משפחה, הגנת הפרט וזכויות יוצרים אינטגרציה והגירה |
20 במרץ 2015 |
.jpg)
|
סנדר דקר (נולד 1975) |
סגן-שר | השכלה גבוהה, הוראה תרבות, מדע |
5 בנובמבר 2012 |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, ברשת החברתית פייסבוק
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, ברשת החברתית אינסטגרם
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, ברשת החברתית טיקטוק
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, חברה ברשת החברתית LinkedIn
מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ Rudy W Andeweg; Lieven De Winter; Patrick Dumont (5 באפריל 2011). Government Formation. Taylor & Francis. p. 147. ISBN 978-1-134-23972-6. נבדק ב-17 באוגוסט 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Jochen Clasen; Daniel Clegg (27 באוקטובר 2011). Regulating the Risk of Unemployment: National Adaptations to Post-Industrial Labour Markets in Europe. Oxford University Press. p. 76. ISBN 978-0-19-959229-6. נבדק ב-17 באוגוסט 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ David Broughton (4 בינואר 1999). Changing Party Systems in Western Europe. Continuum International Publishing Group. p. 178. ISBN 978-1-85567-328-1. נבדק ב-20 באוגוסט 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Thomas Poguntke; Paul Webb (21 ביוני 2007). The Presidentialization of Politics: A Comparative Study of Modern Democracies. Oxford University Press. p. 158. ISBN 978-0-19-921849-3. נבדק ב-24 באוגוסט 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ T. Banchoff (28 ביוני 1999). Legitimacy and the European Union. Taylor & Francis. p. 123. ISBN 978-0-415-18188-4. נבדק ב-26 באוגוסט 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Andeweg R.B. and G.A. Irwin Government & Politics in the Netherlands 2002 Palgrave p. 48
- ^ Bruno Waterfield (23 באפריל 2012). "Dutch prime minister Mark Rutte resigns over austerity measures". The Daily Telegraph. נבדק ב-3 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.houseofrepresentatives.nl/dossiers/2012-elections
33542659מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה